סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פירוש שטיינזלץ

ומצפצפין (וצועקים) מכאביהם ועולין משם, שנאמר: "והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו" (זכריה יג, ט), ואלה הם בני הכת השלישית הצריכים צירוף וניקוי, ועליהם אמרה חנה "ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל" (שמואל א' ב, ו).

בית הלל אומרים לגבי הבינוניים כיון שנאמר במידות ה': "ורב חסד", הרי מידה זו מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני "(תהלים קטז, א). ועליהם אמר דוד את כל הפרשה כולה "דלתי ולי יהושיע" (תהלים קטז, ו), שאף שהם דלים במצוות — ה' מושיעם.

פושעי ישראל שפשעו בעבירות בגופן, וכן פושעי אומות העולם שפשעו בגופןיורדין לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חדש. לאחר שנים עשר חדשגופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים, שנאמר: "ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם" (מלאכי ג, כא).

אבל המינין שהם בני כתות כופרות והמסורות (המלשינים) והאפיקורסים המזלזלים בתורה ובחכמיה שכפרו בתורה, ושכפרו בתחיית המתים, ושפירשו מדרכי צבור ולא רצו להשתתף עם כלל ישראל בצרותיהם, ושנתנו חיתיתם (פחדם) בארץ חיים, שהטילו אימה על הבריות, ושחטאו והחטיאו את הרבים, כגון ירבעם בן נבט וחביריויורדין לגיהנם והם אינם יוצאים משם מיד אלא נידונין בה לדורי דורות, שנאמר: "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר

"(ישעיה סו, כד). ועליהם אמרו: גיהנם כלה והן אינן כלין, שנאמר: "וצורם לבלות שאול מזבל לו" (תהלים מט, טו), שכביכול שאול תכלה לפני שייגמר עונשם. וכל כך למה הם נענשים — מפני שפשטו ידיהם בזבול, במקדש ובדברים המקודשים, שנאמר: "מזבל לו" (תהלים מט, טו) ואין "זבול" אלא בית המקדש, שנאמר: "בנה בניתי בית זבל לך" (מלכים א' ח, יג) ועליהם אמרה חנה: "ה' יחתו מריבו" (שמואל א' ב, י).

אמר ר' יצחק בר אבין: ופניהם בשעת הדין דומין לשולי (לתחתית) קדירה שהיא שחורה ומפוייחת. ואמר רבא: ואינהו משפירי שפירי [והם מהיפים־יפים] מבני מחוזא, שסבר רבא שבני העיר מחוזא היו רובם רשעים, ומקריין [ונקראים] בני גיהנם משום שהם זוכים להיתקן בגיהנם.

אמר מר [החכם] בית הלל אומרים: "ורב חסד" (שמות לד, ו), ללמד כי הקדוש ברוך הוא מטה בדינו כלפי חסד, ואם כן, הבינוניים אינם נידונים לגיהנם. ושואלים: והכתיב [והרי נאמר]: "והבאתי את השלשית באש" (זכריה יג, ט), משמע שיש כת שלישית הנדונה בגיהנם, אבל לא לעולם! ומשיבים: התם [שם] בפסוק זה, מדובר בפושעי ישראל בגופן.

ותוהים: פושעי ישראל בגופןוהא אמרת לית להו תקנתא [והרי אמרת שאין להם תקנה]! ומשיבים: כי לית להו תקנתא [כאשר אין להם תקנה], הרי זה כשהיו פושעים בגופם נוסף למה שהיה להם ברוב עונות, אבל הכא [כאן] מדובר במחצה עונות ובמחצה זכיות, ואית בהו נמי [ויש בהם גם בין העוונות גם כן] עון של פושעי ישראל בגופן, ולכן לא סגיא ליה [מספיק לו] לאיש כזה דלאו [שלא יתקיים בו] "והבאתי את השלישית באש". ואם לאו [לא] חטא בגופו — "ורב חסד"מטה כלפי חסד. ועליהן אמר דוד: "אהבתי כי ישמע ה'" (תהלים קטז, א).

דרש רבא: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "אהבתי כי ישמע ה'" (תהלים קטז, א) — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אימתי אני יודעת שאני אהובה עליךבזמן שאתה שומע קול תחנוני, "דלתי ולי יהושיע" (תהלים קטז, ו) — אף על פי שדלה אני מן המצות בכל זאת לי נאה להושיע.

ושואלים: פושעי ישראל בגופן מאי ניהו [מה הם]? אמר רב: קרקפתא דלא מנח [גולגולת שאינה מניחה] תפילין, שכל שאינו מניח כלל תפילין הוא הנקרא פושע ישראל בגופו. פושעי אומות העולם בגופן מה הם? אמר רב: שחוטאים בעבירה של זנות.

ושנתנו חיתיתם בארץ חיים שהזכרנו מי הם? אמר רב חסדא: זה פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים. אמר רב יהודה אמר רב: כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים נענש ואינו רואה בן תלמיד חכם, שנאמר: "לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב" (איוב לז, כד), שמי שגורם ש"יראוהו" — יפחדו ממנו אנשים, לא יראה במשפחתו עוד חכמי לב.

שנינו שם, בית הלל אומרים: "ורב חסד"מטה כלפי חסד. ושואלים: היכי עביד [כיצד עושה] הטייה זו? ר' אליעזר אומר: כובשו, כביכול מכביד הקדוש ברוך הוא את כף המאזנים של זכות, שנאמר: "ישוב ירחמנו יכבש עונתינו" (מיכה ז, יט). ר' יוסי בר חנינא אמר: נושא ומיקל מן העבירות, שנאמר: "נשא עון ועבר על פשע" (מיכה ז, יח).

תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: מעביר וסולח ראשון ראשון מן העבירות, וכן היא המדה של מידות הרחמים שהוא מעביר וסולח על החטא הראשון, ובכך מיקל הוא את כף החובה. אמר רבא: ואותו עון עצמו שאיתו הטה ה' כלפי חסד, אינו נמחק לגמרי. שכן אי איכא רובא [אם יש לו לאדם רוב] עונותמחשיב בהדיהו [נחשב אתם], אלא שאם הוא שקול מטים את דינו לכף זכות.

א אגב הבאת פסוק זה, רבא אמר: כל המעביר על מדותיו, שמוותר על מה שמגיע לו מן הדין — מעבירין לו (סולחים לו) על כל פשעיו, שנאמר: "נשא עון ועבר על פשע". וכך הוא מפרש: למי נושא הקדוש ברוך הוא עוןלמי שעובר על פשע שעושים כלפיו.

וכעין זה מסופר: רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע חלש [חלה], על [נכנס] רב פפא לשיולי ביה [לשאול בו, בשלומו]. חזייה דחליש ליה עלמא [ראה שנחלש עולמו] שהוא נוטה למות, אמר להו [להם] למטפלים בו: צביתו ליה זוודתא [הכינו לו צידה], כלומר, תכריכים ושאר צרכי המת. לסוף איתפח [הבריא] רב הונא, הוה מכסיף [היה מתבייש] רב פפא למיחזייה [לראות אותו], שנראה כאילו גזר את דינו של חבירו למיתה. אמרו ליה [לו] ידידי רב הונא לרב הונא: מאי חזית [מה ראית] כשהיית באותו מצב של גסיסה? אמר להו [להם]: אין, הכי הוה [כן, כך היה] והייתי באמת קרוב למות, ואמר להו [להם] הקדוש ברוך הוא לבית דין של מעלה: הואיל ולא מוקים במיליה [ואיננו מעמיד בדבריו] ומוותר — לא תקומו בהדיה [אל תעמדו אתו] לדקדק בדינו, שנאמר: "נשא עון ועבר על פשע" (מיכה ז, יח), ללמד כי למי נושא עוןלמי שעובר על פשע.

נאמר שם: "לשארית נחלתו" (מיכה ז, יח) אמר רב אחא בר חנינא: אליהוקוץ בה כלומר, דבר טוב ושמן הוא כמו אליה, אבל יש בה גם קוץ ופגם, שאמנם ה' מוחל וסולח, אבל נוספת הגבלה קשה: "לשארית נחלתו" משמע — ולא לכל נחלתו,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר