גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תשכ"ב, מדור "עלי הדף"
מסכת שבועות
דף טו עמוד ב

בענין בית המקדש העתיד - ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבא משמים" (א)

דבר בעתו מה טוב להתעסק בעניני בנין בית המקדש בימי בין המצרים. הנה, למדנו במכילתין (טו ע"ב) שני דינים בענין בנין ביהמ"ק, האחד: "אין בנין מקדש דוחה יום טוב" (ועי' רש"י ד"ה אין בנין, שהביא מקור לכך ממס' יבמות ו. והאיסור בזה הוא, דלא הותר איסור מלאכת שבת ויו"ט לצורך בנין ביהמ"ק). השני, היא מימרת אביי: "מנין שאין בנין בית המקדש בלילה, שנאמר (במדבר ט, טו) 'וביום הקים את המשכן', ביום מקימו בלילה אין מקימו".

ואיתא בתוס' (ד"ה אין): "אין בנין בית המקדש בלילה, וכן אינו דוחה יום טוב, ואם תאמר, בראש השנה... גבי הדתנן (ל: וכן בסוכה מא.) 'יום הנף כולו אסור', קאמר התם 'דאיבני בלילה', 'דאיבני בחמיסר' (כלומר, בט"ו ניסן, יו"ט ראשון של פסח), ויש לומר, דהיינו בית המקדש דלעתיד, שהוא עשוי מאליו בידי שמים, כדכתיב (שמות טו, יז) 'מקדש ה' כוננו ידיך', וכן מפרש במדרש תנחומא (פר' נח סי' יא; פר' תשא סי' יג; וע"ע מדרש שוחר טוב תהלים כב וצג; תנדבא"ר פ"ל; פסיקתא רבתי פכ"א סי' א)".

מקור דברי התוס' הוא בדברי רש"י (ר"ה שם ד"ה לא צריכא ובסוכה מא. ד"ה א"נ) שכתב: "ואי קשיא, דבלילה אינו נבנה, דקיי"ל בשבועות (טו:) דאין בנין בית המקדש בלילה... ולא בחמיסר שהוא יום טוב, דקיימא לן בשבועות (שם) דאין בנין ביהמ"ק דוחה יום טוב, הני מילי בנין הבנוי בידי אדם, אבל מקדש העתיד, שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר 'מקדש ה' כוננו ידיך'".

והנה בעיקר ההבדל בין בית המקדש השלישי שעתיד לירד בנוי ומשוכלל - ולכן לא נאמרו בו דינים הללו ש'אין בנין מקדש דוחה יום טוב', ו'אין בנין ביהמ"ק בלילה' - נכון להביא לשון 'חידושי הראב"ן' (ר"ה שם): "מהרה יבנה ביהמ"ק, כלומר, לפי שעה יהיה בנוי כהרף עין, לפי שהקב"ה עצמו יבנהו, כאשר דרשו חכמים (ב"ק ס:): "'שלם ישלם המבעיר את הבערה', אמר הקב"ה, עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון... ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר (זכרי' ב, ט) 'ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה'... והא דאמר 'אין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט', ו'אין בנין ביהמ"ק בלילה', היינו, בבנין בשר ודם שיש לו לשמור גזירותיו ומצוותיו של הקב"ה, אבל הקב"ה הוא צִוָה ולא מְצִוֶה".

אכן ה'חתם סופר' בחידושיו למס' סוכה (שם) ציין לדברי המדרש (שמו"ר ל, ט): "... שאין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, מדת בשר ודם מורה לאחרים לעשות והוא אינו עושה כלום, והקב"ה אינו כן, אלא מה שהוא עושה - הוא אומר לישראל לעשות ולשמור. מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע ור"א בן עזריה ור' עקיבא שהלכו לרומי, ודרשו שם אין דרכיו של הקב"ה כבשר ודם - שהוא גוזר גזירה והוא אומר לאחרים לעשות והוא אינו עושה כלום, והקב"ה אינו כן, היה שם מין אחד, אחר שיצאו אמר להם, אין דבריכם אלא כזב, לא אמרתם אלקים אומר ועושה, למה אינו משמר את השבת, אמרו לו רשע שבעולם אין אדם רשאי לטלטל בתוך חצירו בשבת, א"ל הן, אמרו לו העליונים והתחתונים חצירו של הקב"ה, שנאמר (ישעי' ו, ג) 'מלא כל הארץ כבודו', ואפילו אדם עובר עבירה אינו מטלטל מלא קומתו א"ל הן, אמרו לו כתיב (ירמי' כג, כד) 'הלא את השמים ואת הארץ אני מלא'". ולאור זה יש להבין מה יועיל לנו במה שעתיד להבנות בידי שמים, שלא יהא בזה הדין של 'אין בנין מקדש דוחה יו"ט'.

ועל כרחך צריך לומר כסגנון דברי הריטב"א (בסוגייתנו) בהביאו תי' זה, "לא קשיא, דשאני בנין העתיד, שהוא בנוי כבר ומשוכלל...". דהיינו, שבנין המקדש העתיד לא יהיה באופן כזה שיבנהו הקב"ה כביכול באותה שעה, אלא שירד מן השמים כשהוא בנוי כבר ומשוכלל, ואמנם יתכן שהבנין נבנה כהלכתו, ושעת בנייתו היתה בזמן כזה שבו מותרים לבנותו מצד דיני התורה, אלא שירידתו מלמעלה תיתכן שתהיה גם ביום טוב או בלילה, ובירידת הבנין מלמעלה אין בזה כלל ענין של דחיית יו"ט, וכדברי המדרש: "העליונים והתחתונים חצירו של הקב"ה", ואין בזה משום הוצאה מרשות לרשות.

אכן ה'חתם סופר' עדיין המשיך להקשות, כי יסוד זה יועיל לנו כי אם לעצם הורדת בית המקדש מלמעלה למטה - שאין בזה משום הוצאה מרשות לרשות, אכן, כלפי הורדתו והעמדתו במקום המקדש – עדיין יש בזה משום מלאכת שבת ויו"ט, שהרי המביא אהל בנוי ומעמידו על הארץ יש בזה משום מלאכת בונה, ואם כן עדיין הקושיא במקומה עומדת, הלא 'אין בנין מקדש דוחה יו"ט', וגם למעלה שובתים בשבת ויו"ט.

ותירץ החת"ס על פי המבואר בדברי התוס' במס' שבת (צה. ד"ה והרודה), שמלאכת בונה מותרת מן התורה ביום טוב, מדין "מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך", כי ה'מגבן' חייב משום בונה, ומותר ביום טוב – כי אוכל נפש הוא, ולכן "נפל ביתו בי"ט יהא מותר לבנותו בי"ט, דמתוך שהותר בנין לצורך, דמגבן הוי משום בונה... הותר נמי שלא לצורך, ובלבד שיהא צורך היום לאכול בתוכו שלא יכנו שרב ושמש". ולאור זה, מה שאמרו אין בנין מקדש דוחה יו"ט לא נאמר כלל כלפי נטיית האוהל מלמעלה למטה, כי מלאכה זו הותרה ביום טוב מדין 'מתוך', ונאמר רק לענין שאר מלאכות השייכים בבנין, כגון בונה בטיט וסיד – שיש בזה משום ממרח, שלא הותרו מדין 'מתוך', וכן בגמר הבנין שיש בזה משום מכה בפטיש – שכל אלו לא הותרו ביום טוב, ומלאכות אלו אינם דוחים יום טוב, ואילו בית המקדש השלישי שעתיד להגלות, יתכן מאוד שעצם בנייתם יהיה כבר זמן ממושך טרם התגלותו וירידתו למטה, ולכן גם כאשר ירד ביום טוב לא ידחה בנינו את השבת (ראה עוד בחי' חת"ס שבת שם; שו"ת או"ח סי' קנ). 

[לחלק ב של המאמר]