סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תשכ"ג, מדור "עלי הדף"
מסכת שבועות
דף טו עמוד ב

 

בענין בית המקדש העתיד - ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבא משמים" (ב)


בהמשך להמקורות שהבאנו, שהקב"ה עתיד להוריד את בית המקדש השלישי מן השמים בנוי ומשוכלל בשלמות - ללא שיתוף מעשה ידי אדם, הנה בספר 'חידושי מהרי"ל דיסקין' על התורה (סו"פ בהעלותך) מובא דבר פלא בביאור מטבע התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה בתפלת מוסף לשלש רגלים - "בנה ביתך כבתחלה, וכונן מקדשך על מכונו, והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו" בזה"ל:

"וצריך להבין, מהו הכוונה 'בתקונו', מה תיקון יהיה צריך. וגם שאל אדמו''ר זצ''ל, כאשר ידוע כי בנין בית הבחירה הוא אחת ממצות עשה, כמבואר בספר המצות להרמב''ם ז''ל מצוה כ'... ואם כן יתבטל לנו מצות עשה של בנין בית המקדש, ותקשה למ''ד 'אין מצות בטילות לעתיד לבוא'. ואפילו למ''ד מצות בטילות - תקשה כי למה יתבטל, הא מכל מקום כל מה שנוכל לקיים אז בוודאי מה טוב, ולכל הפחות הוי כאינו מצווה ועושה, ואם כן למה יתבטל לנו הך מצות עשה.

אלא, דלטובתם של ישראל ישאיר הקב''ה בהבנין איזה דברים קטנים לתקן... כמו למשל מזבח שנפגם פסול, וכן במנורה אם יחסר איזה כפתור, ויתן לנו הקב''ה רשות לתקן ולגמור הדבר על יד'י בני אדם למטה, ויקרא עבור זאת על שם ישראל, כי על ידי המעשה שלהם התכשר אשר ראױ לעבודה, ובזה יתקיים בנין בית הבחירה, כמו שמצינו גם בבריאה - הניח הקב''ה כל הדברים שיתוקן גמר התיקון ע''י אדם, וכדאיתא במדרש 'התורמוס צריך תיקון', כן גם באדם נשאר מצות מילה שיגמור בידי אדם וכו'... וזהו הבקשה בתפילה: 'והראנו בבנינו', שתראנו בהמ''ק בנוי שיבא מן השמים בנױ, ואם תקשה, הלא יחסר לנו מצוה, על זה בקשתנו: 'ושמחנו בתיקונו', היינו שתשאיר לנו מעט לתקן, כמו שכתבנו, ױהיה לנו חלק בהבנין שתקננו, כמו מצוה שלימה, כי בלאו מעשה ידינו אי אפשר להקריב ולעבוד עבודה".

ומוסיף עורך הספר בסוגריים שם: "ואני שמעתי שאמר [מהרי"ל דיסקין זצ"ל] שהתיקון יהיה עפ''י מה שאמרו חז''ל (סוטה ט) על הפסוק 'טבעו בארץ שעריה' (איכה ב, ט), לפי שהיו מעשי ידי דוד המע''ה, לפיכך לא שלטו בהם אויבים, ולעתיד לבא יתגלו השערים האלה, ואזי יקחו בני ישראל ויתלו הדלתות האלה בהשערים, וא''כ יעשו תיקון גם בהבנין שמועיל גם לענין קניה, כמו דאיתא במס' ב''ב (נג:) 'הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר ובא אתר והעמיד להן דלתות קנה', ועי''ש בפי' הרשב''ם, וא''כ הוי תיקון טוב שבזה יקנו כל הביהמ''ק" (מובא בשמו גם בסידור הגר"א בפירוש שיח יצחק במוסף לשלש רגלים, וכן מובא ב'אמרי אמת' ליקוטים בשם כת"י שראה בירושלים).

על פי יסוד זה תתיישב הערת ה'ערוך לנר' (בסוכה מא.) בענין תפלתנו הקבועה: "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה בימינו", כי לפי מה שהובא שביהמ"ק עומד הכן למעלה בנוי ומשוכלל, אם כן תפלה זו היא לכאורה לשוא, שהרי כבר נבנה, ואין לנו להתפלל כי אם שיגלה ביהמ"ק במהרה (ראה 'נצוצי אורות' להרחיד"א על הזוהר פנחס רכא, א; 'ברכי יוסף' או"ח סי' קכג; 'שערי תשובה' סי' מח סק"ב). ולאור האמור ניחא, כי גם אחר ירידת ביהמ"ק למטה יהיה צורך להשלים בנייתו, ועדיין יש מקום לתפלה זו.

עוד העיר ה'ערוך לנר', כי רז"ל ביארו (סוכה נב:) את נבואת זכריה (ב, ג): "ויראני ה' ארבעה חרשים" - "מאן נינהו ארבעה חרשים, אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק", ופירש"י: "חרשים - אומנים, משיחים, שניהם חרשים לבנין בית המקדש" וכו', ולכאורה דברי רש"י אלו, ששני המשיחים עתידים לבנות המקדש, סותרים את דבריו בשאר מקומות שהבאנו - ש"בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים". אכן, לאור האמור עדיין יצטרכו להשלים בנייתו על ידי מלך המשיח שעתיד להתגלות במהרה, וכאמור, שגם בירידתו לא יהיה בשלימותו, ויצטרכו בני ישראל להשלימו ולתקנו.

ובעיקר קושיית המהרי"ל דיסקין בענין מצות בנין המקדש, היאך תתקיים לעתיד לבא, יש לדעת שלפי כמה מגדולי האחרונים לא קשה מידי, דהנה בעצם מצות בנין המקדש ישנה חקירה באחרונים (עי' שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רפב; מקדש דוד סי' א) שיסודתה בדברי הראשונים, אם המצוה היא עצם בניית המקדש - "לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות", או אינה אלא הכשר מצוה, ויסוד המצוה אינו אלא שיהיה בנוי בית לה', ואם יהיה המקדש בנוי מאליו - אין שום חובה לבנות המקדש, ונחשב הדבר כמי שקיימו המצוה.

וכבר הכריע בזה בספר 'צפנת פענח' (על הרמב"ם תנינא הל' ת"ת פ"ג ה"ג) וחילק, שבבניית המשכן היה גדר המצוה בעצם בנייתו, ואילו בבית המקדש - גדר המצוה הוא שיהיה מקום מוכן להקריב קרבנות, ואין עצם הבנין חלק מן המצוה.

לאור יסוד זה, כשעתיד ביהמ"ק השלישי לירד מן השמים בשלימות, ונזכה שיהיה בית בנוי מוכן להשראת שכינתו ית', הדבר יחשב כמי שכבר קיימו בני ישראל מצוה זו, ושוב לא יצטרכו כלל לקיים המצוה של בניית המקדש, כאמור (ראה בארוכה בענין זה בשו"ת משנה הלכות חלק יז סי' קצו בתשובתו אל הגרי"ש אלישיב שליט"א).

ונסיים בדברי קדשו של בעל ה'חתם סופר' בדרשות (דרוש לז' אב שנת תקצ"ט ד"ה כתיב בונה ירושלים): "פירש"י במס' ראש השנה, לעתיד לבא יבוא ביהמ"ק מלמעלה משוכלל ובנוי, והנה מי הבונה אותו ובמה נבנה, כתיב (ישעי' סב, ו ז): 'המזכירים את ה' אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ', הבכיה והצער של אבילי ציון המתאבלים על חורבנו היינו בנינו, ובכל שנה בעת הזאת כשמתקבצים לבכות על חורבנו היינו 'יכונן וישים ירושלים תהלה בארץ', וכשיוגמר זה הבנין ירד למטה בנוי ומשוכלל", יזכנו ה' לבנין בית המקדש בב"א.
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר