|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ואותו הבן היה מגדל לו את הכלב והעלה לו שם על שם אביו – כלב הבית
|
 |
 |
|
|
תמונה 1. כלב בית - גזע טמסקן שטופח בכיוון דמיון לזאב צילם: Kirsten Dieks |
תמונה 2. זאב צילמה בחי בר: Koala Girl פורום טבע פראי וחיות בר - פורטל תפוז |
הרחבה
הרב שטיינזלץ הקשה במאמרו הנ"ל מדוע זכה הכלב ליחס זה של זלזול גם בתקופה שבה נהגו לגדל בעלי חיים אחרים בבתים? למשל: "ר' ישמעאל אומר: מגדלין כלבים כופרין, וחתולים, וקופין, וחולדות סנאים, מפני שעשויים לנקר את הבית" (בבא קמא פ ע"א). מפרש רש"י: "כלבים כופריים - קטנים וננסים הם. לשון אחר: כלבים גדולים של ציידים ואין מזיקין". לדעת הרב שטיינזלץ היחס השלילי נקבע בתחילת תהליך הביות כאשר הכלבים שוטטו בלהקות מסביב ליישובים ורק לאחר מכן עם השלמת הביות הם זכו לשדרג את מעמדם. אמנם בתרבויות הסובבות את ארץ ישראל הכלבים היו מבוייתים ורצויים ורק היהודים סלדו מהם. לדעתו הדבר נבע מכך שבניגוד לעמים אחרים בהם התפתח קשר אמיץ בין הציידים וכלביהם הרי שבקרב יהודים הציד היה נדיר משום שהוא מטריף את החיה. אמנם היה מקובל להשתמש במלכודות אך לא במרדפים שבהם השתתפו כלבי הציד. בדרך כלל נתפס הציד כדבר זר ושלילי וכך הייתה תדמיתם של נמרוד שהיה "גבור ציד" ועשו "איש ציד". דוד המספר לשאול על הריגת אריות ודובים איננו מספר על כך כחלק מציד מכוון לשם ריווח או הנאה אלא כפעולת התגוננות.
לענ"ד הקביעה שהמבנה הלהקתי של הכלבים מאפיין שלב התחלתי בביות איננה מדוייקת וההנחה שהיחס לכלבים בעם ישראל מתחלק לתקופות על פי מצב ביותם מיותרת. לא ניתן לביית פרטים בתוך להקות המסתובבות חופשיות ומעמידות צאצאים באופן לא מבוקר. ביות ייתכן אך ורק על כלבים המוחזקים בידי האדם הבורר לו במהלך הדורות את התכונות הרצויות מבין הצאצאים הנולדים. התהליך הוא, אם כן, הפוך ושלב הביות קודם לשלב הלהקתי. הזאבים אמנם חיים בלהקות ופרטים מותאמים מתוכן נתפסו או התקרבו לאדם והיוו את הבסיס להופעת המין כלב הבית. ממין כלב ראשוני זה חלה התפצלות בעזרת תהליכי ברירה לגזעים השונים. כלבי הבית לזניהם השונים זכו למעמד של כבוד אך הלהקות המשוטטות של "בני בלי בית" זכו לבוז כמשתמע גם בפסוקי המקרא.
במקום הצעתו ניתן לומר שהיחס לכלבים היה בדומה ליחסנו היום והוא על פי אורח חייהם והתפקיד שהם מבצעים. ליחס של בוז זוכות להקות הכלבים המשוטטים הכוללות פרטים שננטשו על ידי בעליהם ובסופו של דבר התפראו. פרטים משוטטים מעוררים גם בנו רגשי סלידה ובוז. וכך אומר דוד המלך: "יהמו ככלב ויסובבו עיר" (תהילים נ"ט ז'). לעומתם כלבי נחיית עיוורים, כלבי גישוש ואפילו הכלבים של יחידת "עוקץ" מעוררים רגש של כבוד. גם ברשות אבותינו היו גזעים רצויים ומועילים. על כלבי הרועים אנו לומדים מהמשל בגמרא: "משל לשני כלבים שהיו בעדר, והיו צהובין זה לזה, בא זאב על האחד, אמר האחד: אם איני עוזרו היום הורג אותו, ולמחר בא עלי. הלכו שניהם והרגו הזאב" (סנהדרין קה ע"א). על תפקידם כשומרים כבר ראינו לעיל עם ההסתייגות שכלבי שמירה יש לקשור ביום על מנת שלא יבהילו. גזעים קטנים העשויים לשמש כחיות בית הם אולי (על פי הפירוש הראשון ברש"י) הכלבים הכופריים.
ייתכן ונוכל להסביר באופן זה את המחלוקת לגבי הכלב האם הוא מין בהמה או חיה. "... כלב מין חיה ר"מ אומר מין בהמה וכו'" (כלאים פ"ח מ"ו). לדעתי עדיף לומר שת"ק ור"מ מתייחסים לגזעי כלבים שונים מאשר לטעון שקיימת כאן מחלוקת במציאות. ייתכן ות"ק מתייחס לכלבים המשוטטים שהם בגדר חיה משום שאינם נתונים למרות האדם ואילו ר"מ מתייחס לכלבי הבית.
