|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
למורסא אנפקא דחמרא באהלא תולאנא – אהל הגבישים
"למורסא אנפקא דחמרא באהלא תולאנא. לפירחא דליבא ליתי תלת ברושייאתא דשערי ונשטרינהו בכמכא דלא עבר עילויה ארבעין יומין וניכול, ונשתי אבתרייהו חמרא מרקא. א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא: וכל שכן דפרח ליביה! אמר ליה: אנא ליוקרא דליבא אמרי" (גיטין, סט ע"ב).פירוש: התרופה למורסא [לפצע של מוגלה] — אנפקא דחמרא באהלא תולאנא [רביעית יין בתוך אהל אדום]. התרופה לפירחא דליבא [לפריחת הלב], שליבו דופק מהר מדי — ליתי תלת ברושייאתא דשע רי [יביא שלוש חלות של שעורים] ונשטרינהו בכמכא [וישרה אותם בתוך כותח] שלא עבר עילויה [עליו] עדיין ארבעין יומין [ארבעים יום] מאז שנעשה, וניכול, [ויאכל אותן], ונשתי אבתרייהו חמרא מרקא [וישתה אחריהן יין מזוג]. אמר ליה [לו] רב אחא מדיפתי לרבינא: וכל שכן דפרח ליביה [שיפרח ליבו] מהדברים האלה! אמר ליה [לו]: אנא [אני] — ליוקרא דליבא אמרי [לכובד הלב אמרתי] תרופות אלה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אהל הגבישים שם באנגלית: Common Ice Plant נושא מרכזי: אהלא תולענא כצמח רפואי?
לנושאים נוספים העוסקים באהל – אהלים - הקש/י כאן.
|
 |
 |
|
| תמונה 1. אהל הגבישים צילמה - שרה גולד | תמונה 2. אהל הגבישים - פריחה צילמה - שרה גולד |
 |
 |
|
|
תמונה 3. אהל הגבישים – שלפוחיות על פני העלה צילמה – שרה גולד |
תמונה 4. אהל הגבישים – גבישים מקרוב צילמה – שרה גולד |
"אהלא תולענא" – עץ הסנדל (sandalwood)
י. שיינהאק זיהה בספרו "המשביר" (הערוך החדש) את "אהלא תולענא" כעץ הנקרא בעברית אלגום (Santalum album) ובאידיש "זאנדעל" ממשפחת הסנטליים. השם העממי באנגלית הוא sandalwood.
בערוך החדש (אות "ת") כתב: "תולענא – לירקונא כו' ליתי כו' אהלא תולענא (ראטהען-זאנדעל) מין עץ טוב, שיש במיניו גם לבן וירוק (געלב) וזה אדום כתולע [וכן ראיתי בספר הרפואה "אוצר החיים" למוהר"י קולון שיחשוב את הזאנדע"ל לרפאות חולי הירקון]. שיינהאק הוסיף פרטים בספר "תולדות הארץ" (ח"ב): "זאנדעל בוים, הוא ממיני עצים יקרים הבאים אלינו מהודו המזרחית (הלבן), אשר שנים מקדם חשבוהו הרוכלים לסם רפאות, כעת לא ישרת עוד כ"א לחרשי עץ ולהריח. עצו גבוה ודומה לעץ האגוז (וואלנוס) ופריו שחור, מלב העצים הזקנים ויותר לצד שרשו יוקח (הירוק) (געלב זאנדל האלץ)".
