טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

וכל המטיל ביצים מלקט, חוץ מעטלף – עטלף

"ת"ר: דג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים, כל המוליד מניק, וכל המטיל ביצים מלקט, חוץ מעטלף, שאף על פי שמטיל ביצים מניק. הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. מאי דולפנין? אמר רב יהודה: בני ימא" (בכורות, ז ע"ב).  

פירוש: ומביאים את הברייתא שחלק ממנה נזכר קודם לכן. תנו רבנן [שנו חכמים]: דג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים. כל המוליד ולדות מניק אותם, וכל המטיל ביצים מלקט אוכל, ומאכיל בו את ולדותיו, חוץ מעטלף, שאף על פי שמטיל ביצים מניק. הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. ושואלים: מאי [מה הם] דולפנין? אמר רב יהודה: היצורים הקרויים בני ימא [הים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: עטלף          שם באנגלית: Bat          שם מדעי: Chiroptera

שם נרדף במקורות: תנשמת, כרושתינא


נושא מרכזי: העטלף כיונק "מטיל ביצים"


ה"עטלף" מוזכר במקרא שלוש פעמים ושתים מהן ברשימת העופות הטמאים בפרשת שמיני (ויקרא, יא י"ט) וראה (דברים, יד י"ח). "אֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף" (שמיני). האזכור השלישי הוא בישעיהו (ב כ'): "בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים". מפרש רש"י: "ועטלפים - קלבא שורי"ץ בלע"ז יש לפתור עוד את אליליו אשר עשה לו להשתחות ישליך האדם בחריצים ובנעיצין שימצא לפניו כשהולך לברוח ולהטמן". בצרפתית עתיקה chalve soriz הוא עטלף(1). כך מפרש גם המלבי"ם (ביאור המילות) את הפסוק בישעיהו: "ולעטלפים. לחז"ל (סנהדרין צ"ח בכורות ז') עוף הפורח בעלטה (פלעדערמויז(2)) וכ"ד הרד"ק, וגם מין זה שוכן במחבא תמיד וכו'". רש"י לא פירש את השם "עטלף" המוזכר בתורה אך בכמה אזכורים בגמרא ציין את הלעז שבו השתמש בפסוק בישעיהו המתייחס ליונק המעופף העטלף. ראו עוד במאמר "ולא לעורבים ולא לעטלפים".

על פי הטקסונומיה המודרנית העטלפים הם יונקים כפי שניתן להסיק מתכונות רבות שלהם ובין השאר גם הנקה. כאמור התורה וחז"ל מנו אותו בין העופות אך יחד עם זאת אנו מוצאים בגמרא בבכורות (ז ע"ב) שה"עטלף" מניק: "כל המוליד מניק, וכל המטיל ביצים מלקט, חוץ מעטלף, שאף על פי שמטיל ביצים מניק". מפרש רש"י: "כל המוליד - שיולד עובר ממש. מניק - שיש לו דדים וכל המטיל ביצים אין לו דדים ומלקט פירורים ומפרנס בניו"(3). 

תאור העטלף כמטיל ביצים מעורר קושי לאור כך שהעטלפים המוכרים לנו יולדי חיים כשאר היונקים. רבי שלמה בן פרחון בן דורו של רבינו תם כתב ב"מחברת הערוך" על העטלף: "... וביציו נראין מבחוץ ולפיכך יוליד אפרוחים בלא ביצה אלא כעכברים". מנקודת מבט השקפתית יש לדבריו משמעות רבה משום שיש בהם הסתייגות מפשט דברי הגמרא כבר בתקופת הראשונים. פליניוס הזקן שחי במאה ה – 1 ונחשב בדורו לבר סמכא בחקר הטבע כתב: (Natural History, Book 10, 81): העטלף הוא היצור המעופף היחיד היולד חיים ומאכיל את ולדותיו בחלב. הוא גם נושא אותם בזרועותיו בזמן תעופה.