ביולוגיה
מוצא הכלב נתון לויכוח בין החוקרים. אחד המחקרים הצביע על כך שהמבנה הגנטי של כלב הבית המודרני דומה לאוכלוסיות המין זאב אפור של המזרח התיכון יותר מאשר לכל האוכלוסיות האחרות של הזאב ומכאן ניתן להסיק שמוצאו הוא במזרח התיכון. מעניין שכאן גם מוצאם של חתולי הבית ובהמות משק רבות אחרות. העובדה שאזורנו היה מרכז ביות קשורה כנראה לעובדה שכאן התחילו להתפתח חברות שהמירו חיי נוודים בישובי קבע. מחקרים גנטיים קודמים הצביעו על מזרח אסיה כמקום הביות אך הדבר היה לא סביר לאור העדר רמזים ארכיאולוגיים לכך. החידוש במחקר האחרון היה בכך שנערכה סקירה גנטית מלאה של אוכלוסיות זאבים מסביב לכל העולם. הבדיקה מצאה בכלבים סמנים יחודיים לזאבי המזרח התיכון.
במחקר נבדק המטען התורשתי של יותר מ – 900 כלבים מ – 85 זנים (כולל כל הזנים העיקריים) ויותר מ – 200 זאבים אפורים מסביב לעולם כולל אוכלוסיות מצפון אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ומזרח אסיה. נערכה אנליזה שנתחה יותר מ – 48,000 סמנים גנטיים. מספר זה עולה בסדרי גודל על כל מה שנבדק עד עתה. הביולוגים דגמו זאבים מישראל, ערב הסעודית, ואירן אך לא איתרו מקום ספציפי במזרח התיכון שבו בויית הכלב. הסקירה המפורטת של הגנום מאפשרת לא רק ללמוד על הקשר בין הכלב לזאב אלא גם על הקשרים בין גזעי הכלבים. הזיהוי הקודם המוטעה נבע מכך שרק מקטע קטן של המטען התורשתי נבדק ובו נמצאה התאמה למזרח אסיה. המחקר קבע שכ – 80% של זני הכלבים הם תוצרי טיפוח של מאות השנים האחרונות אך מקור כמה גזעים הוא בהסטוריה ארוכה של ביות בת אלפי שנים. נמצאה דוגמה אחת לעירוב של גזע כלבים מזרח אסיאני עתיק עם זאבי סין. מחקר חדש (3) מצביע דווקא על ערבות סיביר כמקום ביות הכלב. במחקר זה נבדק הד.נ.א של כלבים בהקבלה לזה של האדם ונמצאה התאמה בין ההתפצלות של שני המינים לאזורים גיאוגרפיים שונים דבר שהוביל למסקנה שהכלב היה כבר אז בן לוויתו של האדם. המחקר הצביע על הסינכרוניות בהגעת האדם והכלב לאמריקה. על הקשר בין הכלב לאדם ניתן ללמוד גם מממצאים ארכאולוגיים פרה-היסטוריים רבים ובעיקר מכך שנמצאו כלבים הקבורים עם בני אדם. ממצא מעניין הוא גור כלבים המונח בזרועות שלד של אשה.
היחסים בין הגזעים השונים באילן היוחסין הגנטי נמצאו בהתאמה מפתיעה עם הסיווג הפונקציונלי המקובל בין מגדלי הכלבים. ניתן להבחין בקבוצות של גזעים כמו כלבי רועים, כלבי ציד, טריירים קטנים ועוד. מתברר שהמטפחים בעבר נטו להכליא גזעים של כל קבוצה פונקציונלית בינם לבין עצמם וכך נוצר ייחוד גנטי לכל קבוצה. יוצאים מן הכלל הם כלבי השעשוע שבהם יש תערובות בין קבוצות משום שהמגמה הייתה לקבל גזעים שונים בגודל מינאטורי.
(1) הרב ע. שטיינזלץ, היחס לכלבים במסורת ישראל, טבע וארץ י"ג (6) 1971 עמ' 319-321.
(2) פירוש: אשה אחת שהיתה הרה שנכנסה לאפות לחם בבית אחד נבח בה הכלב ונבהלה מאד. אמר לה בעליו של הכלב: אל תפחדי ממנו כי נטולות שיניו ואינו יכול לנשוך, אמרה לו: קח את טובתך וזרוק אותה לקוצים, כלומר, אין כבר תועלת בטובה זו שאתה מודיעני בה, שכן כבר נגרם נזק, וכבר נד ולד ממקומו, ועומדת אני להפיל.
(3) Perri, A R. et al, 2021, 'Dog domestication and the dual dispersal of people and dogs into the Americas'. PNAS, 118 (6) e2010083118.
מקורות עיקריים:
VonHoldt, B. M., Pollinger, J. P, Lohmueller, K. E., Han, E., Parker, H. G., Quignon, P., Degenhardt, J. D., Boyko, A. R., Earl, D. A., Auton, A., et al. 2010. Genome-wide SNP and haplotype analyses reveal a rich history underlying dog domestication, Nature 464, 898-902
לעיון נוסף:
למאמרים נוספים על כלב הבית ראו כאן.
א. בן יצחק, גידול כלבים והביטיו המשפטיים
י. שורק, היחס לכלבים בימי בית שני, אתר אנונימוס
בפורטל הדף היומי: על ההשוואה בין כלב לעורב ראה "פרנסני ככלב ועורב"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.