טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ושינה על גבי קרקע וגדגדניות וכשות שלא בזמנה – כשות
"שמונה ממעטים את הזרע, ואלו הן: המלח, והרעב, והנתק, בכייה, ושינה על גבי קרקע, וגדגדניות, וכשות שלא בזמנה, והקזת דם למטה - כפלים. תנא: כשם שקשה למטה כפלים, כך יפה למעלה כפלים. אמר רב פפא: למטה למטה מן הביצים, למעלה למעלה מן הביצים. וכשות שלא בזמנה. תנא: כשם שקשה שלא בזמנה, כך יפה בזמנה. אמר רב פפא: זמנה תמוז, שלא בזמנה טבת, יומי ניסן ויומי תשרי לא מעלו ולא קשו" (גיטין, ע ע"א).
פירוש: שמונה דברים ממעטים את הזרע, ואלו הן: המלח, והרעב, והנתק (מחלת עור), בכייה, ושינה על גבי קרקע, וגדגדניות, וכשות שאוכל שלא בזמנה, והקזת דם הנעשית למטה בגוף האדם מזיקה כפלים מן הדברים האחרים. תנא [שנה החכם]: כשם שקשה הקזת דם הנעשית למטה כפלים, כך יפה ומועילה אם עושה אותה למעלה כפלים. אמר רב פפא: מה שאמרו למטה כוונתו שמקיז את הדם במקום בגופו שהוא למטה מן הביצים (האשכים), למעלה כוונתו למעלה מן הביצים. שנינו: וכשות שלא בזמנה מזיקה. ומביאים: תנא [שנה החכם]: כשם שקשה לגוף אכילת כשות שלא בזמנה, כך יפה כשאוכלה בזמנה. אמר רב פפא: זמנה הוא תמוז, שלא בזמנה טבת, ואילו יומי [ימי] ניסן ויומי [וימי] תשרי (באביב ובסתיו) לא מעלו [מועילים] ולא קשו [קשים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)..
שם עברי: כשות הקורנית שם באנגלית: Thymus Dodder שם מדעי: Cuscuta epithymum
שם נרדף במקורות: כשותא שמות בשפות אחרות: ערבית - שַעַר אל-ע'וֹלָה, ח'ניק אלכרסנה
נושא מרכזי: השפעת הכשות על מערכת הרבייה של האדם
לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על הכשות הקש\י כאן.
במאמר "אמר רב ששת: כשות אין בהן משום רפואה" (שבת, קט ע"א) סקרתי את חשיבותו הרפואית של הכשות. בשורות הבאות אתייחס להיבט רפואי אחד המשתמע מתוך דברי הסוגייה. הגמרא מכלילה את הכשות בין שמונת הדברים ה"ממעטים את הזרע" כאשר הוא נאכל "שלא בזמנו" ו"המרבים את הזרע" כאשר הוא נאכל "בזמנו" כלומר בתקופת תמוז. השאלה שבה אעסוק היא במה שונה "כשות בזמנו" מ"כשות שלא בזמנו" וכיצד הבדל זה משפיע על ייצור הזרע?
בשנים האחרונות נעשה מאמץ רב כדי לאמת את השפעתן ואופן פעולתן של תרופות מסורתיות ועממיות רבות. במסגרת זו נבדקו, בין השאר, תרופות שהיו בשימוש ברפואה ההודית המסורתית האיורוודה או הרפואה הסינית דוגמת זו המתוארת בספר Shen Nong's Herbal. חוקרים מניחים ששלושת כרכי הספר מסכמים תורה שנאספה והועברה על פה בערך בין השנים 206 לפנה"ס עד 220 אחרי הספירה. . בספר זה מוזכרת לראשונה תרופה סינית הנושאת את השם "זרע כשות" (Semen cuscutae). תרופה זו היא למעשה זרעים בשלים יבשים של המינים Cuscuta chinensis Lam ו - Cuscuta australis. התרופה שימשה בסין לטיפול באימפוטנציה בגלל היותה אפרודיזיאטית והגברת פליטת זרע במשך אלפי שנים. ניסויים פרמקולוגיים מודרניים מצביעים על כך שיש לזרעי הכשות פעילויות ביולוגיות רבות, כמו שיפור התפקוד המיני, ויסות המערכת האנדוקרינית והחיסונית של הגוף ומכילים נוגדי חמצון. חשוב להעיר שהמין או המינים שהיו באזורנו אינם המינים שהיו מקובלים בסין אך ניתן לשער שבהיותם שייכים לסוג משותף השפעתם דומה.
"זרע כשות" שימשה להזנת הכבד והכליות מניעת הפלות ושיפור הראייה בסין במשך אלפי שנים. המרכיבים העיקריים שהוכחו בזרעים הם תרכובות שונות של פלבנואידים, מגוון של פוליסכרידים, מספר אלקלואידים ותרכובות נוספות. הפלבנואידים והפוליסכרידים הם המרכיבים הפעילים העיקריים בזרעי הכשות. ניסויים פרמקולוגיים מודרניים הצביעו על כך שהם יכולים להפוך את מגמת הירידה ברמת הטסטוסטרון ואת הביטוי של הגן לקולטן האנדרוגן. אנדרוגנים ממלאים תפקידי מפתח בהתפתחות המאפיינים הזכריים בבעלי החוליות ופועלים באמצעות הקישור וההפעלה של הקולטן לאנדרוגן (AR). פעילות נוספת של תרכובות אלו היא הגנה על הכבד, מניעת דלקות, עיכוב תהליכי הזדקנות ושיפור הזיכרון על ידי הגברת התמיינות תאי PC12.
ממצאים אלו המייחסים לזרעי הכשות השפעה חיובית על מערכת הרבייה עומדים בסתירה לסידרה של מחקרים המייחסים לכשות פעילות אסטרוגנית ערכים גבוהים מדי של אסטרוגן מסוג אסטרדיול גורמים לכך שבלוטת יותרת המוח לא מפרישה מספיק FSH ומכאן שהאשכים אינם מקבלים גירוי מספיק ליצירת זרע. לענ"ד ניתן ליישב את הסתירה בין המחקרים על פי השאלה בה פתחתי. הכשות "שלא בזמנו" כלומר בחורף ("טבת") אינו מכיל זרעים ותכולת האסטרוגן הגבוהה היא בגבעולי הצמח. מאידך גיסא "בזמנו" כלומר בקיץ הצמח מכיל זרעים בשלים רבים והם תורמים להשפעה החיובית על מערכת הרבייה.
 |
|
 |
|
תמונה 1. כשות הקורנית צילמה: שרה גולד
|
|
תמונה 2. כשות - פריחה
|
מקורות עיקריים:
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
