אלא אחת בשנה.

ועל מה ששנינו במשנה כי שעיר החיצון מכפר על טומאה שלא היתה לו בה ידיעה בתחילה והיתה לו ידיעה בסוף, שאינו מביא עליה קרבן עולה ויורד, שואלים: ולדעת ר' ישמעאל שאמר: טומאה שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף בר [בן חיוב] קרבן הוא, שגם על כך מביא קרבן עולה ויורד. אם כן שעיר הנעשה בחוץ אמאי [על מה] הוא מכפר? ומשיבים: על אותה טומאה שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף.

ומקשים: אולם על האי [דבר זה] שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין! ומשיבים: סבר לה [סבור הוא] בענין זה כר' מאיר, שאמר: כל השעירים של חטאות המוספים, ובכלל זה השעיר החיצון של יום הכיפורים, כפרתן שוה, שהם מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו.

ושואלים: אלא לפי שיטה זו, שהשעיר החיצון אינו מכפר על דבר שיש בו ידיעה, כשעיר הפנימי, למאי הלכתא [לאיזו הלכה, לאיזה ענין] איתקש [הוקש] השעיר החיצון לפנימי? ומשיבים: ללמדנו, מה פנימי אינו מכפר בשאר עבירות, אלא רק על טומאת מקדש וקדשיו, אף חיצון אינו מכפר בשאר עבירות.

א שנינו במשנה: על שאין בה ידיעה בתחלה ולא בסוף — שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין, אלו דברי ר' יהודה.

אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי טעמא [מה הטעם] של ר' יהודה? אמר קרא [הכתוב]: "ושעיר עזים אחד לחטאת לה' "(במדבר כח, טו), לומר: על חטא כזה שאין מכיר בו אלא ה', שאין בו ידיעה כלל, לא בתחילה ולא בסוף — יהא שעיר זה מכפר.

ושואלים: והאי מיבעי ליה [והרי כתוב זה נצרך לו] ללימוד אחר, כדברי ריש לקיש, שאמר ריש לקיש: מה נשתנה שעיר זה של ראש חדש שנאמר רק בו "לה' "? אמר הקדוש ברוך הוא כביכול: שעיר זה יהא לכפרה עלי ("לה' ") על שמיעטתי את הירח!

ומשיבים: אם כן, אם רק כדי לומר דבר זה, לימא קרא [שיאמר הכתוב] "חטאת על ה' ", מאי [מה] טעם כתב "לה' "— לכדאמרן [לכמו שאמרנו], שהוא מכפר על דברים הידועים רק לה'.

ושואלים: ואימא כוליה [ואמור שכל המקרא הזה] רק להכי [לכך לענין זה] הוא דאתא [שבא], ולא כדברי ריש לקיש כלל! ומשיבים: אם כן, נימא קרא [שיאמר הכתוב]: "חטאת ה' ", מאי [מה] טעם אמר "לה' "? שמעת מינה תרתי [לומד אתה מזה שני דברים].

ושואלים: ונכפר נמי [ושיכפר שעיר זה גם כן] לא רק על טומאת מקדש וקדשיו, אלא אפילו בשאר עבירות על כל עבירה שנעשתה בשגגה ולא נודעת כלל לעושה אותה! ומשיבים: תנא דבי [שנה חכם בית מדרשו] של ר' ישמעאל: הואיל וזה שעיר של ראש חדש בא בזמן קבוע, וזה שעיר של יום הכיפורים בא בזמן קבוע, יש ללמוד: מה זה של יום הכיפורים אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו, אף זה של ראש חודש אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו.

ואומרים: אשכחן [מצאנו] ראיה לסברה זו לגבי שעירי ראשי חדשים, שעירי הרגלים מנלן [מנין לנו] שהם מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו? וכי תימא: הא נמי [ואם תאמר: זה גם כן] כדתנא דבי [כדברי התנא מבית מדרשו] של ר' ישמעאל, הואיל והם באים בזמן קבוע — איכא למיפרך [יש מקום לפרוך את ההשוואה] ולומר: אי [אם] אתה רוצה ללמוד משעיר של ראש חדש, יש לדחות: שכן תדיר יותר מאשר הרגלים! אי [אם] אתה רוצה ללמוד משל יום הכפורים — אף הוא שונה, שכן מרובה כפרתו של יום הכיפורים, שמכפר על כל העוונות! וכי תימא [ואם תאמר]: