טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו - תאנה
"... כמאן דאמר אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה. דתניא, רבי מאיר אומר: אותו אילן שאכל אדם הראשון ממנו גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין. רבי יהודה אומר: חטה היה, שאין התינוק יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן. רבי נחמיה אומר: תאנה היה, שבדבר שקלקלו בו נתקנו, שנאמר ויתפרו עלה תאנה'" (סנהדרין, ע ע"א).
שם עברי: תאנה שם באנגלית: Common Fig שם מדעי: Ficus carica
שמות נרדפים במקורות: תאינה, תאנתא, תאינתא, תינתא
נושא מרכזי: על הריאליה בשימוש בעלי תאנה כבגד
לריכוז המאמרים שנכתבו על התאנה הקש/י כאן.
נפתח בדבריו של הרב קוק באגרות (אגרת צ"א) שחשיבותם רבה לנושא שבו נעסוק:
"... והתורה וודאי סתמה במעשה בראשית, ודברה ברמיזות ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו כל הדברים רק פשוטם איזה סתר יש כאן, וכבר אמרו במדרש "להגיד כח מעשה בראשית לבשר ודם אי אפשר, לפיכך סתם הכתוב בראשית ברא אלוקים". והעיקר היא הידיעה העולה מכל העניין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי, והקב"ה נותן במשקל אפילו הרוח שחל על הנביאים, הוא צמצם שדווקא כשיכנסו הדברים הגדולים שבאלה העניינים באלה הציורים יוכלו בני אדם לשאוב מהם, עם כל השתדלותם, את כל היותר מועיל ונשגב להם וכו'".
לאור דברים אלו אין הכרח לחשוב שסיפור "תפירת החגורות" מתייחס באופן מדויק לאירועים ריאליים. יחד עם זאת לענ"ד יש לחפש במידת האפשר גם "באלה הציורים" את המרכיבים הריאליים ואנסה לנהוג כך.
הסיפור המייחס לאדם בראשית בריאתו "חוסר בושה" עולה בקנה אחד עם המקובל על חוקרי ההיסטוריה של התפתחות הלבוש. מקובל להניח שבתקופות המוקדמות של הלבוש האדם כיסה את עצמו בקליפות עצים, עלים גדולים, עורות ופרוות בעלי חיים. הד לתקופה זו ניתן למצוא עד היום במסורות לבוש של חברות שהתפתחו רחוק ממרכזי תרבות קלאסיים. למשל הטאוואלה המיוצרת מרצועות ארוגות של עלי פנדנוס או היביסקוס שהיתה נהוגה בממלכת טונגה (תמונה 1).
העובדה שה"חגורות" נתפרו מעלי תאנה מובנת היטב לאור כך שעלים אלו הם הגדולים ביותר מבין העצים שבאזורנו (כמובן אם נניח שגן העדן היה בסביבתנו). אם נמשיך בכיוון הריאלי יתעורר קושי משמעותי שהרי עלי התאנה מפורצים מאד (תמונה 2) ולמעשה קשה לייצר מהם "אריג" רצוף. ייתכן והתשובה נעוצה במחקר שסקר את התפתחות עלי התאנה במהלך ההסטוריה של המין. מתברר שככל שהזן הופיע בשלבים מאוחרים יותר גדל מספר האונות בעלים. הזן הקדום חסר אונות ועל כן התאים לתפירת החגורות. גם בימינו ניתן למצוא פרטים או זנים בעלי עלים תמימים. בתמונות 3-4 ניתן לראות עלים מסוג זה שצולמו בחצר בית ביישוב עפרה. מאפיין נוסף ההופך את עלי התאנה לראויים לשמש כחומר גלם להכנת חגורות הוא העובדה שהתאנה נשירה דבר ההופך את איסוף העלים לפשוט יותר. כל שנותר לעשות זה לאסוף את העלים מתחת לעץ ואין צורך לעמול בקטיפתם.
