טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
משל לשתי רחילות שהיו עוברות במים – כבש הבית
"מאי וכן נגוזו ועבר? תנא דבי רבי ישמעאל: כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם; משל לשתי רחילות שהיו עוברות במים, אחת גזוזה ואחת אינה גזוזה, גזוזה עברה, ושאינה גזוזה לא עברה" (גיטין, ז ע"א).
פירוש: ושואלים: מאי [מה פירוש] "וכן נגוזו ועבר"? תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: כל הגוזז ("נגוזו") מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל ("עבר") מדינה של גיהנם. כעין משל לדבר: משל לשתי רחילות (כבשות) שהיו עוברות במים, אחת מהן גזוזה ואחת מהן אינה גזוזה, גזוזה עברה, ושאינה גזוזה לא עברה, משום שהמים נספגו בצמרה וטבעה במים. וכן הוא לענין זה, שמי שגוזז מנכסיו ועושה צדקה אינו נופל בגהינום (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: כבש האליה שם באנגלית: Fat-tailed Sheep שם מדעי: Ovis orientalis platyura
שם נרדף במקורות: כבשה, כשב, איל, רחל, יובל, כר, אימר, דיכרין
נושא מרכזי: יעילות ספיגת מים על ידי צמר כבשים
לריכוז המאמרים שנכתבו על הכבש הקש/י כאן.
מההשוואה שערך המדרש בין שתי הרחלות משתמע שהצמר סופג מים ולכן מכביד על מעברן במים ומסכן את הכבשה שלא נגזזה. שאלה שיש לתת עליה את הדעת היא כיצד הצמר סופג מים למרות הפרשת הלנולין על ידי הכבשה. הלנולין (Lanolin) הוא חומר שומני המופרש מבלוטות חלב שעל העור של בעלי חיים בעלי צמר כדוגמת הכבשים המונע מטיפות מים להצטבר בתוך הצמר שלהם. תכונה זו של הלנולין מנוצלת בתעשייה על מנת למנוע קורוזיה של מתכות. בנוכחותו מים נדחים מפני השטח של מתכות עליהן הוא נמרח ובכך נמנעת התפתחות קורוזיה. החומר מופק ממספר זנים של כבשים אשר מפרישים כמות גדולה של החומר לצמר שלהם. על מנת למצות את החומר סוחטים את הצמר באמצעות מכבש או רוחצים אותו במים חמים וסבון מיוחד ומפרידים את הלנולין בעזרת צנטרפוגה. מהצמר של כבשה מזן מרינו (זן שלא היה מוכר לקדמונים) ניתן להפיק כ - 250-300 מיליליטר של לנולין.
אמנם הלנולין מצמצם את ספיגת המים על ידי הצמר אך למרות זאת המאפיינים הפיסיקליים שלו מאפשרים ספיגה מסויימת. צמר הוא למעשה סיבים שמקורם שיער של בעלי חיים מבויתים ובעיקר כבשים. לרוב הסיבים של הכבשים המבויתות יש שני מאפיינים עיקריים המבדילים בינם ובין שיער או פשתן. א. הם מכוסים בקשקשים המסודרים בצורה המסייעת לבעל החיים לסלק מעליו זרעים ותרמילי צמחים הנאחזים בו בעת המעבר בין צמחים. ב. הסיבים מפותלים בצפיפות התלויה בזן הכבשה. בזן המרינו בעל הצמר העדין, למשל, יש עשרות פיתולים לכל ס"מ ואילו בצמר גס עשוי להיות פיתול אחד או שנים לכל ס"מ. איכות הצמר נקבעת על פי מספר הפיתולים של הסיב. לשני מאפיינים אלו יש השפעה רבה על אפשרויות הניצול של הצמר. הקשקשים והפיתולים מאפשרים לטוות את הסיבים לחוטים או להדקם בתעשיית הלבד מבלי שהם יחליקו וישתחררו זה מזה.
הקשקשים והפיתולים מגדילים את נפח הצמר על ידי לכידת חללי אוויר גדולים. החללים הרבים בין סיבי הצמר מאפשרים לו לספוג נוזלים ביעילות. כיום מקובל להשתמש לצורך ספיגה בצמר גפן הדומה במידה רבה לצמר כבשים. תוצאה נוספת של חללי האוויר הרבים בצמר היא יכולת הבידוד הטובה שלו. האוויר הוא מוליך חום גרוע ולכן הוא מבודד טוב. בקרב הבדואים, למשל, משמש הצמר לא רק להגנה מפני קור אלא גם למנוע חדירת אנרגיית חום לגוף. לסיכום שני המאפיינים הסותרים של צמר הכבשים ניתן להציע שאמנם הלנולין מונע את הספיגה על ידי הסיבים עצמם אך מים נלכדים בחללי האוויר של הצמר. משמעות הדבר היא שדי בניעור הפרווה להיפטר מעודפי המים משום שהסיבים עצמם לא סופגים מים.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
