טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

שחור והביא לבן, לבן והביא שחור – שור

 

"... שור במנה והביא שנים במנה לא יצא, ואפילו זה במנה חסר דינר וזה במנה חסר דינר. שחור והביא לבן, לבן והביא שחור, גדול והביא קטן לא יצא; קטן והביא גדול יצא, רבי אומר: לא יצא" (מנחות, קז ע"ב).

שם עברי: בקר      שם באנגלית: Cattle    שם מדעי: Bos taurus

שם נרדף במקורות: פר, תור (זכרים). פרה, תורתא (נקבות). עגל ועגלה.


נושא מרכזי: הקשר בין צבע השור  והשימוש בו

 

לריכוז נושאים וקישוריות על הבקר הקש\י כאן.

בניגוד למשנה בנזיר (פ"ה מ"א) שבה הצבעים משמשים כסימן בלבד ("... אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון הרי הוא הקדש ויצא לבן בית שמאי אומרים הקדש וכו'") הרי שלשיטת תוס' משתמע מהמשנה המובאת בסוגייתנו שקיים קשר בין צבע השור לבין ערכו בשוק. החלפת צבע השור מקבילה להחלפת גודל השור או מחירו. על קשר זה עמד התוס' (מנחות, קז ע"ב) שכתב: "שחור והביא לבן - חלוקים קצת כדאמר פ"ה דנזיר (דף לא:) ופ"ק (דף ג) אוכמא למשכיה סומקא לבישריה חיורא לרידיא(1)". צבע השוורים מעיד על השימוש המיטבי שלהם והוא קובע את ערכם הכלכלי. הוכחה לקשר בין סוג השימוש והערך הכספי אנו מוצאים בגמרא בבבא קמא (מו ע"א): "המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, רב אמר: הרי זה מקח טעות, ושמואל אמר: יכול שיאמר לו לשחיטה מכרתיו לך. אמאי? וניחזי אי גברא דזבין לרדיא, אי גברא דזבין לנכסתא! לא צריכא, בגברא דזבין להא ולהא. וניחזי אי דמי רדיא לרדיא, אי דמי נכסתא לנכסתא! לא צריכא, דאוקיר בישרא וקאי בדמי רדיא וכו'"(2). מתשובת הגמרא ניתן להסיק שקיים הבדל במחירם של שוורים בהתאם לתפקיד שהם ממלאים אולם הוא איננו קבוע ומשתנה בהתאם לתנאי השוק.

גישה שונה בפירוש המשנה אנו מוצאים ב"שפת אמת":

"שחור והביא לבן. כ' בתוס' חלוקים קצת כדאמרינן כו' אוכמא למשכי' סומקא לבישרי' חיורא לרדיא. ולכאורה לפ"ז אין דמיהן שוים ומסתמא לרדיא שוה יותר. וא"כ לפלוגי ת"ק ורבי נמי בהא דהוי כקטן והביא גדול וי"ל דלהכי נקט שחור ולבן ולא סומקי דלקרבן אין תועלת במשכא ורדיא דרק הבשר נקרב לגבוה. א"כ שחור ולבן שוין. אבל שחור ואדום אה"נ דהוי קטן והביא גדול".

לדעתו השיקול היחיד שהובא בחשבון במשנה הוא ערכו של הבשר, משום שרק אותו מקריבים, ובזה שור לבן שווה ערך לשור שחור. מסיבה זאת אין בדוגמה במשנה מחלוקת בין ת"ק ורבי. לעומת זאת שור אדום מתאים יותר לבשר ("סומקא לבשריה") ואם ינדור להביא שור שחור ויביא במקומו שור אדום יחלוקו ת"ק ורבי כמו ב"קטן והביא גדול".

הקשר בין צבע השור והתנהגותו 

משחר ההסטוריה של ביות בעלי החיים נבררו באופן מלאכותי לא רק תכונות רצויות לאדם, כמו התנהגות כנועה של הכלב, כמות החלב בצאן ובבקר ועוד, גם תכונות שאין בהן יתרון הנמצאות בתאחיזה (Genetic linkage) עם התכונות שטופחו. אחת מהתכונות החשודות ככזו שאין בה תועלת לאדם היא צבע עורו, נוצותיו או פרוותו של בעל החיים. לכאורה אין כל סיבה להניח שלצבעי רוב גזעי הכלבים יש חשיבות לאדם אלא רק לתכונותיהם הפיסיות וההתנהגותיות. ייתכן אם כן שהצבעים המאפיינים את הגזעים השונים נבררו באופן לא מודע במהלך הביות יחד עם התכונות הרצויות.

דוגמה לקשר בין תכונות וצבעים אנו מוצאים, כאמור, בדברי רב חסדא בגמרא בנזיר (לא ע"ב) שציין התוס': "... אוכמא למשכיה, סומקא לבשריה, חיורא לרדיא"

בתאור של רב חסדא מוזכרים שלשה גזעים המתאימים לפונקציות שונות אך שונים גם בצבע פרוותם: גזע שחור המתאים לעורו, גזע אדום לגידול עבור בשר (תמונה 1) וגזע לבן לחריש (תמונה 2). גזעים המתאימים לבשר מצטיינים באיכות הבשר, הוספת משקל מהירה, אופי נוח ועוד. ניתן לשער שהגזע ששימש לחריש הצטיין בחוזקו ויחד עם זאת היה גם שקט וממושמע. השור השחור יועד לעורו משום שהוא היה התוקפני ביותר והיה צורך למהר לשחוט אותו. גם בימינו צבע פרוות שוורי הקרב הוא שחור או חום כהה. על תוקפנותו של השור השחור אנו לומדים בגמרא בברכות (לג ע"א) העוסקת בהפסקה בתפילה בגלל סכנה מתקרבת: "אמר רבי יצחק: ראה שוורים פוסק דתני רב אושעיא: מרחיקין משור תם חמשים אמה ומשור מועד כמלא עיניו. תנא משמיה דר' מאיר: ריש תורא בדקולא, סליק לאגרא ושדי דרגא מתותך. אמר שמואל: הני מילי בשור שחור וביומי ניסן מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו(3)" (ראו במאמר "הני מילי בשור שחור"). לאור מטרות טיפוח גזעי השוורים לכאורה אין חשיבות לצבעיהם שהרי אין הם תורמים להשגתן, אך כפי שנראה להלן ייתכן ואין הדבר כך. 

אם ננסה להסיק מהגזעים הקיימים היום על דברי רב חסדא נגלה שהדבר כמעט בלתי אפשרי. בימינו קיימים מאות גזעים בצבעים שונים המיועדים למטרות שונות ולא ניתן לייחס צבע מסויים למטרה ספציפית. אמנם ניתן למצוא שרידי עצמות בקר וללמוד מהם על מבנהו ותכונותיו אך הפרווה וצבעיה אינם נשמרים. ייתכן ובנוסף לכך שהצבע שימש כסמן למאפייניו של השור הייתה העדפה לגוונים מסויימים. גם בימינו בחלקים שונים של העולם צבעים מסויימים מקובלים יותר, ובקר בצבעים אלו נמכר במחיר גבוה יותר, למרות שלא הוכח שקיים להם יתרון כלשהו.

בגזעים הקיימים היום יש חשיבות גם לצבע עצמו. לגנים לצבעים מסויימים יש השפעות פליאוטרופיות כלומר הגן עלול לגרום לתופעות לוואי שליליות. למשל חומרי המוצא לתאי הפיגמנטים הם גם חומרי המוצא של תאי עצב. תחום אחד שבו כנראה קיים קשר ממשי בין צבע הבקר לבין תכונותיו הוא נגזרת של ההבדלים בשיעור ספיגת החום על ידי צבעים שונים. מחקר שבדק את שיווי המשקל החומני (תרמלי), את ההתנהגות ואת קצב העלייה במשקל של שוורים בגוונים שונים מצא שבטמפרטורות סביבה גבוהות יש יתרון לגוונים בהירים. היתרון נובע מכך שגוונים בהירים מתחממים פחות ולכן נושאיהם שהו זמן ממושך יותר במרעה וכתוצאה מכך עלו במשקל בקצב מהיר יותר(4). מחקר שבדק את השפעת צבע פרוות פרות על תנובת החלב באזורים טרופיים מצא אף הוא יתרון לצבע הלבן על פני השחור(5). במחקר אחר נבדק הקשר בין צבע הפרווה לבין טמפרטורת פני הגוף וקצב הנשימה בשוורים משלושת הצבעים המוזכרים בסוגייתנו. לבן, אדום ושחור. נמצא שהצבע השחור הביא לעליית הטמפרטורה וקצב הנשימה הגבוהים ביותר ואילו בצבע הלבן נמצאו הערכים הנמוכים ביותר. בצבע האדום נמצאו ערכי ביניים בין הלבן והשחור. בשוורים שחורים מגזע הולשטיין קצב הנשימה היה גבוה ב – 35% והטמפרטורה ב – 14% בהשוואה לשוורים לבנים מגזע זה(6). 
 

תמונה 1.  בקר הבית - מופע שחור וחום (אדום)		תמונה 2. בקר הבית - מופע לבן וחום

 

לעיון נוסף:   

"אוכמא בחיורא לקיא, חיורא באוכמא לקיא".

 

---

(1) פירוש: אוּכָּמָא [שור שחור] טוב לְמַשְׁכֵיהּ [לעורו], סוּמְּקָא [שור אדום] לְבִשְׂרֵיהּ [לבשרו], חִיוָּרָא [שור לבן] לְרִדְיָא [לחרישה]. 
(2) פירוש: הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא השור נַגְחָן, רַב אָמַר: הֲרֵי זֶה מִקַּח טָעוּת, משום שיכול הקונה לטעון שהוא קנה שור לעבודה, ואין השור ראוי לכך מפני שהוא נגחן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יָכוֹל שֶׁיּאמַר לוֹ המוכר לצורך שְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לְךָ. ושואלים: אַמַּאי [מדוע] חולקים כאן בסברה? וְנֶיחֱזֵי אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְרִדְיָא, אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְנִכְסְתָא [ונראה אם הקונה הוא איש שקונה שוורים לחרישה, או אם הוא איש שקונה שוורים לשחיטה]! ומשיבים: לֹא צְרִיכָא [נצרכה] אלא בְּגַבְרָא דְּזָבֵין לְהָא וּלְהָא [באיש שקונה שוורים לזה ולזה], לחרישה ולשחיטה, ולא ברור לשם מה עתה קנה. ושואלים: ובכל זאת, וְנֶיחֱזֵי [ונראה] אִי [אם] שילם בתמורה דְּמֵי שור לרִדְיָא [חרישה] שהם מרובים הרי קנהו לְרִדְיָא [לחרישה] אִי [אם] שילם בתמורה דְּמֵי נִכְסְתָא [שור לשחיטה] קנהו לְנִכְסְתָא [לשחיטה]! ומשיבים: לֹא צְרִיכָא [נצרכה] אלא במקרה דְּאוֹקִיר בִּישְׂרָא וְקָאֵי בִּדְמֵי רִדְיָא [שהתייקר מחיר הבשר ועומד מחירו של שור לשחיטה באותו מחיר של שור לחרישה].
(3) פירוש: תנא משמיה [שנה החכם משמו] של ר' מאיר: ריש תורא בדקולא סליק לאגרא, ושדי דרגא מתותך [בעוד ראש השור בסל, שהוא אוכל ממנו, עלה לגג וזרוק את הסולם מתחתיך]. אמר שמואל: יש להגדיר את הדברים ולומר כי הני מילי [דברים אלה] שאמרנו בענין הסכנה היתירה בשור אמורים דווקא בשור שחור וביומי [ובימי] ניסן, מפני שבגזע מסוכן זה של שוורים ובעונת שנה זו השטן מרקד לו בין קרניו.

 

  

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)