סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

וקרש אף על פי שאין לו אלא קרן אחת מותר – ראם לבן

 

"סימני חיה. ת"ר: אלו הן סימני חיה, חיה בכלל בהמה היא לסימנין! אמר רבי זירא: להתיר חלבה, והכי קאמר: אלו הן סימני חיה שחלבה מותר כל שיש לה קרנים וטלפים. רבי דוסא אומר: יש לה קרנים אי אתה צריך לחזור על טלפים, יש לה טלפים צריך אתה לחזור על קרנים, וקרש אף על פי שאין לו אלא קרן אחת מותר" (חולין, נט ע"א).

פירוש: שנינו במשנה: סימני חיה נאמרו מן התורה. ועוד בענין זה תנו רבנן [שנו חכמים]: אלו הן סימני חיה. ותחלה תוהים: מדוע יש צורך בסימנים מיוחדים לחיה? והרי חיה בכלל בהמה היא לסימנין, שנאמר: "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה... כל מפרסת פרסה" וכו'ואמר ר' זירא:להתיר חלבה, שכן בניגוד לבהמה טהורה, חֵלֶב חיה טהורה מותר באכילה. והכי קאמר [וכך אומר התנא]: אלו הן סימני חיה טהורה שחלבה מותר כל שיש לה קרנים, וטלפים, שהן שתי צפורניים עבות ורחבות של מפריסי הפרסה. ר' דוסא אומר: אם יש לה קרנים בוודאי חיה טהורה היא, ו(אין) אתה צריך לחזור על טלפים, אבל אם ש לה טלפים אין זה סימן מובהק, ועדיין צריך אתה לחזור על קרנים. וחיה הקרויה קרש, אף על פי שאין לו אלא קרן אחת חלבה מותר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: ראם לבן (ערבי)         שם באנגלית: Arabian oryx         שם מדעי: Oryx leucoryx

שם נרדף במקורות: דישון, קרש


הנושא המרכזי: לזיהוי ה"קרש".


מתאורי הקרש בסוגיות השונות ניתן לבנות פרופיל מאפיינים שבעזרתו ננסה לזהות את הקרש. ראשית ברור שאין מדובר בבעל חיים מיתולוגי כפי שיש המציעים משום שהגמרא מתייחסת אליו כבעל חיים שניתן לפגשו הלכה למעשה(1) והוא מותר לאכילה: "רבי דוסא אומר: יש לה קרנים אי אתה צריך לחזור על טלפים, יש לה טלפים צריך אתה לחזור על קרנים, וקרש אף על פי שאין לו אלא קרן אחת מותר" (חולין, נט ע"ב). בעל חיים זה במעמד חיה כלומר איננו ברשות האדם: "... כיון דאיכא קרש דמין חיה הוא, ולית ליה אלא חדא קרן איכא למימר מין חיה הוא" (שבת, כח ע"ב). מאפיין נוסף משתמע מהאופן בו רב יהודה מזהה את הקרש: "וקרש אף על פי שאין לו אלא קרן אחר מותר. אמר רב יהודה: קרש - טביא דבי עילאי, טגרס - אריא דבי עילאי" (חולין, נט ע"ב). "טביא דבי עילאי" הוא צבי ממקום מסויים הנקרא "עילאי" ומפרש רש"י: "דבי עילאי - שם יער". המקום שאליו מכוון רב יהודה איננו ברור אך העובדה שהקרש מכונה בשם "צבי" רומזת על האפשרות שמדובר במעלה גרה בעל מבנה גוף המזכיר צבי אך גדול יותר. בערוך ("ערך צבי") נכתב: "בפרק אלו טריפות בגמרא סימני בהמה קרש טביא דבי עילאי פירוש יש בחיות בריות גדולות כמו הענקים בבני אדם והם במקום פלוני".

