סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

לרושחתא ליתי אקיקא ואילווא ואספירכא ומרתכא – אלוי אמיתי

 

"לרושחתא ליתי אקיקא ואילווא, ואספירכא ומרתכא, וחומרתא דפילון ושיאפא דחמימתא, ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא ודעמר גופנא בסיתוא וכו'" (גיטין, סט ע"ב).

פירוש: התרופה לְרוּשְׁחַתָא [למחלת התחתוניות, לטחורים] לֵיתֵי אַקִיקָא וְאִילָוָוא [יביא צמח קקולי ואלווי], וְאַסְפִּירְכָא וּמַרְתְּכָא [וכספית ופסולת כסף], וְחוּמְרְתָא דְּפִילוֹן וְשִׁיאֲפָא דַּחֲמִימְתָּא [וצרור של בשמים וצואת יונים], וְנִינְקַט בְּשַׁחֲקֵי דְּכִיתָנָא בְּקַיְיטָא [ויקח אותם בתוך שחקים, בלאות, של פשתן בקיץ] וְדַעֲמַר גּוּפְנָא בְּסִיתְוָא [ושל צמר גפן בחורף] וישים במקום הכאב (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אלוי אמיתי      שם באנגלית:  Aloe vera     שם מדעי: Aloe vera (L.) Burm.f

שם נרדף במקורות: אילווא


נושא מרכזי: לזיהוי האילווא


על פי סוגייתנו אילווא הוא צמח בעל ערך רפואי שאותו מזהה רש"י בשם "אלואיי"ן". באופן דומה מזהה רש"י גם את "אהלא תולענא" המופיע ברשימת התרופות שמובאת במסכת שבת (קי ע"ב): "לירקונא תרין בשיכרא ומיעקר ואי לא - לייתי רישא דשיבוטא דמילחא ... ואי לא - ליתי תלתא קפיזי תמרי פרסייתא, ותלתא קפיזי דקירא דנישתרופי, ותלתא קפיזי אהלא תולענא ולישלוקינהו בשיכרא ולישתי"(1). גם שם מפרש רש"י: אהלא - אלויי"ן". ד"ר מ. קטן(2) מתרגם בשני המקרים aloen ל"אלוואי" ו"אהל". על פי תרגום רש"י מתקבלת, אם כן, זהות בין השמות "אהלא" ו"אילוא". "אהלא תולענא" מוזכר גם בסוגייתנו כתרופה לפצעים אלא שכאן מפרש רש"י באופן שונה: "למורסא - אנפקא דחמרא באהלא תולאנא"(3) ומפרש רש"י: "אהלא תלאנא - אהלות אדום כמין תולעת שני". בכתב יד אחד במקום "אדום" נכתב (ros) רו"ש (4). העובדה שהגמרא נוקטת בשמות שונים באותה סוגיה מצביעה על האפשרות שאין זהות בין "אילווא" ו"אהלא תולאנה" בניגוד למשתמע מרש"י במסכת שבת.

הזיהוי המשוער של אלווי"ן (aloen, aloe) הוא הצמח אלוי אמיתי (Aloe Vera) המוכר יותר בשמו אלוורה (ראו בתמונות(5)). כנראה שכך זיהה גם בעל "מוסף הערוך" (ערך "אלוא") שכתב: "פירוש בלשון יוני ורומיי מיץ עשב מר ובולעים אותו עשוי כמין כדורים קטנים להריק הגוף ומועיל לרפאות את הפצעים ולחנוט את המתים". תמצית אלוורה אכן שימשה בעבר כתרופה נגד עצירות וג'ל אלוורה יעיל לטיפול בפצעים מסוגים שונים. ז. עמר הציע את זיהוי זה על פי הרמב"ם בהקדמה לפיהמ"ש וספר "ביאור שמות הרפואות".

ייתכן ולצמח זה התייחס הירושלמי (שביעית, פ"ד הל' ד'): "... אין בודקין את הזרעים באדמה בעציץ אבל בודקין אותן בגללים בעציץ, ושורין אותן בשביעית למוצאי שביעית, ומקיימין את האלווי בראש הגג ולא משקין אותן וכו'". מפרש פני משה (שם): "ומקיימין את האלויי בראש הגג. אלויי מין פרי הוא. כמו כאלה וכאלון ובפי"ז דכלים הרימון האלון והאגוז שחקקום התינוקות. דרך להטמינו בעפר בראש הגג לקיימו וקמ"ל דאין זה עבודה אבל אין משקין אותו שיתגדל ביותר". להלכה פסק הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל (פ"א הלכה ו'): "אין מציתין את האור באישת הקנים מפני שהיא עבודת קרקע ... ומקיימין האלויי בראש הגג אבל אין משקין אותו". הראב"ד מביא נוסח אחר: "... ומקיימין את העלין שבגג אבל אין משקין אותו". אם נתייחס לנוסח שלפנינו הרי שהאלוי הוא צמח קטן שניתן לגדלו וכדאי לגדלו בעציצים וכד' על הגג ויכול לשרוד גם ללא השקייה רצופה.

