|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אמר לך רב חסדא: כי אמרי בתורא דקרמנאי – בקר
"רישא קשיא לרב חסדא! אמר לך רב חסדא: כי אמרי בתורא דקרמנאי. ואמר רב חסדא: אוכמא למשכיה, סומקא לבשריה, חיורא לרדיא. והאמר רב חסדא: אוכמא בחיורא לקיא! כי אמרי בתורא דקרמונאי" (נזיר, לא ע"ב).פירוש: ועל כל פנים רישא קשיא [מהתחלת המשנה קשה] לרב חסדא שלפי מה שאמרנו שמקדיש בעין רעה, נמצא ששור לבן פחות משחור! ומשיבים: אמר [יכול היה לומר] לך רב חסדא: כי אמרי [כאשר אמרתי] שלבן מעולה יותר הרי זה דווקא בתורא דקרמנאי [בשור של הקרמונאים] ובמין זה של שוורים הלבנים הם המובחרים, אבל בשאר מקומות שוורים שחורים הם המובחרים, ובזה עוסקת המשנה. ומביאים מה שאמר רב חסדא עוד בענין של שוורים: אוכמא [שור שחור] טוב למשכיה [לעורו], סומקא [שור אדום] לבשריה [לבשרו], חיורא [שור לבן] לרדיא [לחרישה]. ומקשים: והאמר [והרי אמר] רב חסדא: אוכמא בחיורא לקיא [שחור בין הלבנים ליקוי, חסרון, הוא], משמע שהשחור גרוע בכל דבר! ומשיבים: יכול רב חסדא לומר: כי אמרי בתורא דקרמונאי [כאשר אמרתי דבר זה דווקא בשור של קרמונאי], אבל באחרים לא (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: בקר שם באנגלית: Cattle שם מדעי: Bos taurus
לריכוז נושאים וקישוריות על הבקר הקש\י כאן.
גם ברש"י (שבת, קלח ע"א) אנו מוצאים את שני הפירושים שהביא הערוך: "כדקרמנאי - היינו גללניתא, שפורקה ומחזירה, והוא שם מקום, לשון אחר: קרמנאי - מוכרי בגדי פשתן מוכרין עליהן". בבא קמא הביא פירוש נוסף לאור גירסה שונה: "קרמנאי - שם אומה ל"א קדמונאי קדמונים היו יושבין בו ומעלים שכר ליתומים והוה ליה קיימא לאגרא". קאהוט תיאר את המקום: "מחוז Karmania היה גדול מאד מקצה דרומי של לשון ים פרס עד הנהר בגדאדא המבדיל אותו מן פרס ... ויושביה Carmani קרמנאי לא היו נודעים ליונים רק מעט ובפרט הזכיר שטראבא שמספר החמורים היה רב מאד בקרמניא ולא מספר הסוסים וכו'".
(1) פירוש: מסופר: ההוא גברא [אדם אחד] שבנה אפדנא אקילקלתא דיתמי [ארמון על אשפה שהיתה שייכת ליתומים]. אגביה [גבה] רב נחמן לאפדניה מיניה [את ארמונו ממנו], כלומר, החרים ממנו את הבנין, משום שלא שילם לבעלים. ושואלים: לימא קסבר [האם לומר שסבור] רב נחמן כי הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר? ודוחים: לא, אין זאת הוכחה, לפי שכאן היה מקרה מיוחד, ההוא מעיקרא קרמנאי הוו דיירי ביה [באותו מקום בתחילה בני שבטים נודדים היו מתגוררים בו] ויהבי להו ליתמי [והיו נותנים ליתומים] דבר מועט עבור השימוש במקום, וכשבא אותו האיש ובנה את המקום פינה משם את הקרמנאים. אמר ליה [לו] רב נחמן לבונה הארמון: זיל פייסינהו ליתמי [לך פייס אותם, את היתומים] ותן להם מה שהיו רגילים לקבל, ולא אשגח [השגיח] בו ולא עשה זאת, על כן אגביה [הגבה] רב נחמן לאפדניה מיניה [את ארמונו ממנו].
|