במרשתת ניתן למצוא מילונים שבהם "אהלים" "אהלות" וכדומה המוזכרים במקרא מתורגמים ל – aloe ונטען שהכוונה ל – sandalwood. פרשנות זו מתייחסת לפסוקים שבהם מוזכרים עצי בשמים כגון: "מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מִן היכלי שן מני שמחוך (תהלים, מה ט'). מחברי המילון התנכ"י McClintock and Strong טענו שמקור זיהוי זה הוא בפירוש הרד"ק לשם העץ אלגומים שהוזכר בדברי הימים ב' (ב ז'): "ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מֽהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יֽודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך". מפרש הרד"ק: "ואלגומים - כמו אלגמים והוא העץ האדום הנקרא בערבי אלבהם ובלעז ברזילי, ויש מפרשים קוריילי". לדעת Olof Celsius (1670 – 1756) (8) בעקבותיו מפרשים מודרניים רבים "העץ האדום" הוא sandalwood. בין התומכים בזיהוי זה יש המבלבלים בין האלגום והמינים Pterocarpus santalinus (9) ו - Adenanthera pavonina.
בספר מלכים א' (י י"א) נאמר: "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגּים הרבה מאֹד ואבן יקרה". מפרש רד"ק: "עצי אלמוגים - ובדברי הימים אומ' אלגמים ואחד היא כמו כבש וכשב והוא העץ הנקרא קוראיי"ל". ההשוואה שערך הרד"ק בין האלגומים שנכרתו בלבנון לבין האלמוגים שיובאו על ידי חירם מאופיר לא ברורה שהרי מקומה המשוער של אופיר הוא מדרום לארץ ישראל: "ואני [=אוניות] עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף בארץ אדום… ויבאו אופירה ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים ככר ויבאו אל המלך שלמה" (מלכים א' ט, כו–כח). גם זיהוי האלגומים/"עץ אדום" עם sandalwood בעייתי לאור העובדה שמוצאו של מין זה היא בהודו.
מאפייני האלגום כעץ בושם ותרופה אלו יחד עם צבע הפרחים האדום מתאימים לשימושים של "אהלא תולענא" שהוזכרו בגמרא. קושי העומד בפני זיהוי זה הוא השם "אהלא" הרומז על קרבה למיני אהל דבר שאיננו סביר בעץ זה.
מקור השם sandalwood הוא המילה הסנסקריטית Chandana (צ'אנדנה) שפירושה עץ להקטרת קטורת. עד היום משמש העץ להכנת חפצי פולחן, פיסול וקישוט. מילה זו קשורה למילה candrah שפירושה "מבריק"/"זוהר" ובלטינית candere שמשמעותה ללהוט או לזרוח. ממילה זו התפתחה המילה candle = נר. ליבת העץ ספוגה בשמן ריחני ומשמשת, במזרח הרחוק להכנת מקלות קטורת. העצה שומרת על ריחה גם לאחר שנים רבות. השמן מקנה לעץ עמידות בפני מזיקים והוא מבוקש לתעשיית הרהיטים ולפיסול. שמן המופק מהעץ משמש ברפואה העממית לטיפול במגוון רחב של מחלות וגם כדטרגנט לכביסה.
במשך מאות שנים, שמן אלגום הודי היה מרכיב מקובל ברפואה האיורוודית וברפואה הסינית המסורתית. החומר הפעיל של שמן אלגום, אלפא-סנטלול, שימש כתרופה למספר מחלות כולל הצטננות, דלקות בדרכי השתן, בעיות עיכול ועוד. הרחת השמן האתרי שימשה לצורך הרגעה ושיפור מצב הרוח.
היתרונות של האלגום התבררו גם ברפואה המודרנית. נמצא שיש לו מספר גדול של השפעות תרופתיות כולל מניעת דלקתיות ואנטי מיקרוביאליות. האלגום מכיל נוגדי חימצון ולתרכובת אלפא-סנטלול שהיא המרכיב העיקרי בשמן השפעה מעכבת של גידולים סרטניים יחד עם היותו לא רעיל כנגד תאים נורמליים. המנגנונים העיקריים שבאמצעותם אלפא-סנטלול מפעיל את ההשפעות הציטוטוקסיות שלו כנגד תאים סרטניים הם באמצעות השראת עצירת מחזור התא ואפופטוזיס. לאלפא-סנטלול השפעות נוגדות סכרת ואנטי היפרליפידמיות.