שמה הערבי של האלוורה הוא צבר (صبر) אך אין היא קרובה באופן טקסונומי לקקטוס המכונה צבר. ייתכן והשיתוף בשם נובע מהמבנה ה"קקטוסי" של האלוורה הנובע מעליה המעובים. מבנה זה מאפשר לצמח להמשיך להתקיים גם ללא השקייה רצופה. גם היום יש המגדלים את האלוורה בעציצים לשימוש רפואי דבר המזכיר את גידולה על הגג כדברי הירושלמי.

רוב הבוטנאים משערים שמוצא צמח האלוורה הוא באזורים יבשים וחמים באפריקה. היכולת האדפטיבית של הצמח אפשרה לאדם להפיץ אותו לארצות חמות רבות. לאלוורה היסטוריה ארוכה בת אלפי שנים כצמח בעל ערך רפואי. רבים סוברים שהיא הוזכרה לראשונה בלוח חרס שומרי שנמצא בעיר ניפור המתוארך סביב שנת 2,200 לפנה"ס. התאור המפורט הראשון שעסק בערכו הרפואי של הצמח הוא כנראה בפפירוס אברס שהוא מסמך מצרי שנכתב סביב 1550 לפנה"ס ואולי הועתק מכתב יד קדום בהרבה. מסמך זה מציין 12 מרשמים לטיפול פנימי וחיצוני בבעיות רפואיות הכוללים גם את האלוורה. האלוורה היתה בשימוש נרחב ברפואה ההודית (איורודה) מאות שנים לפני הספירה אך בספרות הרפואית היוונית היא מוזכרת לראשונה על ידי צלזוס (25-50 לספירה) רק כצמח המסייע בריקון מעיים. תאור מפורט של הצמח הנקרא בפינו אלוורה מופיע בספרו של דיוסקורידס (41-68 לספירה) שהתייחס לחלקים שונים של הצמח ותועלתם הרפואית. ברפואה הטבעית משמשת עד היום האלוורה לטיפול בטחורים וכדברי הגמרא "לרושחתא ליתי אקיקא ואילווא" (רש"י: "לרושחתא – תחתוניות" המזוהה כטחורים). 
 

     

תמונה 1. אלוי  אמיתי  (אלוורה)          צילם  Erin Silversmith

 

תמונה 2. אלוי  אמיתי         

 
 


(1) פירוש: הזכרנו מקודם את הסגולה לְיַרְקוֹנָא [לרפואת חולי ירקון] שישתה תְּרֵין בְּשִׁיכְרָא [שנים מן הדברים המוזכרים שם בשכר], וּמִיעֲקַר [וייעקר]. ואמרו: וְאִי לֹא היו לו אותם דברים, קומוס אלכסנדרי, כרכום גינה ואלום, או שלא הואילו לֵיְיתֵי רֵישָׁא דְּשִׁיבּוּטָא דְּמִילְחָא וְלִישְׁלוֹק בְּשִׁיכְרָא, וְלִישְׁתִּי [יביא ראש שיבוטה במלח ויבשלנו בשיכר, וישתה] אותו משקה ... וְאִי [ואם] לֹא הועילה רפואה זו לֵיתֵי תְּלָתָא קְפִיזֵי תַּמְרֵי פַּרְסַיָיתָא [יביא שלוש מידות תמרים פרסיות], וּתְלָתָא קְפִיזֵי דְּקִירָא דְּנִישְׁתַּרוּפֵי [ושלוש מידות שעוה נוטפת], וּתְלָתָא קְפִיזֵי אָהָלָא תּוֹלַעֲנָא [ושלוש מידות אהל אדום], וְלִישְׁלוּקִינְהוּ בְּשִׁיכְרָא, וְלִישְׁתִּי [ויבשלם בשיכר, וישתה] אותו. 
(2) ב"אוצר לעזי רש"י".
(3) תרופה לְמוּרְסָא [לפצע של מוגלה] אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בְּאָהָלָא תּוֹלָאנָא [רביעית יין בתוך אֳהָל אדום].
(4) ד"ר מ.קטן (שם). 
(5) בתמונה 2 מוצג מין מהסוג אלוי אך ייתכן ומדובר במין אחר ולא במין אלוי אמיתי.

 

רשימת מקורות:

ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 223.
 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר