טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין – תרנגול הבית
"שאל בן אלמנה אחת את רבי אליעזר: אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים, איזה מהם קודם? אמר ליה: הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך. בא לפני רבי יהושע, אמר לו כך. אמר לו: רבי, נתגרשה מהו? אמר ליה: מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה, הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין" (קידושין, לא ע"א).
שם עברי: תרנגול הבית שם באנגלית: Chicken שם מדעי: Gallus gallus domesticus
שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא
נושא מרכזי: מה כוונת רבי יהושע בתשובתו "הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין"?
תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.
הפתרון שהציע רבי יהושע לבן האלמנה להתמודדות עם המצב שבו הוא נקרע בין החובה לכבד את אביו לעומת החובה לאמו הגרושה נראה תמוה. הגמרא לא פירשה מה הכונה בתשובתו ולכאורה איננה "ממין השאלה". המפרשים שעסקו בהסבר התשובה התייחסו לשני נושאים עיקריים: א. מהי ההלכה שהורה רבי יהושע לשואל? ב. באיזו מידה חלק המשפט "קעקע להן כתרנגולין" רלוונטי להלכה?
רש"י פירש: "שבן אלמנה אתה - ולא צריך אתה למעשה אלא ללמוד באת ואני אומר לך שכבוד שניהם שוה עליך. הטל להם מים בספל וקעקע - קרקר להם כמו שמקרקרין לתרנגולים, ולפי שלא היה צריך לעשות והוא שאלו כמו שעליו לעשות אמר לי אבא ואימא השיבו בלשון שחוק". לדעת רש"י ההלכה היא שכבוד שני ההורים שווה אך לא קבע כיצד עליו לנהוג לאור זאת. גם הטור (יו"ד, סי' ר"מ) כתב באופן סתמי כדברי רש"י: "... ואם אמר לו אביו השקני מים ואמו אומרת לו השקני מים מניח את אמו ועוסק בכיבוד אביו שגם אמו חייבת בכבוד אביו. ואם נתגרשה שאינה חייבת בכבודו אז שניהם שוין לכבדם זה בזה וכו'".
לשיטת הריטב"א בחידושיו (מהדורא בתרא) הבן יוצא ידי חובה בכך שמניח את ספל המים במרחק שוה משני הוריו ומעביר אליהם את האחריות. בלשונו: "הטל להם מים בספל שיהא קרוב לשניהם בשוה". העצה "הטל להם מים בספל" משמעותה שמחוסר ברירה יניח את המים בין שניהם והם יחליטו בעצמם מי יהיה קודם. אפשרות זו היא בעצם חוסר הכרעה את מי להקדים בכיבוד. כך פסק גם רבינו ירוחם (נתיב א', ח"ד): "אם היה לו לכבד אביו ולהשלים מצותו וכן לאמו אביו קודם כי הוא ואמו חייבים בכבוד אביו. ואם אמו נתגרשה מאביו שניהם שוים ונותן מים בספל ואומר להם בואו לשתות, וכן כל כיוצא בזה ולא יקדים אחד לחבירו. כך פשוט בקידושין וכו'". לשיטה זו חלק המשפט "הטל להן מים בספל" הוא עיקר הדין ופשוטו כמשמעו אך חלקו האחרון, "וקעקע להן כתרנגולין" לא מוסבר. אכן לפירוש רש"י אין לחלק זה חשיבות מנקודת מבט הלכתית והוא "לשון שחוק" (להלן ארחיב במשמעות הביטוי). בפסקי הרי"ד נאמר: "ותן לשניהן ביחד שאין זה קודם לזה". הריא"ז כתב: "ומניח לפני שניהם בבת אחת". ייתכן והרי"ד והריא"ז פוסקים גם הם כריטב"א ורבינו ירוחם שיש להניח את המים בין שניהם אלא שהם מתייחסים גם למקרה שיש לבן שני ספלים ועליו להניחם בו זמנית.
המאירי מתייחס גם למצב שלא ניתן להענות לבקשות הוריו בו זמנית:
"כבוד אב ואם שוים מכל מקום כל שאמו אשת אביו ומצות שניהם באה עליו כאחת יקדים כבוד אביו מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו, הא כל שאין אמו אשת אביו כגון שנתגרשה או שלא היתה אשתו מעולם ישתדל כמה שיוכל לעשות מצותם כאחת. כגון: אם ישאלו ממנו דבר אחד ישים לפניהם כאחת ואם אי אפשר ליעשות כאחת יקדים את המזדמן ואל יעבור על המצות כך היא שיטתנו".
בבית יוסף (יו"ד, רמ ס"ק י"ד) אנו מוצאים שיטה שונה:
"והרי"ף השמיט האי סיפא דברייתא וגם הרמב"ם לא הזכיר דין זה. והטעם משום דמדינא דרישא משמע דיהיב טעמא מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו משמע הא לאו הכי כבוד שניהם שוה ולאיזה מהם שירצה יקדים כנ"ל. אבל רבינו ירוחם (שם:) כתב אם נתגרשה מאביו שניהם שוים ונותן מים בספל ואומר להם בואו לשתות ולא יקדים אחד לחבירו עכ"ל".
הב"י מסיק מהרי"ף והרמב"ם שבמצב זה של חוסר הכרעה רשאי הבן להעדיף את מי שירצה(1) וכך נפסק בשו"ע (יו"ד, הלכות כבוד אב ואם סי' רמ ס"ק י"ד): "אביו אומר לו: השקני מים, ואמו אומרת: השקני מים, מניח אמו ועוסק בכבוד אביו. ואם היא מגורשת מאביו, שניהם שוים ולאיזה מהם שירצה יקדים". לשיטה זו שהבן איננו חייב לשמור על סימטריה בין הוריו גם המשפט "הטל להם מים בספל" הוא "לשון שחוק".
וקעקע להן כתרנגולין
כאמור לשיטת רש"י המשפט "וקעקע להן כתרנגולין" הוא לשון שחוק ואיננו חלק מהדין שפסק רבי יהושע. במפרשים האחרונים אנו מוצאים הצעות שונות לשימוש בלשון זו. בספר "תורת האגדה" נכתב שמשפט זה מהווה המשך להצעה להניח את המים לפני ההורים: "וקעקע להן כתרנגולין, להורות ששניהם שוין ולא יקדים לאחד מהן, אלא יתן לפניהם והם יריבו ביניהם כתרנגולין מי יקח ראשון, ונמצא שהוא לא פגע בהן". בספר "נחלת שדה" נאמר: "... בכוונה נקט לשון "קעקע להן כתרנגולין" כיון שההורים גרושים ששונאים זה את זה, הם מתנהגים כמו תרנגולים, ולכן יש לנהוג עמם כמו תרנגולים". היריבות בין תרנגולים זכרים היא תופעה ידועה והיא מהווה בסיס ל"מופע בידור" אכזרי הנקרא "קרב תרנגולים" (ראו בתמונה). במופע זה משסים את התרנגולים זה בזה עד שאחד המתמודדים מפסיד ומת. בשפה העברית, הביטוי "קרב תרנגולים" מתאר מריבה שמטרתה להרשים את הקהל.
בעל "בית יער הלבנון" הציע הסבר בכיוון הפוך: "... אפשר לפרש שאמר לו לרמוז להם בדרך זו שיתנהגו בחכמה כמו התרנגול, כדאמרינן בעירובין (ק ע"ב) אלמלא ניתנה תורה היינו למדין דרך ארץ, דהיינו שלום בית מתרנגול שיודע לפייס ולעשות שלום". ניתן להוסיף על דבריו מתוך פירוש "דף על הדף" (שם) שחובה על הבן לפייס את הוריו על ידי קרקור. הקרקור מזכיר את פיוס התרנגול המפייס ולאחר מכן בועל. יש מי שפירש (ספר "תמורת איל") שבדומה לתרנגולים שיש להניח את המזון לכולם יחד כך צריך להניח את המים לשני ההורים.
ההסברים הנ"ל לקשר לתרנגולים אינם עולים בקנה אחד עם שיטת ה"בית יוסף" שסבר שבן רשאי להקדים את מי שירצה. הרב דוד הלוי במברגר בספר "נחלי דבש" (ב') הציע הסבר המתאים לשיטת ה"בית יוסף":
"הטל להם מים בספל: כלי מבוזה, וקעקע להן כתרנגולים, ותקרא להם לשתות באופן השפלה, ובכהאי גוונא לא תהיה כבוד הראשון השפלה לשני. ואין לומר דהיות שהוא שאל שלא כענין, לכן השיב לו רבי יהושע בלשון שחוק, כי הוא עון גדול להונות יתום בדברים, אלא הכי קאמר ליה, דלעשות רצון שניהם באופן שלא יפגעו אי אפשר אלא ע"י שיבזה את שניהם וזהו שחוק, וחוכא ואטלולא! אלא תכבד איזה מהם שתרצה, ואם תפגע השני אין בך עון".
הסבר זה מעמיד את דברי רש"י בהסבר המשפט "קעקע להן כתרנגולין" באור חדש. "לשון השחוק" היא למעשה הפתרון לבעיה. בזכות לשון זו יכול הבן להקדים את מי שירצה ואין בכך פגיעה בהורה השני. בספר "שבו ואחלמה" מובא הסבר שעל פיו רבי יהושע נתן לבן השואל עצה כיצד יוכל לעקוף את האיסור להעדיף הורה אחד על פני השני:
"... אמר לו מבין ריסי עיניך, מתוך שאלותיך ומבט עיניך בזמן ששאלת ניכר שבין אלמנה אתה ואתה מרחם על אמך שהיא שבורת לב ואתה מחכה ומצפה שאענה לך שאם נתגרשה כבוד שניהם שוה ותוכל להקדימה, ואינו כן, דאף אם אחר שנתגרשו שניהן שוים לא תוכל להקדים להשקות באופן קבוע אמך לפני אביך, שאם כן אינך מכבדם בשוה. אלא אני מיעצך הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין. דרך התרנגולין שבחצר כשמטילין להן מים בספל הם מקעקעים בקולם שישמעו התרנגולין הרחוקים מכאן ויבואו גם הם לשתות, אף אתה כשתביא את המים מהבאר אל תכניס להם את המים לבית אלא הטל להם מים בספל בחצר וקעקע להם כתרנגולין כלומר קרא להן שיצאו ליקח מים, ואמך תבוא ותיקח קודם, שהאם זריזה מהאב, ותחזור ותביא מהבאר עוד מים לאביך".
קרב תרנגולים בפסיפס רומי. שני תרנגולים מתעמתים בקרב מול שולחן המציג את הפרסים של הזוכה.
מקור: Santangelo Collection (s.n.)
(1) המהרש"ל (קידושין, פ"א סימן סב) דוחה את שיטת הב"י וכותב שאדרבא משמע שהרי"ף והרמב"ם סוברים כרבי ירוחם ששני ההורים שקולים ושאין להעדיף אחד מהם.
מקור עיקרי:
"מה קודם: כיבוד אב או כיבוד אם?". מכון הלכה ברורה.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
