|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ורץ על קוצין ועל הברקנים – ברקן סורי
"דתניא: סנדל של בהמה של מתכת טמא, למאי חזי? אמר רב: ראוי לשתות בו מים במלחמה. ורבי חנינא אמר: ראוי לסוך בו שמן במלחמה. ורבי יוחנן אמר: בשעה שבורח מן הקרב מניחו ברגליו, ורץ על קוצין ועל הברקנים. מאי בין רב לרבי חנינא? איכא בינייהו: דמאיס. בין רבי יוחנן לרבי חנינא איכא בינייהו: דיקיר" (שבת, נט ע"א).פירוש: דתניא [שכן שנינו בברייתא]: סנדל של בהמה אם הוא של מתכת הריהו טמא (מקבל טומאה). ושואלים: למאי חזי [למה הוא ראוי?] שהרי כלי בהמה אינם מטמאים אלא אם כן יש בהם שימוש לאדם! אמר רב: ראוי סנדל זה לשתות בו מים במלחמה כאשר אין כלים אחרים. ורבי חנינא אמר: ראוי לסוך בו שמן במלחמה. ור' יוחנן אמר: בשעה שבורח מן הקרב הריהו מניחו ברגליו ורץ על קוצין ועל הברקנים. שלדעתו אין לקבל נימוקים אלה, שלפיהם אין הסנדל משמש עוד למלאכתו הקבועה. ומכאן נראה שסבור רבי יוחנן שכלי נשאר טמא רק אם משמש עדיין מעין מלאכתו הראשונה. ואגב שואלים: מאי [מה] ההבדל המעשי בין הסברו של רב לזה של ר' חנינא? ומשיבים: איכא בינייהו דמאיס [יש ביניהם הבדל למעשה באופן שהסנדל מאוס ומלוכלך], שלדעת רב כיון שאינו ראוי לשתות בו אינו מטמא עוד. ולר' חנינא, כיון שעדיין אפשר לסוך ממנו הריהו מטמא. ואילו בין הסברו של ר' יוחנן לזה של ר' חנינא איכא בינייהו דיקיר [יש ביניהם הבדל מעשי באופן שהסנדל כבד] שאמנם ראוי הוא לסיכה, אך אינו ראוי לברוח בו, ויהא טהור לשיטת ר' יוחנן (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: ברקן סורי שם באנגלית: Syrian Thistle שם מדעי: Notobasis syriaca
ראו במאמר "ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין" (מגילה, כד ע"ב). לקריאה הקש/' כאן.
רשימת מקורות:
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 217). לעיון נוסף:באתר "צמח השדה": "ברקן סורי", "דרדר המכבד", "נואית קוצנית", "קדד הסיף", "קוטב מצוי", "שברק קוצני", "שיזף השיח".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
