|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
שפיפן עלי ארח הנושך עקבי סוס – שפיפון
"אמר רבי יוחנן: בלעם חיגר ברגלו אחת היה, שנאמר וילך שפי, שמשון בשתי רגליו שנאמר שפיפן עלי ארח הנושך עקבי סוס. בלעם סומא באחת מעיניו היה, שנאמר שתם העין, קוסם באמתו היה, כתיב הכא נפל וגלוי עינים וכתיב התם והמן נפל על המטה" (סנהדרין, קה ע"א).שם עברי: שפיפון הנגב שם באנגלית: Field's Horned Viper שם מדעי: Pseudocerastes fieldi
שמות נרדפים במקורות: שפיפון, חורמן, חורמנא
נושא מרכזי: לזיהוי השפיפון
לריכוז המאמרים שנכתבו על הנחש וקישוריות לחצו כאן.
השפיפון מוזכר במקרא פעם בודדת בברכת יעקב לדן: "יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור" (בראשית, מט י"ז). תאור השפיפון בברכת יעקב מתאים להתנהגותם של השפיפון ומיני העכנים שיש המזהים גם אותם כ"שפיפון". השפיפון (1) והעכן אורבים בדרכים ומכישים את עקבי החולפים. חוקר הטבע טריסטרם כתב על מפגשו עם הנחש את הדברים הבאים:
מסורות הזיהוי של השפיפון רבות ורובן רואות בו שם כללי לנחשים ארסיים ממינים שונים. מעטים הם הזיהויים המתייחסים באופן ספציפי לסוגים עכן (תמונות 1-2) או שפיפון (תמונות 3-4) כפי שהם נקראים היום. ייתכן והקדמונים לא הבחינו בין המינים הדומים ושני סוגים אלו נכללים בשם שפיפון. י. אהרוני, ש. בודנהיימר, י.פליקס וחוקרים נוספים מזהים את השפיפון עם מיני נחשים מהסוג עכן. מינים מתאימים הם עכן קטן הנקרא גם שפיפון קטן ועכן החרטומים המכונה שפיפון גדול או עכן גדול.
תיאור השפיפון של יוסף שיינהאק (3) מתאים גם לסוג עכן:
תיאורו של שיינהאק מתאים הן לבני הסוג שפיפון והן לסוג עכן. בשני הסוגים ניתן למצוא מינים בעלי "קרניים" מעל העיניים. בוולגטה מתורגם השם שפיפון ל – Cerastes שמקורו הוא במילה היוונית keras שמשמעותה קרן. ע. לעף מזהה את השפיפון כנחש בעל קרניים. הסוג עכן נקרא Cerastes ואילו הסוג שפיפון נקרא Pseudocerastes כלומר בעל קרנים מדומות. ייתכן וקרני השפיפון נחשבו מדומות משום שהן חרוטיות ומצופות בקשקשים קטנים בניגוד לעכן החרטומים (Cerastes cerastes) שקרניו ארוכות, חדות, חלקות ובעלות קשקשים בבסיסן בלבד. הקרניים אינן מצויות בכל הפרטים. הן מתכופפות ומגינות על העיניים כאשר הנחש זוחל במקום צר. תפקידן המשוער של הקרניים הוא לשמש כפתיון. כאשר הנחש חבוי באדמה הוא מניע את הקרניים, הנותרות חשופות מעל פני הקרקע, באופן המטעה לטאות וציפורים לחשוב שהן תולעים. דוגמה קיצונית של פתיון אנו מוצאים במין שפיפון ממערב אירן הנקרא שפיפון עכבישי. קצה זנבו של מין זה דמוי עכביש והוא מניע אותו על מנת לשמש כפתיון.
קווי דמיון נוספים בין השפיפון והעכן המוזכרים על ידי טריסטרם: א. שניהם חיים במדבריות חול באפריקה וערב. ב. שניהם צדים את טרפם על ידי מארב. ג. צבעם הוא חום צהבהב (ברוינליכגעלב). ד. שני הסוגים ארסיים אם כי הכשתם, בדרך כלל, אינה גורמת למוות. ה. מיני שני הסוגים קצרים ואורכם כאמה. התוספת "עד ששה אמות" תמוהה וייתכן ונובעת מטעות.
מאפייני השפיפון על פי המקורותבפסיקתא זוטרתא (לקח טוב, בראשית, ויחי פמ"ט) נאמר: "שפיפון עלי אורח. מה השפיפון מלא כעס, אף שמשון מלא חימה על פלשתים". מהו אותו כעס שאותו מציין המדרש? ייתכן והכוונה לקולות העזים שמשמיע השפיפון כאשר הוא משפשף קשקשים אלכסוניים בצידי גופו על ידי תנועות פיתול. לדעת רש"י (בראשית, שם) שמו של השפיפון נגזר מהשורש נש"ף: "הוא נחש. ואומר אני שקרוי כן על שם שהוא נושף, כמו (בראשית ג טו) ואתה תשופנו עקב" (להקלטה של קול שפיפון לחצו כאן). ככלל אורך גופם של המינים בסוגים שפיפון ועכן קצר אך הבולט בהם הוא העכן הקטן שאורכו הממוצע הוא 20-35 ס"מ והאורך המירבי מגיע ל-50 ס"מ. מאפיין זה עולה באופן חלקי עם דבריו של רבי חנינא בירושלמי (וילנא, תרומות, פ"ח הל' ג'): "מין קטן הוא ושפיפון שמו והוא דומה לשערה וכו'". סיום דבריו "דומה לשערה" לא ברור אך ייתכן והוא מבטא באופן מושאל גם את העובדה שגוף העכן צר יחסית.
הרמב"ן (בראשית, מט י"ז) משווה בין אופן הפעילות היחידאית של הנחש ושמשון:
כך פירש גם הרד"ק (שם): "יהי דן - דמהו לנחש ולשפיפון שהלך יחידי כי שאר החיות ברוב הולכים חבורות, והנחש לעולם הולך יחידי וממית רבים, וכן שמשון הלך יחיד והיה ממית רבים משונאי ישראל רגלים ופרשים כמו שכתב (שם ט"ו) "ויך אותם שוק על ירך".
חוקר הטבע ישראל אהרני תיאר כיצד נמשכו עשרות שפיפונים לאהלי הערבים המדליקים מדורות. הוא הצביע על תיאור התופעה בתלמוד הירושלמי (ונציה, תרומות פ"ח דף מ"ה טור ד /ה"ג): "רבי זעירא הוה יתיב אייכל והוה דמיך יהב ידיה על תומנתא ואמר לון אדלקון בוצינא אדלקון ואשכחון שפופינא שהוא דומה לשערה כריך עליה. אמר ליה: רשיעא לא הוינא זהיר בך". מפרש "פני משה":
הקשר שהציע אהרוני בין תופעת משיכת השפיפונים למדורות וספור רבי זעירא תמוה שהרי הנחש הגיע לכלי רק לאחר שהנר כבה והתגלה לאחר הדלקתו מחדש.
שורש השם שפיפוןבמדרש שכל טוב (בובר, בראשית, מט י"ז) נאמר: "שפיפון. למה נקרא שפיפון, על שם ואתה תשופנו עקב ויש אומרים על שהוא שף בטנו בקרקע. כאמור לעיל מפרש רש"י: "שפיפן - הוא נחש. ואומר אני שקרוי כן על שם שהוא נושף, כמו ואתה תשופנו עקב". הסבר זה מעלה קושי שהרי בשם שפיפון לא מופיעה האות "נ". המהר"ל בפירושו על רש"י התייחס לקושי זה (גור אריה בראשית פרק מט) והציע פירושים נוספים:
רמב"ן (שם): "שפיפון - שם לנחש שישוף עקב ונכפלה בו העי"ן (הכוונה ל"פ" שהיא "ע" הפועל). רש"ר הירש (שם): "שפיפן, משורש "שפף", הזהה עם "שוף": לחמוק מהמקום "שף מדוכתיה" (חולין מב ע"ב).
מקורות עקריים:פ. אמתי, 'מדריך לזוחלים ודו-חיים בישראל', ירושלים 2001, הוצאת כתר, עמ' 298-308. מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 160-162. א. דיין, 'החי במקרא – מסורות הזיהוי של בעלי החיים במקרא חולייתנים', ירושלים תשפ"ב, עמ' 180-183.
(1) שפיפון הנגב שכנראה הוא הנפוץ בארץ. בעבר סברו שהוא תת-מין של שפיפון פרסי (Pseudocerastes persicus) אך כיום הם נחשבים למינים נפרדים. (2) כך תיאר גם הרמב"ן (בראשית, שם): ,... כאשר ישוך הנחש בעקבי הסוס יגביה הסוס ראשו ורגליו הראשונים ויפול רוכבו אחור". (3) תולדות הארץ, ח"א, מערכת השרצים, ר"ה.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected] ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. |