העובדה שקרש מתואר כחיה טהורה בעלת קרן אחת מחד גיסא ומאידך גיסא אין ברשימת מיני בעלי החיים הטהורים בפרשת ראה מין בעל קרן אחת מחייבת אותנו להניח שהביטוי "קרן אחת" איננו כפשוטו. אריסטו ופליניוס סברו שהראם הוא אב הטיפוס (prototype) שממנו נגזרה הדמות המיתולוגית של ה"חד קרן" משום שבמבט בפרופיל הוא נראה כבעל קרן אחת. לחלופין ייתכן והרקע למחשבה הוא מפגש עם ראמים שאיבדו אחת מקרניהם בקרב טריטוריאלי. קרני הראמים ארוכות מאד ועדינות ולכן ההסתברות לשבירתן גבוהה בהשוואה למינים אחרים. קשר בין הראם ל"חד-קרן" מופיע בתרגום השבעים בפסוקים "אל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ וכו'" (במדבר, כד ח') או "וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְין כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים" (תהילים, כט ו'). השבעים מתרגמים את ה"ראם" או ה"ראמים" ל – (μονόκερως) monokeros שמשמעותו ביוונית "חד-קרן". Keros ביוונית הוא "קרן" ו – mono הוא "אחד". בוולגטה "ראם" מתורגם לקרנף וביוונית ρινόκερως כלומר "קרן אף". גם כאן אנו מוצאים קשר בין "ראם" ובעל חיים בעל קרן אחת אם כי תרגום זה בלתי אפשרי לחיה טהורה. ב"מוסף הערוך" (ערך "קרש") אנו מוצאים אולי רמז לקרנף: "... קרש אף על פי שאין לו אלא קרן אחד פרוש בלשון יוני קרן. ויש חיה אשר לה קרן אחד במצחה ולקרן סגולות הרבה ברפואה". הקרנפים נמצאים בסכנת הכחדה משום שעד היום הם ניצודים עבור הקרן המשמשת להכנת "תרופות"(2).

כבדרך אגב אנו לומדים מהו מקור השם "קרש" וכנראה הוא keros - "קרן"(3). העובדה שהשם בגמרא הוא "קרן" בלבד ולא "חד-קרן" עשוי לנבוע מהשמטה מסיבה כלשהי אולי משום ש"קרן" ביחיד כבר מציינת את העובדה שמדובר בקרן אחת בלבד. קאהוט מתנגד לזיהויים אלו משום שאם שם בעל החיים מבוסס על היותו בעל קרן אחת לא היה צורך להוסיף שיש לו קרן אחת ("קרן אחת היתה לו").
 
אם אכן נזהה את הקרש כראם ולפי דברינו הכוונה לחיה טהורה שנמנה בפסוק "אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר" (דברים, יד ה') יהיה עלינו לברר מי הוא מבין המנויים בפסוק. הזיהוי הסביר ביותר הוא "דישון" שגם הוא נכלל בתת משפחת הראמים אך לא חי באזורנו בניגוד לראמים שהיו נפוצים למדי. הסברה היא שהשם ראם שציין את שור הבר הועבר לדישון לאחר ששור הבר הפך לנדיר באזור (ראו עוד במאמר "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו"). בכל מקרה הסבירות שבעל החיים הנקרא בימינו דישון נחשב לבעל קרן אחת נמוכה משום שקרניו מפותלות וקשה להניח שנראו כקרן אחת. מקור השם הלטיני של הראם oryx הוא ביוונית ומציין סוג מסוים של אנטילופה. הרודוטוס מזכיר סוג מסוים של צבי החי בלוב ונקרא "Orus" שם שכנראה קשור לפועל "oruttoo" או "orussoo" שמשמעותו "לחפור". הראם הלבן ידוע כמין החופר גומות בחול על מנת להתקרר.

הזיהוי המופיע ברש"י (חולין, נט ע"ב) לקרש מתייחס אף הוא לחיה טהורה בעלת שתי קרניים: "קרש - דיי"ן בלע"ז. מתרגם ד"ר מ. קטן (4): dein או dain = יחמור. לענ"ד נדחק רש"י לפירוש זה משום שהראם לא חי באירופה בניגוד ליחמור שהיה נפוץ מאד. זיהוי זה סותר את העובדה שהקרש תואר כחיה בעלת קרן אחת. קרני היחמור מסועפות ובעלת בליטות שטוחות שמכל זווית אינן נראות כקרן אחת. ייתכן וזיהוי זה גרר בעקבותיו את פרשנותו של רש"י לדברי הגמרא "קרנא דקרש לקותא היא": "קרנא דקרש - מין חיה וקרניה משחירין כמו צבע". ליחמור כמו לכל האיילים קרניים מצופות עור המתייבש, משחיר ומתקלף קרעים קרעים לפני נשירת הקרניים (ראו במאמר "בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל"). מקור הצבע השחור הוא אולי בחיכוך הקרניים בעצים ואבנים. בשלב זה הקרן נראית מנומרת בגווני לבן ושחור משום שמתחת לקרעים מבצבצת עצם הקרן הלבנה. מראה זה אכן לא מהווה סמל ליופי. אם נזהה את הקרש כראם ניתן להסביר בפשטות שבעת העתיקה קרניים דקות ומחודדות אינן סמל ליופי אשה (וד"ל).
 