"תולענה" – מהגוני
בעברית המודרנית נהוג לכנות את עץ המהגוני בשם תולענה בגלל צבע עצתו האדמדם. אמנם יש לעץ זה שימושים רפואיים רבים אך כמובן אין הוא קשור ל"אהלא תולענא" משום שהוא התגלה לאנשי המערב רק במאה ה-16 כאשר הגיעו נוסעים ספרדים לאיי הודו המערבית שליד יבשת אמריקה.
 |
 |
|
| תמונה 5. "עץ הסנדל צילם: Vinayaraj | תמונה 5. "עץ הסנדל" - פריחה צילם: Ping an Chang |
מקורות עיקריים:
אהל הגבישים ב"צמח השדה".
Calvo , M. M. et al., 2022. 'Antioxidant, Antihypertensive, Hypoglycaemic and Nootropic Activity of a Polyphenolic Extract from the Halophyte Ice Plant (Mesembryanthemum crystallinum)'. Foods, 11 (11) pp: 1581. /
Kumar, R. et al., 2015. 'Phytochemistry and Pharmacology of Santalum album L.: A Review'. World Journal of Pharmaceutical Research 4(10):1842-1876.
לעיון נוסף:
Kalicharan , B., 2023. 'Ethnopharmacology and biological activities of the Aizoaceae'. Journal of Ethnopharmacology, 303.
Rajsmita, B. and Keshavamurthy, V., 2019. 'Re-discovering Sandalwood: Beyond Beauty and Fragrance'. Indian Dermatol Online J. 10(3): 296–297.
(1) פירוש: הזכרנו מקודם את הסגולה לְיַרְקוֹנָא [לרפואת חולי ירקון] שישתה תְּרֵין בְּשִׁיכְרָא [שנים מן הדברים המוזכרים שם בשכר], וּמִיעֲקַר [וייעקר]. ואמרו: וְאִי לֹא היו לו אותם דברים, קומוס אלכסנדרי, כרכום גינה ואלום, או שלא הואילו לֵיְיתֵי רֵישָׁא דְּשִׁיבּוּטָא דְּמִילְחָא וְלִישְׁלוֹק בְּשִׁיכְרָא, וְלִישְׁתִּי [יביא ראש שיבוטה במלח ויבשלנו בשיכר, וישתה] אותו משקה ... וְאִי [ואם] לֹא הועילה רפואה זו לֵיתֵי תְּלָתָא קְפִיזֵי תַּמְרֵי פַּרְסַיָיתָא [יביא שלוש מידות תמרים פרסיות], וּתְלָתָא קְפִיזֵי דְּקִירָא דְּנִישְׁתַּרוּפֵי [ושלוש מידות שעוה נוטפת], וּתְלָתָא קְפִיזֵי אָהָלָא תּוֹלַעֲנָא [ושלוש מידות אהל אדום], וְלִישְׁלוּקִינְהוּ בְּשִׁיכְרָא, וְלִישְׁתִּי [ויבשלם בשיכר, וישתה] אותו.
(2) פירוש: ר' יעקב חש (סבל) בפיקעא [בטחורים] פצעים שבפי הטבעת, אורי ליה [הורה לו] ר' אמי, ואמרי לה [ויש אומרים] ר' אסי אורי ליה [הורה לו] מה רפואתו: ליתי שב ביני אהלא תולנא [יקח שבעה גרגירים של אהל אדומים כתולעת], וצייר ליה בחללא דבי צוארא [ויצרור אותו בתוך פיסת אריג שנחתכה כאשר פתחו את צוואר הבגד], וליכריך עילויה נירא ברקא [ויכרוך עליו רצועת שיער], וטמיש ליה בנטפא חיורא [ויטבול אותו בנטף לבן], וליקליה ובדר ליה עילויה [וישרפנו ויפזרנו, את האפר עליו, על הטחור].
(3) התרופה לרושחתא [למחלת התחתוניות, לטחורים] — ליתי אקיקא ואילווא [יביא צמח קקולי ואלווי], ואספירכא ומרתכא [וכספית ופסולת כסף], וחומרתא דפילון ושיאפא דחמימתא [וצרור של בשמים וצואת יונים], ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא [ויקח אותם בתוך שחקים, בלאות, של פשתן בקיץ] ודעמר גופנא בסיתוא [ושל צמר גפן בחורף] וישים במקום הכאב.
(4) ב"אוצר לעזי רש"י"..
(5) פירוש: התרופה למורסא [לפצע של מוגלה] — אנפקא דחמרא באהלא תולאנא [רביעית יין בתוך אהל אדום] ... התרופה לרושחתא [למחלת התחתוניות, לטחורים] ליתי אקיקא ואילווא [יביא צמח קקולי ואלווי].
(6) התרופה לְמוּרְסָא [לפצע של מוגלה] אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בְּאָהָלָא תּוֹלָאנָא [רביעית יין בתוך אֳהָל אדום].
(7) ד"ר מ.קטן (שם).
(8) א. צלזיוס היה בוטנאי ופילולוג שוודי מורו של קרל לינאוס הבוטנאי והביולוג המפורסם. צלזיוס כתב ספר על הצמחים התנכיי"ם בשם Hierobotaniconבשנים 1745–47.
(9) הנקרא red sandal-wood.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
תקציר: על פי המפרשים הזנגבילא הוא הצמח זנגביל ((Zingiber. הזנגביל, המכונה גם ג'ינג'ר, הוא צמח עשבוני רב-שנתי היוצר קנה-שורש מעובה. קנה השורש זוחל וגדל באופן תת-קרקעי ובאביב שולח כלפי מעלה גבעולים זקופים דמויי קנים המגיעים עד לגובה של כמטר . העלים דמויי אזמל מוארך, צר ומחודד בבסיסו. לאחר עונת הגידול הגבעולים והעלים מתים.
החלק הנאכל בזנגביל הוא קנה השורש שצבעו חום בהיר וטעמו חריף ומרענן. הגמרא במסכת שבת (סה ע"א) מונה את הזנגביל בין תבלינים שהונחו בפה. ייתכן שטעמו והשפעתו המרעננת של הזנגביל הפכו אותו לאמצעי להפגת ריח הפה. הזנגביל נזכר גם כצמח רפואה (פסחים, מב ע"ב). צמד התבלינים החריפים זנגביל ופלפל ארוך היו כנראה יקרים ולכן דווקא הם נשלחו על ידי מרי בר מר לרבה כתגובה למשלוח המנות הדל שקיבל ממנו.
מעניין לעיין בדברי הריטב"א על הזנגביל בהלכות ברכות (פ"א הלכה י"ז), לפיהם למרות שחלקו העל-קרקעי של הזנגביל עשבוני וקמל בסוף עונת הגידול, העובדה שקנה השורש ממשיך משנה לשנה מגדירה את הזגביל כ"אילן". הלכה זו עשויה להקרין על הפסיקה הנוגעת לברכת הנהנין על בננות. הבננה מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב" משום שאין לה גזע מעוצה, אלא גבעול מעובה הקרוי גזעול. גזעול הבננה גדל במהירות מתוך פקעת תת-קרקעית ומגיע לגובהו המקסימלי תוך כשנה. לאחר מכן הוא פורח, מניב פרי ומת. מן הפקעת מתפתח צמח חדש שיניב פרי בשנה הבאה. מתוך דברי הריטב"א ניתן להסיק שבגלל שפקעת הבננה רב-שנתית, הבננה נחשבת "אילן" ולכן ברכתה צריכה להיות - 'פרי העץ'.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
המקורות מספקים כמה מדדים להכ