סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 


האי חמרא דימא שרי, תורא דימא אסיר – תריסנית

 

"אמר אביי: האי חמרא דימא שרי, תורא דימא אסיר, וסימניך: טמא טהור, טהור טמא" (עבודה זרה, לט ע"א).

פירוש: אָמַר אַבַּיֵי: הַאי חֲמָרָא דְּיַמָּא [זה הקרוי חמור הים] שָׁרֵי [מותר], תּוֹרָא דְּיַמָּא [זה הקרוי שור הים] אֲסִיר [אסור], וְסִימָנֵיךְ [וסימנך] לזכור: טָמֵא טָהוֹר, טָהוֹר טָמֵא, שהרי חמור שהוא טמא ביבשה טהור בים, והפכו של דבר בשור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: תריסנית   שם באנגלית: Cowtail Stingray   שם מדעי: Pastinachus sephen)

שם נרדף במקורות: תורא דימא, באטי


נושא מרכזי: מהו הדג "תורא דימא"? 


ל. לוויזון המסתמך על אריסטו ופליניוס מזהה את "תורא דימא" כתריסנית (Raja). באנגלית נקראת התריסנית Cowtail Stingray כלומר "טריגון זנב פרה". שם זה קשור למבנה זנבה של התריסנית הדומה בצורתו לזנב פרה המעובה בבסיסו. לדעת מ. דור "תורא דימא" הוא שם נרדף לבאטי, המוזכר בספור על רבה בר בר חנה, העוסק אף הוא בדג טמא. פירש רש"י: "באטי - והוא שם דג טמא". ב"מוסף הערוך" (ערך "בט") אנו מוצאים: "פירוש בלשון יוני מין דג טמא". השם היווני batos (βάτος) הוא השם של התריסנית. 

התריסניות הן סדרה הנכללת במחלקת דגי הסחוס (קרובות לכרישים). הן שוכנות על קרקעית הים ובהתאמה לכך גופן שטוח. התריסניות ניזונות מחסרי חוליות כמו תולעים, סרטנים ורכיכות שאותם הן אוספות בעזרת פיהן הגחוני. בדומה לדגי סחוס רבים דוגמת הכרישים גם חוש הריח של התריסניות מפותח ובעזרתו הן מוצאות את טרפן המכוסה פעמים רבות בחול. אין ספק שהתריסניות אינן טהורות משום שעורן חסר קשקשים מתקלפים ובמקומם קבועים קשקשים קשים דמויי שיניים זעירות העשויים אמאיל שאינם ניתנים לקילוף. עור זה שימש בעת העתיקה ובמידת מה משמש עד ימינו לצורך החלקת מוצרי עץ בדומה לנייר זכוכית (ראו במאמר "המטה והעריסה משישופם בעור הדג").
 

על השם "באטי" ראו עוד במאמר "שמעיה לההוא גברא דהוה קרי ליה באטי".

 

    
 תמונה 1. תריסנית       צילם:  Julien Willem
 
  תמונה 2. תריסנית     צילם:  eNil
 

   
 
  

רשימת מקורות:

מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 180.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 268-269.

 




א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר