סקר
מסכת בבא קמא:





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו – תרנגול הבית 

 

"אמר רב שמן לרב אשי: למימרא, דקלא לאו כלום הוא, והתני רמי בר יחזקאל: תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם! ואמר רב יוסף, אמרי בי רב: סוס שצנף, וחמור שנער, ושברו כלים בתוך הבית משלמים חצי נזק! א"ל: שאני אדם, דכיון דבר דעת הוא, איהו מיבעית נפשיה" (קידושין, כד ע"ב).

פירוש: אמר רב שמן לרב אשי: למימרא דקלא [האם תאמר שקול] הגורם נזק לאו כלום הוא? והתני [והרי שנה] רמי בר יחזקאל ברייתא זו: תרנגול שהושיט ראשו לאויר (לחלל של) כלי זכוכית, ותקע (השמיע קול) בו, ומחמת הקול שברו משלם בעליו נזק שלם, כשאר נזקים שהוא עושה כדרכו. ואמר רב יוסף, אמרי בי [אומרים החכמים בבית מדרשו] של רב: סוס שצנף (השמיע קול) וחמור שנער, ושברו על ידי כך כלים בתוך הבית משלמים חצי נזק. ואף שיש חילוק במקרים השונים אם משלם נזק שלם או חצי נזק ברור שקול נחשב לדבר של ממש, שמתחייבים על נזקיו! אמר ליה [לו]: שאני [שונה] אדם, שכיון שבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה [הוא שמפחיד את עצמו], כלומר, לא הקול כאמצעי חומרי הוא שגרם לנזק, אלא הנזק נגרם לו מחמת הפחד ודבר זה תלוי בדעתו של האדם שנבהל, ואינו תוצאה מיידית וישירה של המעשה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: תרנגול הבית           שם באנגלית: Chicken           שם מדעי: Gallus gallus domesticus

שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא


נושא מרכזי: שבירת כלים על ידי קול

 

תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.

 

לדעת הראשונים, כמשתמע מלשון הגמרא, גם שבירת הכלים על ידי הסוס והחמור נגרמה מקולם. רש"י מפרש "ושברו – בקול ... ושברו את הכלים – בקולם". בבא קמא (יח ע"ב) פירש: "ותקע בו ושברו - שנבקע הכלי מחמת הקול". לשיטת הראשונים ההבדל בגובה התשלום בין תרנגול (נזק שלם) לסוס וחמור (חצי נזק) נובע ממחלוקת סומכוס ורבנן. רש"י מפרש: "משלם נזק שלם - כסומכוס מוקמינן לה בב"ק דאמר בהמה שהזיקה בצרורות משלם נזק שלם ... חצי נזק - כדין צרורות לרבנן דפליגי עליה דסומכוס בב"ק ואמרי אינו משלם אלא חצי נזק צרורות". גם הריטב"א מפרש כך אך מוסיף הסבר מדוע התנהגות זו איננה נזק "משונה":

"למימרא דקלא לאו כלום הוא והא תני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לתוך כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם. אוקימנא בבבא קמא (י"ט א') בדאית ביה בזרוני דאי לא משונה הוא והוי תולדה דקרן תם שמשלם חצי נזק, ואף על גב דהשתא נמי צרורות נינהו אתיא כסומכוס דאמר צרורות נזק שלם כשאר דיני רגל. אמרי בי רב סוס שצנף וחמור שנער ושברו את הכלים בתוך הבית משלמים חצי נזק. הני אורחייהו הוא וצרורות נינהו ואתיא כרבנן דאמרי חצי נזק צרורות הלכתא גמירי לה".

בשולחן ערוך (חו"מ, הלכות נזקי ממון, סי' ש"צ) מובא:

"כשם שחייב על כח שיש בו ממש שהתיז צרורות, כך חייב על כח שאין בו ממש, כגון סוס שצנף (פי' צניפה בסוס כמו נעירה בחמור ונביחה בכלב ושאיגה באריה) וחמור שנוער ושברו כלים בכח קולם ותרנגול שבר כלים ברוח כנפיו או שהושיט ראשו לאויר כלי ותקע בו ושברו. במה דברים אמורים כשיש בו זרעונים, דהשתא הוי אורחיה; אבל אם אין בו זרעונים הוי שינוי, ולא דיינין ליה השתא".

בעיון שטחי בסוגיה מתקבל הרושם שאופן שבירת הכלים על ידי קולם של בעלי החיים דומה מבחינה טכנית אך למעשה הדבר איננו כך. לגבי התרנגול נאמר שהכניס ראשו לכלי זכוכית ואילו הסוס והחמור שברו כלים בתוך הבית. על הבדל זה עמד בעל "ערוך השולחן" (חושן משפט, סי' ש"צ)

"וכשם שחייבין בנזק צרורות על כח שיש בו ממש כמו התזת צרורות והטלת גללים, כמו כן חייבין על כח שאין בו ממש כגון סוס שצנף שצעק ונחר בקולו וחמור שניער בקולו ועל ידי הקול נשברו כלים כגון שהקול היה חזק כל כך עד שהמקום שעמדו עליו הכלים התחיל לרעוד ונפלו הכלים ונשברו. וכן תרנגול ששיבר כלים ברוח שבכנפיו הוי נזק צרורות וחייב ברשות הניזק חצי נזק, וכן תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי ותקע בו בקולו ושברו הוי נזק צרורות. במה דברים אמורים כשיש בו זרעונים או שאר מאכל שדרכו לאכול דדרכו בכך והוי תולדה דרגל, דאם לא כן הוי משונה והיא תולדה דקרן והוי צרורות דקרן כמ"ש בסעי' ז' ואין דנין בזמן הזה".

"ערוך השולחן" מבדיל בפירושו בין שתי צורות בהן הקול גורם לנזק. צורה עקיפה בשבירת כלים על ידי צניפת הסוס ונעירת החמור ושבירת כלי זכוכית באופן ישיר על ידי קריאת תרנגול. המשותף לשתי הצורות הוא שהן נגרמות מרטיטת האוויר. הקול הוא למעשה גלים בתדירות ועוצמה מסויימים המתפשטים באוויר (ראו בשרטוט). מקור הקול גורם לתנועת מולקולות האוויר בדומה לגלים המתפשטים במי בריכה לאחר שמשליכים לתוכה אבן. מולקולות המים בגלים אינן נעות קדימה אלא בתנועות אנכיות (משרעת) כאשר כל גל מעורר את תנועות מולקולות המים לידו. בהעדר אוויר כלומר בריק (ואקום) הקול לא יכול להתפשט. גלי הקול המגיעים לאוזנינו מרעידים את עור התוף וגירוי זה מתורגם במוחנו לצליל. האנרגיה האצורה בגל הקול המגיע למקום שבו ניצבים הכלים עלולה לגרום לתנועת הקרקע ונפילת הכלים. ניתן לחוש היטב בהשפעה של גלי קול כאשר עומדים בסמוך לרמקולים כאשר מושמעת בהם מוסיקה רועשת.

תרנגול הקורא בתוך כלי זכוכית שובר אותו באופן ישיר. השבירה נגרמת במקרה שהתדירות העצמית של הכלי (תדר תהודה) זהה לתדירות הקול. במצב כזה הזכוכית תרטוט בעוצמה הגבוהה ביותר. הצליל של הכוס הוא הצליל שנשמע אם נקיש בעדינות על הכלי. הרעידות יוצרות שברים קטנים בתוך הזכוכית עד שהיא נשברת. ידוע שזמרות אופרה בעלות קול סופרן (הקול הגבוה ביותר) יכולות לשבור כוסות זכוכית דקה. הדבר קורה כאשר התדר הקולי של הזמרת זהה לתדר של הזכוכית. גם מטוסים העוברים את מהירות הקול יכולים באותה צורה לשבור חלונות של בתים, כשנוצר גל הדף, מעין צונמי של גלי קול באוויר.
 

תאור גרפי של גל      מקור

 

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

  1. כז טבת תשפ"ד 21:00 קול דממה וקול אדיר | זאב ולק

    הקול השקט ביותר הוא קול הדממה הדקה ששמע אליהו והקול העצמתי ביותר הוא "מקולות מים רבים אדירים ..."

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר