|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אי דפרה שוחה ושותה ממנו אפילו לרביעית נמי – בקר הבית
"אמר ריש לקיש: כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור, לרביעית, אינו משלים. למעוטי מאי? אילימא למעוטי טיט הנדוק, היכי דמי? אי דפרה שוחה ושותה ממנו, אפילו לרביעית נמי, ואי אין פרה שוחה ושותה ממנו, אפילו למקוה נמי אין משלים" (זבחים, כב ע"א).
פירוש: אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמַּשְׁלִים לְמֵי מִקְוֶה כלומר, כל נוזל שאינו מים, שמצטרף למי המקוה להשלים את שיעור המים שבו לארבעים סאה מַשְׁלִים גם לְמֵי כִיּוֹר, לענין שיעור המים שבו, שצריך שיהא בהם כדי לקדש ידיהם ורגליהם של ארבעה כהנים. אבל לְענין רְבִיעִית של נטילת ידים אֵינוֹ מַשְׁלִים. ושואלים: לְמַעוּטֵי מַאי [למעט את מה]? מה הוא המשלים למקוה שאינו ראוי לנטילת ידים? אִילֵימָא לְמַעוּטֵי [אם תאמר שבא למעט] טִיט הַנָּדוֹק טיט שנעשה דליל כל כך עד שאפשר לשפוך אותו לא ניתן להסביר כך,שכן הֵיכִי דָּמֵי [כיצד מדובר בדיוק]? אִי [אם] זה טיט שפָּרָה שׁוֹחָה (מתכופפת) וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ, הרי הוא כמים ממש, ואֲפִילּוּ לִרְבִיעִית נַמִי [גם כן] יוכשר! וְאִי [ואם] אֵין פָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ, אֲפִילּוּ לְמִקְוֶה נַמִי [גם כן] אֵין מַשְׁלִים! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לריכוז נושאים וקישוריות על הבקר הקש\י כאן
רשימת מקורות:מ. "החי בימי המקרא המשנה והתלמוד" (עמ' 248).
|
