|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
איכא ביצים מוזרות – תרנגול הבית
"תנו רבנן: משכרת אשה לחברתה תרנגולת בשני אפרוחין. אשה שאמרה לחברתה: תרנגולת שלי וביצים שליכי, ואני ואת נחלוק באפרוחין רבי יהודה מתיר, רבי שמעון אוסר. ורבי יהודה לא בעי שכר עמלו ומזונו? איכא ביצים מוזרות" (בבא מציעא, סח ע"ב).
לרשימת נושאים נוספים העוסקים בתרנגול וקישוריות הקש/י כאן.
את המונח "ביצים מוזרות" אנו פוגשים במשנה במסכת חולין (פי"ב מ"ג) העוסקת במצות שילוח הקן: "... היו שם אפרוחין מפריחין או ביצים מוזרות פטור מלשלח, שנאמר: והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים. מה אפרוחין בני קיימא אף ביצים בני קיימא יצאו מוזרות, ומה הביצים צריכין לאמן אף האפרוחים צריכין לאמן יצאו מפריחין וכו'". בתוספתא במסכת תרומות (ליברמן, פ"ט הל' ה') נאמר "... גיעולי ביצים מותרין באכילה, ביצים מוזרות נפש יפה תאכל, מצא באחת מהן דם זורק את הדם ואוכל את השאר". משני אזכורים אלו נוכל ללמוד שביצים מוזרות אינן פוריות וראויות לאכילה רק לבעלי "נפש יפה" כלומר לאנשים שאינם נגעלים ממאכלים דוחים. בלשון רש"י (חולין, סד ע"ב): "נפש יפה תאכלם - שאינו אסטניס ואין דעתו קצה בהם תאכלם ואף על פי שישבה עליהם תרנגולת ימים רבים". ממהלך סוגייתנו ניתן להסיק שערכן של ביצים מוזרות נמוך ומקביל להיתר של "אפילו טבל עמו בציר": "איכא ביצים מוזרות - שאינן קולטות אפרוח, ונוטלתן בשכרה, והן מותרות באכילה, דאמרינן בשחיטת חולין (חולין סד, ב): ביצים מוזרות נפש היפה תאכלם, ור' יהודה לטעמיה דאמר: אפילו טבל עמו בציר זהו שכרו, ורבי שמעון לטעמיה, דאמר: נוטל שכרו משלם".
מפרשי המשנה הקלאסיים מלבד בעל "תפארת ישראל" (חולין, פי"ב מ"ג) לא פירשו מהן "ביצים מוזרות". ב"תפארת ישראל" נאמר "ביצים מוזרות. ביצים מושחתים שאין שוב אפרוח בא מהם". פירושים נוספים נאמרו על ידי מפרשי הגמרא בחולין (קמ ע"ב): "בעי רבי ירמיה: מטלית מהו שתחוץ? כנפים מהו שיחוצו? ביצים מוזרות מהו? שני סדרי ביצים זו על גב זו מהו? זכר על גבי ביצים ונקבה על גבי זכר מהו? תיקו". מפרש רש"י: "ביצים מוזרות - שאין אפרוח בא מהן כדאמרינן במתניתין דלא מיחייבי בשלוח". רש"י לא נימק מדוע הביצים אינן פוריות אולם בפירוש הר"ן אנו מוצאים הסבר: "מתניתין. ביצים מוזרות. פירוש ביצים שנתחממו תחתיה ושאין אפרוח נוצר מהם כגון שהיו מספנא דארעא אין האם בדין שלוח כלל. ואין צריך לומר אם הביצים נוצר בהם אפרוח שזה אינו חייב לשלח דכיון שהביצים אסורין קרי כאן תקח לך ולא לעצמך אלא שש לומר שאם היה יכול לשום הביצים תחת עוף אחר חייב לשלח". הביטוי "ספנא מארעא" מציין ביצים שאינן מופרות. ב"תפארת ישראל" (שם) מוזכר הסבר נוסף והוא שמדובר בביצים שהתקלקלו בקור או בחום. במדור "דף על הדף" (חולין, קמ ע"ב) בפרוייקט השו"ת מובא סיכום של הסבר ארוך שכתב בעל "תפארת ישראל" (בועז, חולין, פי"ב) לפשר התואר "מוזרות":
ראו עוד במאמרו של הרב חננאל סרי. "סוגית דם ביצים – התנגשות מדומה בין תורה ומדע", אמונת עיתך, גליון 64, עמ' 62 – 72. לקריאה הקש/י כאן.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected] |
