טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

ותעשה אדם כדגי הים – דגים

"אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי דכתיב ותעשה אדם כדגי הים, כרמש לא מושל בו? למה נמשלו בני אדם כדגי הים? לומר לך: מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתים. דבר אחר: מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים" (עבודה זרה ג ע"ב).

"דבר אחר: מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, והיינו דתנן, רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו" (עבודה זרה ד ע"א).

שם עברי: דגים   שם באנגלית: Fish   שם מדעי: Holostei

שם נרדף במקורות: ביניתא, נונא

נושא מרכזי: מהן התכונות המיוחדות של הדגים הדומות לאדם?

לנושאים נוספים העוסקים בדגים - הקש/י כאן.

תקציר: א. במימרא של שמואל מופיעות שתי בעיות שלכאורה אינן נפרדות. מוות הדגים כתוצאה מעלייה ליבשה מחד גיסא ומאידך גיסא קרינת שמש חזקה ("קדרה עליהם חמה"). האם ייתכן והשמש תפגע בדגים בעודם בתוך המים? התשובה המוצעת היא שעליית הטמפרטורה גורמת לירידת מסיסות החמצן במים ולמוות הדגים גם כאשר הם בתוך המים. בחלק השני נידונה השאלה האם רק דגים טורפים את הקטנים מהם? התשובה היא שבמים יש לגודל הטורף חשיבות רבה בהשוואה לטורפי היבשה בהם יש לתחכום תפקיד חשוב יותר.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בגמרא מתוארים מאפייני דגים המהווים משל לאדם ובכך מוסבר הפסוק "ותעשה אדם כדגי הים". בפסקה הראשונה מתוארים שני גורמי נזק לדגים: עלייה ליבשה וקרינת שמש חזקה ("קדרה עליהם חמה"). העלייה ליבשה בוודאי גורמת למוות משום שמונעת מהדגים את יכולת הנשימה. נשימת הדגים מתבצעת בעזרת הזימים העשויים מעלעלי אפיתל (רקמת חיפוי) העשירים בכלי דם. שטח הפנים הגדול של העלעלים מאפשר מעבר חמצן אל הדם ופליטת דו-תחמוצת-הפחמן החוצה בתהליך פיעפוע (דיפוזיה). הפיעפוע יכול להתקיים באופן יעיל רק כאשר הזימים לחים משום שבשלב הראשון של התהליך על החמצן להתמוסס במים המצפים את הזימים ומשם הוא עובר לתאים. היציאה מהמים גורמת לשתי בעיות: 1. שכבת המים על פני הזימים מתייבשת. 2. עלעלי הזימים נדבקים זה לזה ובכך קטן שטח הפנים הכולל שלהם. התוצאה הבלתי נמנעת של שני גורמים אלו הוא מוות בחנק לדגים.
 

זימי דג הטונה לאחר הסרתם מהדג. ניתן להבחין בעלעלי הזימים.        צילם: chris 73

השאלה הנשאלת היא כיצד קרינת השמש גורמת למוות בדגים? בני אדם ש"קדרה עליהם חמה" עלולים למות בגלל התייבשות ומכת חום אך כיצד נגרם מוות לדגים? על חשיפה ליובש נכתב כבר ברישא של דברי שמואל ולכן ברור שבסיפא הכוונה לגורם אחר. אפשרות סבירה היא שביום חם המים שבהם שוהים הדגים מתחממים וכתוצאה מכך יורדת מסיסות החמצן במים. מסיסות גזים במים יורדת ככל שהם מתחממים משום שכמות האנרגיה התרמית (חומנית) עולה וכתוצאה מכך גם האנרגיה הקינטית (תנועתית). הביטוי לשינויים אלו הוא עלייה במהירות התנועה של המולקולות המתנגשות זו בזו בקצב מהיר יותר דבר המעלה את הלחץ בנוזל ואת הנטייה של המולקולות להפלט מתוכו החוצה. באופן זה משתחררות לאוויר מולקולות החמצן וריכוזן במים חמים יורד. דוגמה לתופעה זו  היא חימום משקה מוגז הגורם לפליטת מולקולות דו-תחמוצת-הפחמן המומסות בו ועליית הלחץ בבקבוק. בימים חמים ניתן לראות דגים הקופצים מעל פני המים על מנת לקלוט חמצן. בבריכות דגים מקובל להפעיל מניפות המקציפות את המים ומעשירות אותם בחמצן. בעלייה קיצונית של טמפרטורת המים נגרמת תמותה של הדגים כתוצאה מחנק. מינים מעטים של דגים מסוגלים לקלוט חמצן באופן ישיר מהאוויר בעזרת מערכת נשימה אלטרנטיבית שאיננה מבוססת על זימים. ראה למשל במאמר על השפמנון.