פרשנים וחוקרים ניסו ליישב את דברי חז"ל באופנים שונים. היו שסברו שהקביעה שהעטלף מטיל ביצים מקורה במיון הקדום ששיבץ את העטלף בין העופות שכידוע מטילים ביצים אך חכמים גם ידעו שהוא מניק. ייתכן שהקדמונים לא הכירו את דרך הרבייה של העטלפים מאחר והיא מתבצעת במחשכי מערות וסדקי עצים והניחו שהעטלף בדומה לעופות שהוא, לכאורה, נמנה עליהם מטיל ביצים. לעומת זאת קל יחסית לראות את תופעת ההנקה משום שלעיתים נעות הנקבות כאשר הוולדות צמודים לפטמותיהן. אחרים טענו שמקור המחשבה שעטלף מטיל ביצים הוא בכך שנמצאו ביצים בסביבתו. מ. דור דחה את השערה זו משום שבית הגידול של העופות והיונקים שונה מאד. ראו הצעות נוספות וחומר רב בספרה של א. דיין.

י. וקסמן הציע בבלוג שכותרתו ?Is the atalef really a bat. Do bats lay eggs  דרך מקורית לפתרון. בניגוד לקודמיו שחיפשו עטלף מטיל ביצים הוא טען שהזיהוי המקובל ל"עטלף" איננו נכון ולמעשה הכוונה לעוף מיתולוגי הנקרא סטריקס (Strix). דמות זו תוארה כדורס לילה דמוי ינשוף הנתלה על תקרת מערות כשראשו כלפי מטה. דמות דמיונית זו נחשבה לפעילת לילה המשמיעה צרחות מקפיאות דם. נטען שהיא מטפטפת חלב על שפתי תינוקות ובכך גורמות להם לחלות. היו שייחסו לה התנהגות המזכירה ערפדים מוצצי דם. נראה שהרקע להתפתחות דמות מיתולוגית זו הוא במידע השאוב מהתנהגות דורסי לילה ועטלפים. פליניוס דחה את אפשרות קיומו של יצור המטיל ביצים וגם מניק. ראוי לציין שבהמשך הסוגיה נאמר: "הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. מאי דולפנין? אמר רב יהודה: בני ימא". רש"י: "הכי גרסינן הדולפנין פרים ורבים מבני אדם - שאם בא אדם עליהם מתעברות הימנו. בני ימא - דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א". כוונת הגמרא, על פי רש"י, היא לסירנות (sereine) שהן דמויות הלקוחות מהמיתולוגיה היוונית.
 

עטלף פירות מצוי בתעופה. צולם בשדרות רוטשילד, תל אביב. צילם: Zoharby		עטלף חרקים   Corynorhinus townsendii מקור: Nevada Bureau of Land Management

(1) בצרפתית מודרנית Chauve souris.
(2) עטלף באידיש.
(3) לכאורה קיימים יצורים נוספים המטילים ביצים ומניקים והם הברווזן והקיפודן שלא הוזכרו כיוצאים מן הכלל. ניתן להציע שכיצורים נדירים שתפוצתם מוגבלת לאוסטרליה וסביבתה הם לא היו מוכרים בעת העתיקה לתרבויות באירופה ואסיה. מעניין לציין שיש בדברי רש"י תשובה לשאלה. הוא כתב: "מניק - שיש לו דדים וכל המטיל ביצים אין לו דדים ומלקט פירורים ומפרנס בניו". הברווזן והקיפודן שייכים לקבוצה קטנה הנקראת יונקי ביב שבה אין הנקה במובן המקובל והולד הזעיר הבוקע מהביצה מלקק חלב מבלוטות המפוזרות על פני העור. ביצורים אלו אכן אין "דדים".
 

לעיון נוסף:

א. דיין, 'החי במקרא – מסורות הזיהוי של בעלי החיים במקרא', ירושלים תשע"ז, עמ' 176-181.


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.