סדרי בראשית
שבת נג ע"ב
"תנו רבנן: מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו. אמר רב יוסף: בא וראה כמה גדול אדם זה, שנעשה לו נס כזה. אמר ליה אביי: אדרבה, כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית".
מסיקה הגמרא בדברי אביי, שגרוע הוא שינוי סדרי בראשית. בהיות שרצון הבורא שתהיה הנהגת העולם בכל יום תמיד בסדרי מעשה בראשית דוקא. ואין הבורא נצרך לשנות בכל רגע את חוקי טבע הבריאה כדי לקיים את רצונו, אלא משעת הבריאה כבר מוכנים הטבעים באופן שכל דבר יתגלגל לתכלית שלמותו כפי הצורך.
לפיכך קשה דעת רב יוסף, הכיצד גדול אדם שנצרך לשינוי סדרי בראשית?
אלא שגם רב יוסף אינו חולק על עצם דברי אביי שסדרי בראשית שרירין וקיימין. אלא אדרבה, מצינו בכמה מקומות שרב יוסף סגי נהור היה, כלומר רואה אור, והיה מבחין בדברים שאין עין בשר מבחינה בהם.
וידע רב יוסף שנס זה כמו גם ניסים אחרים אינו אלא נס למראית העין, ולא נשתנו בו סדרי טבעי מעשי בראשית.
כך כתב הרמב"ם בפירושו למסכת אבות פרק ה משנה ה: "ושמא תאמר: ואם המופתים כולם הושמו בטבעי אותם הדברים מששת ימי בראשית - למה יוחדו אלה העשרה? דע, שהם לא יוחדו לומר שאין שם מופת שהושם בטבע הדברים מששת ימי בראשית זולת אלה, אלא אמר שאלה בלבד היתה עשייתם בין השמשות, ושאר המופתים אמנם הושמו בטבע הדבר אשר נעשו בו בראשית העשותו".
וכך פירש הרמב"ן: (במדבר יא, כב) "ידע משה רבינו שלא יהיה אות מאת השם לבראות להם בשר... והשם השיבו, כי אין יד השם קצרה לתת להם שאלתם גם בדרך המקרים".
כלומר שגם מעשה השליו לא היה בדרך נס אלא בדרך הטבע.
אלא כוונת רב יוסף שסוף כל סוף בעיני פשוטי העם פלא גדול הוא שנעשה לאותו אדם נס כביכול ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו. ובראותם זאת משבחים ומפארים הם ליוצר בראשית. והכל בעטיו של אותו אדם, ובכך שבחו.
וראה עוד בענין גינאי נהרא (מסכת חולין ז ע"א).
