טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

בעולשין, ובתמכא, בחרחלין, בחרחבינין, ובחזרין - מרור

"תני בר קפרא; אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בעולשין, ובתמכא, בחרחלין, בחרחבינין, ובחזרין. רב יהודה אומר: אף עולשי שדה, ועולשי גינה, וחזרת. עולשי גינה וחזרת? הא תנא לה רישא! הכי קאמר: אף עולשי שדה כעולשי גינה וחזרת. רבי מאיר אומר: אף עסווס, וטורא, ומר ירואר. אמר ליה רבי יוסי: עסווס וטורא אחד הוא, ומר זה הוא ירואר. תני דבי (רבי) שמואל, אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת, בעולשין, ובתמכא, ובחרבינין, ובחרגינין, ובהרדופנין. רבי יהודה אומר: אף חזרת יולין וחזרת גלין כיוצא בהן" (פסחים, לט ע"א).

פירוש: תני [שנה] בר קפרא: אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח לשם מרור: בעולשין, ובתמכא, בחרחלין, בחרחבינין, ובחזרין (חזרת). רב יהודה אומר: אף עולשי שדה, ועולשי גינה, וחזרת. ותוהים: מדוע אמר אף עולשי גינה וחזרת? הא תנא לה רישא [הרי שנה אותה בתחילה]! ומפרשים: הכי קאמר [כך אמר] כך היתה כוונתו: אף עולשי שדה דינם כעולשי גינה וחזרת ויוצאים בהם ידי חובת מרור. ר' מאיר אומר: אף הצמחים עסווס וטורא ומר ירואר. אמר ליה [לו] ר' יוסי: עסווס וטורא צמח אחד הוא ויש לו שני שמות. ומר זה הוא הקרוי ירואר, כלומר גם כאן יש שני שמות של צמח אחד. תני דבי [שנה חכם בית מדרשו] של ר' שמואל: אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת, בעולשין, ובתמכא, ובחרבינין, ובחרגינין, ובהרדופנין. ר' יהודה אומר: אף חזרת יולין וחזרת גלין כיוצא בהן (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: סביון יפו         שם באנגלית: Jaffa Groundsel        שם מדעי: Senecio joppensis


נושא מרכזי: מהם החרחלין?


זיהוי חלק מהצמחים המנויים בסוגיה מהווה משימה בלתי אפשרית ואכן רק מעטים ניסו את כוחם במלאכה זו. לגבי החרחלין כתב רש"י: "לא איתפריש שמו". חלק מהקושי נובע מכך שאנו מוצאים גרסאות רבות המתייחסות לצמח זה. אחת הגרסאות הייחודיות מופיעה בכתב יד ששון-לונצר והיא "חרדלין". הערוך (ערך "חוורולין"(1) פירש: "בפרק כל שעה בגמרא ואלו ירקות רבי יהודה אומר אף חוורולין וחזרת גלין וכיוצא בהן". ב"כתר כהונה" נאמר "חרחלין הוא חוורולין שפי' כי כן גרסת הגמרא". בעדי הנוסח של התוספתא (פסחים, ב הל' כ"א) ניתן למצוא את הגירסה "... רבי יהודה בן בתירה אומר יוצאין בחזרת ובחרדל וכו'" אך בצידה גם את הגירסה "בחרול" (ליברמן). ליברמן (שם) כתב: "ובקג"נ (קטעים מהגניזה) מנוקד: ובַחֻרְוָל, ובין השורות תלויות שתי ווין, כלומר, קרי: ובחורוול. ובכי"ע (כת"י ערפורט): יוצאין בחזרת הגל ובחוורוור. ובכ"י לייפציג: יוצאין בחזרת. הגיל ובחרדל. וצ"ל שם: בחזרת הגל ובחרול וכו'". הגירסאות המשותפות של השם "חרולים" בגמרא בסנהדרין (קג ע"א) עם הגרסאות לשם חרחלין בגמרא בפסחים רומזות על האפשרות שמדובר בצמח זהה.

על פי הצעה זאת נוכל להוסיף למאפייני החרול שתוארו במאמר "והנה עלה כלו קמשונים כסו פניו חרלים" (סנהדרין, קג ע"א)  מאפיין הנובע מהנאמר בסוגייתנו: "תני בר קפרא; אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בעולשין, ובתמכא, בחרחלין, בחרחבינין, ובחזרין". החרול הוא אם כן צמח בעל עלים מרים הראוי למאכל. גם בפירושים המובאים בספר השורשים של הרד"ק נימנו צמחים מרים הראויים למאכל: "... יש מפרשים כי הוא עשב דומה לקוצים אורטיג"ש בלע"ז (סרפד), ויש מפרשים שהוא הקוץ שמעמירין בפרח שלו הגבינה קרדו"ן בלע"ז". הקרדו"ן (Cardoon) הוא כנראה אחד ממיני הקנרס (ארטישוק) (Cynara cardunculus) ממשפחת המורכבים ששימש לגיבון גבינה. צמחים נוספים מתאימים למשימה זו דוגמת הקרדה והגדילן וגם עליהם מתאימים לשמש כמרור(2).

במדרש שכל טוב (בובר, שמות, בא פי"ב) כפי שצוטט בפרוייקט השו"ת נאמר: "ואלו ירקות שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח משום מרור. בחזרת, דהיינו חסא, דהיינו לטוק"א בלע"ז ובעולשין שבשדות ושבגינה, דהיינו כריספיניו בלע"ז, ובתמכה דהיינו קרדו בורדוני. ויש אומרים דהיינו מרוביו בלע"ז. ובחרחבינה, דהיינו ציקוריירי בלע"ז. ובחרחלין, דהיינו רונדומי בלע"ז. ובחרגינין דהיינו גרדי פורציני בלע"ז וכו'". ניסיתי לפענח את משמעות השם "חרחלין" על פי הלעז רונדומי אך ללא הצלחה. יתר על כן, בבדיקה של המדרש המודפס לא נמצא משפט המזכיר את ה"חרחלין".

ח.י. קאהוט (ערך "חרחלין") התחבט בנושא הזה והביא דעות שונות לזיהוי. הוא ציין כאפשרות מין של עולש או מין לחך (Flohsamenkraut) המוכר כצמח מרפא בשם פסיליום. בהודו והארצות השכנות לה משתמשים בחפי הפרחים מתפרחות יבשות של לחך סגלגל (תמונה 1) כמקור לסיבים תזונתיים המסדירים פעולת מעיים, משלשל ובעל ערך לטיפול בבעיות מעיים שונות ועוד. אם הלחך הסגלגל מוצע כאחד ממיני המרור הרי שהכוונה לשימוש בעלים. קאהוט עצמו הציע על פי דיוסקורידס ופליניוס לזהות את חוורלוין עם אחד ממיני הסביון (תמונה 2):

"... ומעתה דעתי נוטה כי חוורלוין או כגי' הכ"י תוספתא פסחים חוורוור הורכב מן חוור פי' לבן ומן ל"ר (לשון רומי) וורי = vere כלומר אביב וא"כ חוורוורי פירושו צמח שנעשה לבן באביב והרווחנו בזה כי חרגינין או הרגינין שנזכר אצל חוורלוין לגי' רבינו או חוורוור לגי' הכת"י תוספתא גם כן לשון יוון הנ"ל ηριγερων (irigeron) erigeron, הוא וזה הצמח שנקרא בל"ר senecio ובלשון איטלקית senecione בלשון אשכנז Kreuzkraut הוא מר בתכלית המרירות ולכן היטב אמר הש"ס שאדם יוצא בו חובת מרור".
 

תמונה 1. לחך סגלגל		תמונה 2. סביון יפו

(1) בכתב יד שונצינו של הערוך נכתב חוורוולין..
(2) ראובהרחבה במאמרו של ז. עמר 'גיבון גבינה בפרחים', אמונת עיתך 117.

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.