סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

 

שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין – צנון

 

"תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן קשואים? מפני שהן קשים לגוף כחרבות. איני?ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך, אל תקרי גוים אלא גיים ואמר רב יהודה אמר רב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי" (ברכות, נז ע"ב).
 

שם עברי: צנון הגינה   שם באנגלית: Radish   שם מדעי: Raphanus sativus

שם נרדף במקורות: פוגלא


נושא מרכזי: הצנון כסמל ליוקרה


לריכוז המאמרים שנכתבו על הצנון הקש/י כאן.


מדברי רב אנו לומדים שהעובדה שמשולחנם של אנטונינוס ורבי לא פסקו כל השנה, צנון חזרת וקישואים, העידה על עושרם או מעמדם ("גיים"). במבט ראשון קשר זה בין צנון ועושר איננו מובן משום שממקורות רבים מהתקופה הקלאסית ניתן ללמוד שהצנון היה מוכר דווקא כמאכל זול שנאכל על ידי עניים. אריסטופאנס כתב במאה ה – 5 לפנה"ס שאנשים עניים שלא יכלו להרשות לעצמם אפילו דייסה העשוייה מגריסי שעורה ומים מילאו את כרסם בעלי צנון. 

ניתן ליישב את קושי זה בכך שנוכחותם הקבועה על שולחנם של רבי ואנטונינוס סימלה גדולה ועושר לא בגלל היותם ירקות יקרים במיוחד אלא בזכות תפקידם כאמצעי לשיפור איכות הסעודה. "דאמר מר: צנון מחתך אוכל, חזרת מהפך מאכל, קישות מרחיב מעיים" (עבודה זרה, יא ע"א). ייתכן ונוכחותם הייתה סממן לסעודה דשנה במיוחד. הם סייעו להגברת התאבון ולהרגעת המעיים לאחר הסעודה. גם היום ידוע הצנון כמסייע לעיכול בגלל הריכוז הגבוה של הסיבים שהוא מכיל. הסבר זה מובא בתוס' (שם): "שלא פסקו משלחנם צנון - אין זה רבותא אלא שהיו מרבים סעודת שולחנם שהיו צריכין לחתך ולהפך מאכל ולהרחיב בני מעיים".

הסבר אפשרי אחר הוא שאמנם הצנון היה ירק זול אך זאת רק בעונה שהוא מצוי כלומר בחורף. ניתן לשער שכגידול חורף היה קשה לגדלו בקיץ ובתקופה זו מחירו היה גבוה. אישוש להסבר זה ניתן לקבל מהדגש שניתן לעובדה שירקות אלו לא פסקו בימות החמה ובימות הגשמים. לכאורה ניתן היה לומר שהירקות לא פסקו בכל ימות השנה ולא היה צורך להדגיש את החלוקה לעונות השנה. 
 

     
תמונה 1.  צנון הגינה - אשרוש  

תמונה 2.  צנון מצוי - פריחה       צילם:  Joanna Voulgaraki

  
 

רשימת מקורות:

Rzez'nicka, Z. et al, 2018. 'The radish (raphanus l.) in selected sources from antiquity and the byzantine period'. Epohi, Vol 26 Issue 1. 
 
 

לעיון נוסף:


בפורטל "הדף היומי":

תאור וזיהוי הצנון? – "דהא צנון סופו להקשות" (ברכות, לו ע"א).
הצנון כמקור לשמן - "בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים" (שבת, כד ע"ב).
מעמדו הרפואי של הצנון – "נראה צנון נראה סם חיים" (עירובין, נו ע"א).
מדוע נבחרה עקירת צנון כסמל לרוב מים? – "כי הוו עקרי פוגלא ממשרא הוה קיימא בירא מליא מיא" (בבא מציעא, פה ע"א).
מדוע נבחר הצנון למבחן הריח? – "ריח צנון אני מריח בגליל" (בבא בתרא, קמו ע"א).
מדוע בחר רבי את עקירת הצנון כרמז לאנטונינוס? - "כל יומא עקר ליה פוגלא ממשרא קמיה" (עבודה זרה, י ע"א).
מדוע שונה בליעת האיסור בירקות השונים? – "צנון שחתכו בסכין" (חולין, קיא ע"ב).



א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר