הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "תנן"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
זבחים פה ע"א
"אמר עולא: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן - לא ירדו, נעשו לחמו של מזבח. א"ר זירא, אף אנן נמי תנינא: שנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים; ומה התם דאם בא לזרוק אין לו לזרוק, אמרת: אם עלו לא ירדו, הכא דאם בא לזרוק זורק לא כל שכן! תרגמא: אקדשי קדשים. הרי פסח דקדשים קלים הוא! תרגמא: בשלא לשמן. תנן: וכולן שעלו חיין לגבי מזבח - ירדו, הא שחוטין - לא ירדו; מאי לאו ל"ש קדשי קדשים, לא שנא קדשים קלים! לא, הא שחוטין - מהן ירדו, מהן לא ירדו."
בסוגייתנו מופיע הביטווי "תנן". הכוונה היא שהגמרא מנסה להביא הוכחה לדברי עולא ממשנתנו. וקשה מאד מכיון שתמיד הכוונה בפתיחה על ידי הביטוי "תנן" [בלי מילות קישור נוספות כמו "תנן התם" וכד'] היא להקשות על אמורא מדברי המשנה האחרונה בסוגיה, ואילו כאן בא להוכיח כדברי עולא.
ואולי ניתן לחדש [חידוש], שגם בסוגייתנו זוהי קושיה על עולא. הקושיה היא קושיית ייתור ולא קושיית תוכן. והכוונה היא להקשות: מדוע עולא אמר דין שניתן ללמוד מהמשנה, ודומה לביטוי "אף אנן נמי תניניא" לפי מי שסובר שהוא פותח קושיית ייתור וכמו "והא תנינא חדא זימנא".
ועוד הערה: לגבי הביטוי "אף אנן נמי תנינא" שמופיע בקטע זה של הגמרא אומר הרש"ש שמדובר שההוכחה היא ממשנתנו [ראה "מתיבתא", הערה יא.] ולפי זה ניתן לומר שהביטוי "תנן" בסוגייתנו הוא המשך הקושיה של "אף אנן נמי תניניא" [לפי הסוברים שהביטוי "אף אנן נמי תנינא" פותח קושיה]. לגבי הביטוי "אף אנן נמי תנינא" ראה כאן.