על הפסקה השנייה "מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו" ניתן לשאול במה שונה בית הגידול המימי מהיבשתי או במה שונים הדגים מטורפים אחרים? וכי ביבשה אין שרשרת מזון שבה הגדול טורף את הקטן? ייתכן והתשובה נעוצה באופן הטריפה של הדגים. הטורפים היבשתיים משתמשים בניביהם או באמצעים אחרים (כתלות בקבוצת בעלי החיים) על מנת לנגוס בטרף או לשסעו ולאוכלו כפיסות קטנות יחסית. עכבישים ועכשובים אינם בולעים את טרפם אלא מוצצים את לשדו. דורסים מנתחים את הטרף לחלקים קטנים וכך גם יונקים טורפים. מעטים הם בעלי החיים הבולעים את טרפם בשלמות ויוצאים מהכלל הם הנחשים ודורסי הלילה. לעומת בעלי החיים היבשתיים הרי שלרוב מיני הדגים אין שיניים ובמעטים בעלי השיניים אין לשיניים תפקיד בנגיסה או לעיסה. הטריפה אצל הדגים מתבצעת אך ורק בעזרת בליעה ולכן דגים אינם יכולים לטרוף דגים הגדולים יותר ממפתח פיהם.

השוואת צורת הבליעה בדגים לבליעה בנחשים ודורסי לילה מגלה הבדלים ניכרים המדגישים את תופעת הבליעה כקשורה דווקא דגים. בניגוד לנחשים הנעזרים באמצעים נוספים בתהליך הטריפה הדגים אינם זקוקים לפעולה נוספת. הנחשים מכישים את טרפם או חונקים אותו ולאחר מכן בולעים אותו בתהליך ממושך ואיטי. גם דורסי הלילה ממיתים את טרפם בעת הדריסה ולפעמים נעזרים בהכאת מקור ורק לאחר מכן מתחילים בבליעה הנראית איטית ומאומצת. הדגים בולעים דגים קטנים מהם בתנועה חטופה ומהירה מבלי לגלות סימני מאמץ. הביטוי "בולע את חבירו" מתבטא בצורה הטובה ביותר בדגים.

נקודה נוספת המבדילה בין הדגים והטורפים ביבשה קשורה לרמת התחכום של התנהגות הטריפה. הטורפים היבשתיים שייכים בדרך כלל לקבוצות מפותחות יחסית בעלות מגוון התנהגויות המבטלות את חשיבות הגודל להצלחת הטריפה. ביבשה לא מובטח לבעל חיים גדול להצליח במאבק עם בעלי חיים קטנים משום שלזריזות, לתחכום ולהתנהגות החברתית יש תפקיד חשוב מאד להצלחת הציד. ביבשה אנו מכירים בעלי חיים הנעזרים במארב, הסוואה, תאום קבוצתי ועוד. בהרבה מקרים דווקא בעלי חיים קטנים מצליחם להכניע טרף גדול מהם בהרבה. להקות זאבים סיבריים ניזונות מאיילים שמשקלם גדול פי כמה מזאב והדוגמאות לכך רבות. הציד המתבצע במים על ידי הדגים (מלבד יוצאים מהכלל) פשוט יחסית ומתבסס על מהירות והיא מצידה תלויה בגודל הדג.

עד עתה תארתי את חשיבות גודל הדג להצלחת הטריפה ואת תופעת הבליעה של הדגים בהשוואה לבעלי חיים יבשתיים אך עדיין לא מובן הקשר המלא בין המשל לנמשל? מה הדמיון בין הטריפה בדגים לבליעה שהיו בולעים בני האדם זה את זה, אלמלא מוראה של מלכות? למה הכוונה במושג "חבירו" המוזכר הן בדגים והן בבני האדם? מציע הרב מאיר שפיגלמן: בדגים טורפים נפוצה מאד תופעת הקניבליות כלומר טריפה של בני אותו המין. אנשים שהתנסו בגידול דגי נוי מכירים היטב את התופעה ומקפידים להפריד את הצעירים מיד עם הבקיעה או ההשרצה. גם בטבע מוכרת תופעת הקניבליות כמו למשל טריפת פרטים צעירים על ידי דגי נסיכת הנילוס באגם ויקטוריה. כפי הנראה, בדגים המהווים קבוצה פרימיטיבית יחסית, לא קיימים מנגנונים עצביים והתנהגותיים המונעים קניבליות בניגוד לקבוצות המפותחות יותר כעופות והיונקים. מינים רבים של יונקים ואפילו עופות לא רק שאינם טורפים זה את זה אלא גם אינם פוגעים בחבריהם ללהקה. למשל הפתגם "אדם לאדם זאב" חוטא לזאבים משום שהזאבים אינם פוגעים בבני הלהקה שלהם. המבנה החברתי מושתת על היררכיה במעמד הפרטים בלהקה ועל תקשורת בעזרת מחוות המונעות תוקפנות ופגיעה בין הפרטים בלהקה.

ההשוואה בין הדגים לאדם היא, א"כ, באופן הבא: אלמלא מוראה של מלכות היו "בולעים" בני האדם זה את זה למרות שהם נכללים במסגרת מין אחד כפי שהדגים בולעים את בני מינם. הדגש הוא על "חבירו" הן במשל והן בנמשל.

לשרשרת המזון הזאת של "הגדול מחבירו בולע את חבירו" יש משמעות בריאותית חשובה. רופאים רבים ממליצים לנשים בהריון שלא לאכול דגי טונה. הסיבה לכך היא קיומן של מתכות רעילות במי הים שאינן מתפרקות. כל דג צובר את מתכות אלו במזונו וככל שמתקדמים בשרשרת המזון ריכוז חומרים אלו הולך ועולה. דגי הטונה הם טורפי על הנמצאים בראש שרשרת המזון ולכן גופם מכיל את מתכות אלו בריכוז הגבוה ביותר. קיימים דיווחים על ירידה של 41% בהיקף הרבייה של העוף צוללן צפוני כתוצאה מהפחתת ההתנהגויות הקשורות לרבייה במקביל לעלייה חדה בריכוז הכספית והמתיל כספית בגופם. צוללנים שנמצאו בגופם רמות גבוהות של כספית הטילו ביצים קטנות יותר. בחלק מהפרטים נמצאו נוצות כנף מעוותות תופעה במגבילה את יכולת התעופה. הצוללנים הצפוניים הניזונים מבעלי חיים ימיים ספגו דרכם את החומרים המסוכנים האלו המגיעים למים כתוצרי לוואי של תעשיות שונות. מתיל כספית עלול לגרום, באדם, לנזקים קשים כפיגור שכלי, ירידה במנת משכל ובעיות התנהגותיות. בארצות הברית נמצא שאחד מכל עשרה עוברים חשוף לסכנה של ריכוזי מתיל כספית גבוהים יתר על המידה (מתוך נשיונל ג'אוגרפיק, מארס 2010).

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.