טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי - לוביה

"אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, לעולם יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא, כרתי וסילקא ותמרי" (הוריות יב ע"א).

פירוש: אָמַר אַבַּיֵי: הָשְׁתָּא דְּאָמְרַת [עכשיו שאתה אומר] סִימָנָא, מִילְּתָא הִיא [סימן, דבר הוא] ויש בו ממש, לְעוֹלָם יְהֵא אדם רָגִיל לְמֶיחֱזֵי בְּרֵישׁ שַׁתָּא [לראות בראש השנה בסעודתו] קָרָא וְרוּבְּיָא, כָּרָתֵי וְסִילְקָא וְתַמְרֵי [דלעת ורוביא כרישין ותרדים ותמרים] שכל אלה גדלים ומתרבים במהירות, כסימן טוב למעשי השנה הבאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)


שם עברי: לוביה   שם באנגלית: Cow Pea   שם מדעי: Vigna unguiculata

שם נרדף במקורות: רוביא, שעועית    


נושא מרכזי: לזיהוי הרוביא


סוגייתנו היא המקור ל"סימנים" הנהוגים בראש השנה ועל כן יש חשיבות לזיהוי המינים השונים. אגב כדאי לשים לב לכך שאביי מציע לראות ("למיחזי") את הסימנים, כלומר להניחם על השולחן, ולאו דווקא לאוכלם וכך סברו רוב הפוסקים. בשורות הבאות אנסה לזהות את הרוביא שהיא היחידה מבין הסימנים שבה עדיין לא עסקתי במסגרת הפורטל. על שאר הסימנים, קרא, כרתי וסילקא ניתן לקרוא בפורטל הדף היומי. (ניתן להגיע למאמרים על ידי הקלקה על שמות הירקות).

ביחס לרוביא קיימים זיהויים רבים. רש"י במקום מפרש שהרוביא היא תלתן. התלתן בלשון המשנה איננו הצמח הנקרא בימינו בשם זה, ומשמש כמספוא לבהמות, אלא הצמח גרגרנית יוונית או "חילבה" בלשון העם. הגרגרנית היוונית שימשה בעודה ירוקה כמספוא ותרמיליה הירוקים נאכלו על ידי האדם. לאחר ההבשלה השתמשו בזרעיה להכנת מאכל חריף. רב האי גאון מזהה את הרוביא עם הפול המצרי (אוצר הגאונים, ראש השנה, סימן צ"ב עמוד 52) ויש דעות שהכוונה לשומר או השומשום ואפילו כרוב.

הדעה הנפוצה היא שהרוביא היא הצמח לוביה. הרשב"ץ (ראש השנה, כה ע"א) מזהה את הפול המצרי עם הלוביה ועל פי פירוש זה סובר גם רב האי גאון, שדעתו הובאה לעיל, שהרוביא היא הלוביה. הלוביה נקראת בלשון המשנה שעועית וכך מפרש רע"ב (כלאים, פ"א מ"א): "והשעועית - קורין לו בערבי לוביא"ה".

הלוביה היא אחת מבין מינים רבים מבוייתים של סוג הנכלל במשפחת הפרפרניים. אחד מקרוביה הוא צמח בר מטפס בשם לוביה מצרית הנפוץ לאורך גדות נחלים ומעיינות (ראה בתמונות). צמח זה הוא אחד מבין הקטניות החשובות באיזורים יובשניים למחצה באסיה, אפריקה, דרום אירופה ומרכז ודרום ארה"ב. הלוביה יכולה להתפתח באיזורים בהם כמות המשקעים איננה מספיקה לגידול קטניות מאכל אחרות והיא מותאמת לקרקעות דלות. הלוביה מתפתחת היטב גם בצל לכן ניתן לגדלה במעורב עם צמחים גבוהים יותר כמו סורגום, כותנה ועוד.

הלוביה דומה לשעועית אלא שתרמיליה מאורכים ודקים יותר. השעועית בלשון המשנה איננה יכולה להיות השעועית בת זמננו משום שמקורה הוא בדרום אמריקה.

 לוביה         צילם: HeraldDesa

לוביה מצרית – שימו לב לקנוקנות בעזרתן הצמח מטפס

 

לוביה מצרית – פרח

מקורות עיקריים:

יהודה פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 170).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 28).
הערך "סדר ראש השנה" בויקיפדיה

לעיון נוסף:

חיים צבי אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 168). הרחבה בזיהוי השעועית.
לוביה מצרית באתר צמח השדה
גרגרנית ערבית  באתר צמח השדה

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.