              
תמונה 1.  ראם לבן (חי בר יוטבתה)   תמונה 2.  דישון (חי בר יוטבתאה

 

              
תמונה 3. יחמור – צולם בכרמל    צילם: אייל בר טוב   תמונה 4.  חד-קרן           מקור:


קרש = ה"חד-קרן" האגדי

ח. י. קאהוט (ערך "קרש") דוחה את זיהוי הקרש עם הראם (לוויזון) משום שלחיה זו שתי קרניים ומזהה את הקרש עם בעל החיים שתיאר קטסיאס (Ctesias). מתיאור זה משתמע שמדובר בבעל חיים מיתולוגי. קטסיאס תיאר באופן מפורט בעל חיים הודי שלדבריו הוא חמור בר. גופו לבן, ראשו אדום כהה ועיניו בצבע כחול כהה. על מצחו יש קרן בעלת כמה צבעים. צבע הבסיס לבן, אמצעה שחור והקצה המחודד בצבע אדום. החד-קרן מהיר וחזק מאד ונלחם בעזרת קרנו, שיניו ורגליו. לבשרו טעם רע ולכן איננו ניתן לאכילה אך הוא ניצוד עבור הקרן המשמשת כתרופה לאפילפסיה ורעלים. בנוסף עצמות הקרסול משמשות למשחק "חמש אבנים". ספור זה של קטסיאס שימש מחברים מאוחרים יותר. פליניוס ציטט את קטסיאס והוסיף פרטים כמו "ראש צבי". איליאנוס דן ב"חמור ההודי" באריכות. קוסמס אינדיקופלאוסטס הוסיף שאם הוא חש שעומדים ללכוד אותו הוא משליך את עצמו ממקום גבוה ולאחר מכן סופג את גופו המרוסק עם הקרן ובורח ללא נזק. מסיים קאהוט: "ולפע"ד יען כן דימו קרן הפוך (= הָפוּךְ) לקרנא דקרש שהיה לו גוונים הפוכים זה לזה". הסתמכותו של קאהוט על דברי קטסיאס לא מובנת לאור כך שהוא התייחס לדמות מיתולוגית דבר שאינו עולה בקנה אחד עם המשתמע מסוגיות הגמרא. יתר על כן, קטסיאס ראה בחד-קרן (Kartaz-onon) מין של חמור בר שבוודאי איננו חיה טהורה. על פי מסורות אחרות החד-קרן הוא דמוי עז כלומר מפריס פרסה. תמונה 4 מתארת תחריט עץ מהספר "ההיסטוריה של חיות בעלות 4 רגליים ונחשים" של הסופר Edward Topsell משנת 1607-1608. בתחריט זה יש לדמות דמויית הסוס פרסה שסועה.
 


(1) בניגוד לנאמר על התחש שגם לו היתה קרן אחת: "מר רבי אלעא אמר רבי שמעון בן לקיש, אומר היה רבי מאיר: תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה, ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא, וקרן אחת היתה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן לו למשה, ועשה ממנו משכן ונגנז" (שבת, כח ע"ב).
(2) מספר תרבויות במזרח אסיה מאמינות שיש לקרן עוצמה ויכולות ריפוי. מחירה של קרנו של קרנף הודי האמיר לעשרות אלפי דולרים בתחילת שנות ה - 90, עד שהגיע לשיא של 60,000 דולר ב – 1991.
(3) ראו כאן.
(4) ב"אוצר לעזי רש"י".



 

לעיון נוסף:

ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 114.





א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר