טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין – ברקן סורי
"אמר רבי יוסי: כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה, וכי מה אכפת ליה לעור בין אפילה לאורה? עד שבא מעשה לידי. פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה, וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו. אמרתי לו: בני, אבוקה זו למה לך? אמר לי: כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי, ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין" (מגילה, כד ע"ב).
שם עברי: ברקן סורי שם באנגלית: Syrian Thistle שם מדעי: Notobasis syriaca
שם נרדף במקורות: ברקן?
הנושא המרכזי: לזיהוי הברקנים
תקציר: הקוצים והברקנים מופיעים כתקבולת בדברי גדעון לאנשי סכות: "... ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים" (שופטים, ח ז'). מתוך התקבולת ניתן להסיק שהברקנים הם שם כללי לצמחים קוצניים. הצירוף קוצים וברקנים חוזר כמה פעמים במקורות חכמים, כמו בדבריו של רבי יוסי כאן.
רס"ג פירש ברקן - "שוך" כלומר קוץ וכך פירש גם רש"י (שופטים, ח ז). לכיוון זה נוטה ז. עמר שכלל את הברקנים בקבוצת שמות הצמחים הקיבוציים והפרטיים .יש שניסו לזהות את הברקנים עם מין ספציפי בעזרת מאפיינים שניתן לשאוב מהמקורות. נראה שכבר אבן ג'נאח והרד"ק סברו כך למרות שלא סיפקו זיהוי ברמת המין. ניתן לשער שהברקנים הם מין או מינים קוצניים בגודל בינוני. מחד גיסא אין הם גבוהים מאד שהרי ניתן לרוץ או לגרור עליהם בני אדם ומאידך גיסא הם ארוכים די הצורך על מנת להשתמש בהם כשבטים שבהם דש גדעון את אנשי סכות. ייתכן וקיים קשר בין השמות 'ברקנים' ו'עקרבים', שבהם ייסר רחבעם את העם: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים (מלכים א', יב י"א).
ייתכן וניתן לזהות את הברקנים כצמח ברקן סורי. העלים העוטפים את קרקפות הצמח מזכירים בצורתם ברק ונותנים לצמח את שמו העברי. זיהויים אחרים מתבססים על דמיון השם: דרדר המכבד, הנקרא בערבית בירקון או בורקן, הבעיה בזיהוי זה היא שאין הוא מצוי בסביבות סכות. שברק קוצני, הנקרא בערבית שיבּריק או שוברוק. לקראת הקיץ השברק הקוצני מצמיח ענפים קוצניים מעוצים החסרים עלים ונראים כשבטים קוצניים.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מקור ההקבלה המופיעה בסוגייתנו בין קוצים וברקנים הוא מקראי והיא מופיעה בדברי גדעון לאנשי סכות: "... ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים" (שופטים, ח ז'). ובהמשך הפרק: "ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות" (שם, ט"ז). מתוך הקבלה זו ניתן להסיק שהברקנים הם שם כללי לצמחים קוצניים ועל פי י. פליקס אכן כך תירגמו גם השבעים – akanthai (לעומתו ז. עמר כתב שהשבעים רק תעתקו את השם ברקנים ל – barkonnim). משמעות זו עולה מסוגיות נוספות: "... דתנן: סנדל של בהמה של מתכת טמא, למאי חזי? ... ורבי יוחנן אמר: בשעה שבורח מן הקרב מניחו ברגליו, ורץ על קוצין ועל הברקנים" (שבת, נט ע"א). "... מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים וכו'" (יומא, סט ע"א). רס"ג פירש "שוך" כלומר קוץ וכך פירש גם רש"י (שופטים, ח ז'): "הברקנים - רוכנ"ש בלע"ז". ד"ר משה קטן(1) מגיה לרונצי"ש (ronces) ומפרש שהכוונה לקוצים באופן כללי. לכיוון זה נוטה ז. עמר שכלל את הברקנים בקבוצת שמות הצמחים הקיבוציים והפרטיים.
יש שניסו לזהות את הברקנים עם מין ספציפי בעזרת מאפיינים שניתן לשאוב מהמקורות. נראה שכבר אבן ג'נאח והרד"ק סברו כך למרות שלא סיפקו זיהוי ברמת המין. אבן ג'נאח כתב בספר השורשים (בשרש ב.ר.ק): "מין מן הקוצים" וכך פירש גם הרד"ק בספר שופטים (שם). ניתן לשער שהברקנים הם מין או מינים קוצניים בגודל בינוני. מחד גיסא אין הם גבוהים מאד שהרי ניתן לרוץ או לגרור עליהם בני אדם ומאידך גיסא הם ארוכים די הצורך על מנת להשתמש בהם כשבטים שבהם דש גדעון את אנשי סכות. ייתכן וקיים קשר בין השמות ברקנים ועקרבים שבהם ייסר רחבעם את העם: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים (מלכים א', יב י"א). מפרש שם "מצודת ציון": "בעקרבים - מין קוצים כמו ואל עקרבים אתה יושב". רש"י מפרש: "עקרבים - אשגלנטי"ר בלע"ז שעוקצין כעקרב". ד"ר משה קטן גורס בדבריו איגלינטיי"ר (eglentier) שמשמעותו עץ ורד-הבר שהוא שיח קוצני.
ייתכן וניתן לזהות את הברקנים כצמח ברקן סורי (תמונה 1) משום שהעלים העוטפים את קרקפות הצמח מזכירים בצורתם ברק. י. פליקס דחה את זיהוי זה משום שסבר שצמח זה איננו מתאים לשמש כשבט קוצני. לדבריו כאשר הצמח ירוק הגבעול רך מדי ואילו לאחר שמתקשה הוא שביר ולא ניתן לשימוש למטרה זו. לענ"ד נימוק זה איננו הכרחי משום שקיים גם שלב ביניים שבו הגבעול קשה די הצורך על מנת לייסר בעזרתו. בנוסף לכך יש לזכור שייתכן והשתמשו בכלי שצורתו מזכירה ברקן ולכן נקרא בשם זה. קיימות כמה דוגמאות לכלים שנקראו בשמות צמחים ובעלי חיים בגלל הדמיון להם. למשל: "עקרב של פרומביא טמאה ולחיים טהורים" (כלים, פי"א מ"ה) ורימוני מעיל הכהן הגדול.
יש המזהים ברקנים עם דרדר המכבד (Centaurea scoparia) משום שהוא נקרא בערבית בירקון או בורקן. צמח זה הוא בן שיח קוצני גדול נדיר הגדל בנגב, הרי אילת והערבה. הבעיה בזיהוי זה היא שאין הוא מצוי בסביבות סכות שבמעבר היבוק בנחלת גד. הצעה נוספת היא השברק הקוצני (Ononis spinosa) הנקרא בערבית שיבּריק או שוברוק (תמונה 2). גם כאן הזיהוי מתבסס על הדמיון בין השם העברי והערבי. לקראת הקיץ השברק הקוצני מצמיח ענפים קוצניים מעוצים החסרים עלים ונראים כשבטים קוצניים. בסביבת סכות גדלים צמחים קוצניים נוספים שהוצעו כזיהוי לברקנים אך הם אינם מתאימים למאפיינים שאותם הזכרנו: הנואית הקוצנית (תמונה 3), מין ממיני הקדד, וקוטב מצוי (על פי הוולגטה) קטנים מדי ואילו שיזף השיח (תמונה 4) גבוה מכדי שניתן יהיה לדרוך עליו.
 |
|
 |
|
תמונה 1. ברקן סורי |
|
תמונה 2. שברק קוצני צילמה: שרה גולד |
 |
|
 |
|
תמונה 3. נואית קוצנית צילם: שמעון בורגר |
|
תמונה 4. שיזף השיח |
(1) ב"אוצר לעזי רש"י".
רשימת מקורות:
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 217).
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 220-221).
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "ברקן סורי", "דרדר המכבד", "נואית קוצנית", "קדד הסיף", "קוטב מצוי", "שברק קוצני", "שיזף השיח".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
