טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כגון גלימא דעמר ושחקיה, סדינא דכיתנא ושחקיה - פשתה תרבותית
"אמר רבי חנינא: משל דרבנן למה הדבר דומה? לתרי מלכי ולתרי איפרכי, מלכו של זה למעלה ממלכו של זה, ואיפרכו של זה למעלה מאיפרכו של זה ... רבינא אמר: כגון גלימא דעמר ושחקיה, סדינא דכיתנא ושחקיה" (שבועות, ו ע"א).
אָמַר ר' חֲנִינָא: מָשָׁל להבין את דבריהם של רַבָּנַן [חכמים] ששנו משנה זו, של בהרת ותולדתה, שאת ותולדתה, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִתְרֵי מַלְכֵי וְלִתְרֵי אִיפַּרְכֵי [לשני מלכים ולשני מושלים], מַלְכּוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מִמַּלְכּוֹ שֶׁל זֶה, וְאִיפַּרְכוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מֵאִיפַּרְכוֹ שֶׁל זֶה. ... רָבִינָא אָמַר: משל דברי חכמים, למה הדבר דומה כְּגוֹן גְּלִימָא דַּעֲמַר וְשַׁחֲקֵיהּ, סְדִינָא דְּכִיתָּנָא וְשַׁחֲקֵיהּ [בגד צמר ובלאו, סדין של פשתן ובלאו] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)
שם עברי: פשתה תרבותית שם באנגלית: Flax שם מדעי: Linum usitatissimum
שם נרדף במקורות: כיתנא, בוץ
נושא מרכזי: מהו גוון בגדי פשתן?
לנושאים נוספים העוסקים בפשתה תרבותית - הקש/י כאן.
הגוון היסודי של אריגי פשתן היה לבן ולכן נקראו בגדי הפשתן של הכוהנים "בגדי לבן". במשנה ביומא (פ"ג מ"ו) המתארת את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים נאמר: "הביאוהו לבית הפרוה ובקדש היתה, פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם, קדש ידיו ורגליו ופשט וכו'". מפרש רמב"ם: "ובגדי לבן, הם ארבעה, והם שמשמש בהם כהן גדול העבודה המיוחדות ליום צום כפור, וכולן עשוים פשתן לבן אמר ה' בהם כתנת בד קדש וכו'". הדבר מסביר מה המיוחד ב"סדין של פשתן" שהציעה האשה השונמית לאלישע: "קדוש הוא, מנא ידעה? רב ושמואל, חד אמר: שלא ראתה זבוב עובר על שלחנו; וחד אמר: סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו" (ברכות, י ע"ב). העובדה שהיא הציעה לו "סדין של פשתן" מדגישה את קדושתו. למרות שהפשתן לבן והכתמים נראים עליו היטב השונמית לא מצאה עליו קרי. הקביעה שצבע הפשתן לבן אינה מוחלטת ובשורות הבאות נרחיב עליה את הדיבור.
הגמרא מביאה כמה משלים על מנת להדגיש את ההיררכיה הקיימת בבהירות או בגוון של ארבעת מיני הלובן שנאמרו במשנה בנגעים (פ"א מ"א) ומובאים בסוגייתנו: "תנן התם: מראות נגעים שנים שהן ארבעה. בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל, שאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה". אנחנו נעסוק במשל האחרון שנאמר על ידי רבינא המדרג את ארבעת הגוונים או בהירותם (יש בדבר מחלוקת ראשונים) בדומה ליחס בין בגדי צמר ופשתן ובינם לבין בגדים בלויים העשויים מחומרי גלם אלו. לפי שיטת הרמב"ן (כאן) הבהרת והשאת שונים בגוונם ולא רק בדרגת הבהירות כפי שלובן הצמר שונה מלובן הפשתן.
על מנת להבין את יחסי הגוון ודרגות הבהירות בין הצמר והפשתן ובלאותיהם עלינו לסקור את מקור הצבע הלבן בחומרים אלו וכך נוכל לשער מה תהייה השפעת הזמן על צבעם. חשוב לזכור שבשאלת השפעת הזמן על לובן הצמר והפשתן מתגלית, לפחות לכאורה, סתירה בין שתי סוגיות. מפשטות סוגייתנו וההקבלה לשני זוגות הנגעים משתמע שצמר ופשתן חדשים לבנים יותר מאשר שחוקים אך במסכת נדה (יז ע"א) משתמע ההיפך: "אמר רבא: הני שחקי דכיתנא מעלי לבדיקה. איני, והא תנא דבי מנשה: אין בודקין את המטה לא בעד אדום, ולא בעד שחור, ולא בפשתן, אלא בפקולין או בצמר נקי ורך? לא קשיא, הא בכיתנא הא במאני דכיתנא, ואיבעית אימא: הא והא במאני דכיתנא, הא בחדתי הא בשחקי". מתוך ההקשר ניתן לשער שההבדל בין בדים ישנים וחדשים קשור לגוונם משום שתנא דבי מנשה אוסר להשתמש בעדים בגוונים כהים. לדעת רבא שחקי הפשתן טובים יותר כנראה משום שהם לבנים יותר מהחדשים.
רש"י מפרש בשתי הסוגיות כפי שמשמע מהן בפשטות ולכן נמצאים דבריו סותרים אלו את אלו. בסוגייתנו מפרש: "רבינא אמר - משל דרבנן כגון גלימא דעמרא שהוא מלובן כשהוא חדש וליבונו מבהיק הרבה יותר משל טלית ישנה. וגלימא דכיתנא ושחקיה - שהחדש לבן הרבה משל ישן אבל החדשות של זו ושל זו קרובות להיות שוות כך הבהרת גבוהה הרבה מן הסיד שהוא תולדתו והשאת מן הקרום והאבות קרובים להיות שוים". נמצא שלדעת רש"י בסוגייה בשבועות הבגדים החדשים לבנים יותר מהישנים. בנדה מפרש רש"י הפוך: "שחקי דכיתנא - בגדים בלויין של פשתן. ולא בפשתן - שאינו לבן ואין דם ניכר יפה אלא בעד לבן. שחקים - לבנים יותר מן החדשים". התוס' בשבועות מדגיש שהקושי נובע מפירוש רש"י עצמו ולא מפשטות דברי הגמרא משום שהם ניתנים להסבר באופן אחר. את הסתירה בין שתי הסוגיות מיישב תוס' על פי שני עקרונות:
א. הוא מציע שתי אוקימתות שעל פיהן אחת מבין שתי הסוגיות איננה עוסקת בהשוואה בין גווני הבגדים החדשים והישנים, אלא בהשוואה מסוג אחר, ולכן לא קיימת סתירה ביניהן. 1. ייתכן וההשוואה בין טלית חדשה וישנה בסוגיה בנדה איננה לגבי הגוון אלא לגבי רכות הבד ובזה יש עדיפות לטלית ישנה אך באמת טלית חדשה לבנה יותר כמשתמע מהסוגיה בשבועות. 2. לחילופין ניתן לומר שהסוגיה בשבועות כלל איננה עוסקת בגוון הטלית אלא בחשיבותה ובעניין זה טלית חדשה עדיפה מישנה . לגבי הגוון אנו לומדים מהסוגיה בנדה שטלית ישנה לבנה יותר ולכן היא מועדפת לשמש כעד בדיקה.
ב. על פי העקרון השני, המובא בתוס' בנדה, שתי הסוגיות עוסקות בסוגי בגדים שונים ולכן אין ביניהן סתירה. התוס' מחלק בין בגדים העוברים כביסה (חלוק) לכאלו שאין רגילים לכבסם (גלימה). בבגדים שאין מכבסים החדש לבן יותר מהישן ואילו בבגדים העוברים כביסה הישן לבן יותר. הסתירה החזיתית בדברי רש"י דוחקת לומר שאולי לכך הוא התכוון אלא שלא פירש מהם סוגי הבגדים שבהם עוסקות שתי הסוגיות.
על מנת שנוכל לברר באיזו מידה שיטת התוס' תואמת את המציאות המוכרת לנו עלינו לפתוח בסקירת הגורמים המשפיעים על גווני הצמר והפשתן. באופן כללי כדאי לזכור שהצבע היסודי של שני חומרים אלו הוא לבן ובאם יש לאריגים העשויים מהם גוון אחר הרי זה בגלל צבענים (פיגמנטים) המתווספים להם או בגלל שינויים מבניים המתרחשים במולקולות של החומרים עצמם. על מנת שנוכל להבין מהם צבענים עלינו להכיר את הרכב האור הלבן שהוא למעשה אור השמש או הפלורסנט. אור זה הוא תערובת של גלי אור בעלי אורכים שונים כאשר כל אורך גל, בתחום הנראה, מעורר במוחנו תחושת צבע שונה. ניתן לפצל את תערובת הגלים בעזרת מנסרת זכוכית השוברת את גלי האור השונים בזוויות שונות וכך ניתן לראות כל אחת בנפרד ולקבל תופעה הנקראת "נפיצה" או ספקטרום קרני האור (ראה בתמונה). הקשת בעננים היא תוצאה של נפיצת אור בגלל טיפות המים המבצעות פעולה דומה למנסרת זכוכית. תופעה דומה קיימת בבועות סבון או שמן הצף על פני המים.
בהגדרה, צבען (פיגמנט) הוא מולקולה שיש באפשרותה לבלוע גלי אור באורכים מסויימים ואת שאר הגלים להחזיר לעיננו ולגרום לנו לתחושת צבע. צבען אדום, למשל, הוא מולקולה הבולעת את כל אורכי הגל ומחזירה לעיננו את אורך הגל הגורם לנו לתחושה של צבע אדום. קיימים חומרים בעלי צבעים שאינם נובעים מנוכחות צבענים אלא מהאופי הפיסיקלי שלהם וצבעים אלו נקראים צבעים פיסיקליים. חומר או צבען שמבנהו הפיסיקלי גורם להחזרת כל קרני האור המגיעות אליהם יהיו, כמובן, בצבע לבן ואילו חומרים שיבלעו את כל קרני האור יהיו בצבע שחור.
השאלה הראשונה שעלינו לשאול היא מהו הצבע הבסיסי של הצמר והפשתן? כיצד הם יראו ללא תוספת צבענים? לגבי הצמר שהוא למעשה שיער של כבשים התשובה די פשוטה שהרי כולנו מכירים את צבע שערותיהם של זקיננו או צבע שערותיהם של לבקנים. בשני המקרים אין תוספת צבענים לשערות ולכן השיער לבן. אחד מסימני הזקנה הוא הפסקת הסינתיזה של צבעני השיער ובלבקנים מתרחש דבר דומה בגלל פגם גנטי. אגב, פגם זה משפיע על ייצור צבעני העור וקשתית העין. תופעה זו קיימת למשל גם בקרב מינים מסויימים של קופים שם להפסקת ייצור הצבען יש תפקיד בסימון הזכרים השליטים בעזרת פרוותם הלבנה. הצבע הלבן הוא סמל סטטוס וקרוב לוודאי שגם בקרב בני האדם הוא משמש למטרה זו. להבדיל אלף אלפי הבדלות נזכר ברבי אלעזר בן עזריה שהיה בן 18 בהבחרו לנשיא הסנהדרין והיה זקוק לנס על מנת ששערותיו ילבינו כדי שדבריו ישמעו: "אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות וכו'" (משנה ברכות פ"א מ"ה).
גם צבעם היסודי של סיבי הפשתן הוא לבן והעובדה שהפשתן הגולמי צהבהב קשורה לנוכחות צבענים ממקורות שונים. הסיבים עשויים מתאית שצבעה לבן. ניתן לראות זאת היטב בסיבי צמר הגפן הלבנים או בטבעת הלבנה שבבסיס עלי הכותרת של הכלנית הבוגרת (ראה בתמונה). הטבעת הלבנה בכלנית איננה פיגמנט לבן אלא תוצאה של הפסקת סינתיזת הצבען האדום המעניק לעלי הכותרת את צבעם.
כותנה - פירות בשלים
כלנית – פרח בשלב בוגר
ניתן לשער שהן הצמר והן הפשתן, גם כאשר הם לבנים, מכילים בהיותם חדשים כמות קטנה של צבענים ההולכים ומתפרקים בהשפעת כביסה ובמיוחד בכביסה הנעזרת בחומרים כימיים שונים. דוגמה קיצונית היא שימוש באקונומיקה המפרק את מולקולות הצבע ומלבין את הכביסה. שיטת התוס' האומר שבגד המתכבס הולך ומתבהר סבירה מאד כאשר בודקים את התהליכים לטווח הבינוני. ייתכן, עם זאת, שלאורך זמן מתרחשים תהליכים המשנים את מבנה מולקולות הפשתן והצמר עצמם (לאחר שהצבענים כבר נעלמו) ומשנים את צבעם והפעם לכיוון של הצהבה. בגלימה שאין מכבסים אותה ברור שעם הזמן היא הולכת ונעשית כהה יותר בגלל הצטברות חומרים זרים בין סיבי הבגד.
לעיון נוסף
בפורטל הדף היומי
והם מתאוים לכלי פשתן
ספר שתפרו בפשתן
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