 |
|
 |
|
תמונה 1. גברים חגורים בטאוואלה צילם: Garth Rogers |
|
תמונה 2. עלה תאנה |
 |
|
 |
|
תמונה 3. תאנה בעלת עלים תמימים צילמה: אביגיל נבו |
|
תמונה 4. צילמה אביגיל נבו |
הרחבה
תפקיד העלים הוא לבצע פוטוסינתיזה וחילופי גזים (קליטת דו-תחמוצת הפחמן ופליטת חמצן). העלים מותאמים לבצע את תפקידים אלו בכך שיש להם שטח פנים גדול ומכילים פתחים הנקראים פיוניות. בצד היתרונות במבנה זו הוא גורם לאיבוד רב של מים בתהליך הנקרא דיות. על מנת לצמצם את איבוד המים מפני שטח העלים הם מכוסים בשכבת שעווה הנקראת קוטיקולה. בדרך כלל מספר הפיוניות בפני השטח העליונים של הצמח החשופים לשמש קטן מאשר בפני השטח התחתונים. ככל ששטח העלה גדול יותר הוא קולט אור רב יותר ומבצע פוטוסינתיזה ביעילות רבה אך מאבד כמויות גדולות של מים. מסיבה זו לצמחים בתנאים יובשניים שטח עלווה קטן ושכבת קוטיקולה עבה יותר.
עלי התאנה הגדולים מעידים על כך שבית גידולה איננו יובשני. משלכת החורף שלה ניתן להסיק שהתפתחה באקלים ממוזג. מוצאה הגיאוגרפי איננו ברור אך רוב החוקרים משערים שהוא באסיה הקטנה. סימן היכר בולט של עלי התאנה הוא המפרצים הגדולים או האונות שלהם. עלים בעלי אונות או שולים משוננים שכיחים ביערות נשירים ונדירים ביערות טרופיים לחים. התופעה התפתחה במקביל בקבוצות צמחים שונות שאין ביניהן קשר טקסונומי קרוב דבר המעיד על חשיבותה. התברר שאפילו בתוך כמה סוגים קיימת חלוקה בין מינים החיים באזורים ממוזגים שעליהם משוננים או בעלי אונות לבין מינים טרופיים שעליהם תמימים. התופעה מובהקת מאד ולכן פלאונטולוגים משתמשים במבנה מאובני עלים כמדד לקביעת האקלים ששרר בתקופות מסויימות. חוקרים(1) שיערו שמבנה זה חשוב לעצים נשירים כמקום לביצוע פוטוסינתיזה מוקדמת בתחילת העונה הפעילה. התפתחות שולי עלים תמימים (בעלי שוליים ללא פגימות) איטית יחסית משום שהיא תלויה בחלוקות תאים בכל שטח העלה ואילו התפתחות אונות ושינון נובעת מחלוקת תאים בקטעי שולים מצומצמים בלבד ולכן מהירה יותר.
החוקר Givnish(2) הציע שכתוצאה מכך שעלי עצים נשירים דקים הם פחות יעילים בתמיכת הרקמות שבין העורקים הראשיים. מבנה האונות מקטין את שטח הרקמות שבין העורקים ובכך את משקלם. הסבר אחר הוא שעלים בעלי אונות מאפשרים את חדירת קרני השמש לעלים הנמצאים בחלקי העץ התחתונים דבר החשוב באקלים ממוזג.
(1) Baker-Brosh, K. F. and Peet, R. K. 1997. 'The ecological significance of lobed and toothed leaves in temperate forest trees'. Ecology, 78 (4), pp. 1250-1255.
(2) Givnish, T. J. 1979. On the adaptive significance of leaf form. Pages 375-407 in 0. T. Solbrig, S. Jain, G. B. Johnson, and P H. Raven, editors. Topics in plant population biology. Columbia University Press, New York, New York, USA.
לעיון נוסף:
התאנה באתר צמח השדה
י. גליל, "התאנה חנטה פגיה".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
