סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע – תרנגול הבית

 

"... והיינו דאמר רבא, מאי דכתיב: אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע? אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: כשאני דן את ישראל, אין אני דן אותם כעובדי כוכבים, דכתיב: עוה עוה עוה אשימנה וגו', אלא אני נפרע מהן כפיד של תרנגולת. דבר אחר: אפילו אין ישראל עושין מצוה לפני כי אם מעט, כפיד של תרנגולין שמנקרין באשפה, אני מצרפן לחשבון גדול, שנאמר: אם בפידו להן שוע" (עבודה זרה, ד ע"א).

פירוש: וְהַיְינוּ [וזהו] שאָמַר רָבָא, מַאי דִּכְתִיב [מהו שנאמר]: "אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ" (איוב ל, כד)? אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁאֲנִי דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל, אֵין אֲנִי דָּן אוֹתָם כְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם, דִּכְתִיב [שנאמר]: "עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה" וגו' (יחזקאל כא, לב), שאיני מצרף את כל העוונות לחשבון אחד גדול ונפרע מהם, אֶלָּא אֲנִי נִפְרָע (מעניש) מֵהֶן כְּפִיד (כניקור) שֶׁל תַּרְנְגוֹלֶת, שנוטלת בכל פעם רק דבר מועט. דָּבָר אַחֵר: אֲפִילּוּ אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין מִצְוָה לְפָנַי כִּי אִם מְעַט, כְּפִיד שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין שֶׁמְּנַקְּרִין בָּאַשְׁפָּה, אֲנִי מְצָרְפָן לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, [שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם בְּפִידוֹ] לָהֶן שׁוּעַ", שאף שעושים ישראל מעט מעט ("בפידו") תהיה להם תשועה ("שוע") (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: תרנגול הבית   שם באנגלית: Chicken   שם מדעי: Gallus gallus domesticus

שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא


נושא מרכזי: מה פירוש המילה "פיד"

 

תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.



מהדרשות המובאות בסוגייתנו של הפסוק "אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע" משתמע שפירוש המילה "פיד" היא ניקור ואכן כך מפרש רש"י: "כפיד - ניקור ביקדור"א בלע"ז שמנקרין מעט מעט וכן נפרע מהן מעט מעט בהסתר פנים וכו'". ד"ר מ. קטן(1) משעתק את הלעז למילה הצרפתית Bechedure ומתרגם "ניקור" או "דקירה". רש"י מציין את לעז זה גם בפירושו לגמרא בקידושין (פ ע"א) העוסקת בניקורי תרנגולים: "עיסה בתוך הבית ותרנגולים ומשקים טמאים שם, ונמצאו נקורים נקורים בעיסה - תולין, לא אוכלין ולא שורפין". שם מפרש רש"י: "נקורים - ביקרור"ש בלע"ז שנקרו תרנגולים בעיסה". גם כאן משעתק ד"ר קטן Bechedures ולדעתו התפתח פועל זה משם העצם "מקור" (bec). לדעת א. בן יהודהן(2) (ערך "פיד") יש לתרגם באופן שונה ו"פיד" משמעותו "לגימה קטנה – של תרנגול". לדעתו מקור המילה הוא ב"פֶדְחָא" בסורית שמשמעותה לגימה קטנה.

מתוך המקרא ניתן להסיק שלמילה "פיד" יש משמעות נוספת והיא "שבר", "איד" "עונש" או "אסון" ובלשון א. בן יהודה במילונו (ערך "פיד") "מקרה רע שיקרה את האדם". בפסוק המובא בסוגייתנו "אַךְ לא בְעִי יִשְׁלַח יָד אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ" (איוב, ל כ"ד) מפרש רש"י: "אם בפידו - אם היה שולח פיד שהוא שבר על בריותיו". על משמעות המילה "פיד" בפסוק קשה זה ניתן לעמוד בעזרת ההקשר בשני פסוקים נוספים. במשלי (כד כ"ב) נאמר: "כִּי פִתְאם יָקוּם אֵידָם וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ". מפרש רש"י: "ופיד שניהם - שבר עבודת גילולים ושבר עובדיה". ב"מצודת דוד" אנו מוצאים: "ופיד שניהם - עונש העובר על מצות ה' ועונש המדיח מפקודת המלך". ב"מצודת ציון": "ופיד - עניינו כמו איד וכן אם בפידו להן שוע". בפסוק נוסף באיוב (לא כ"ט) המשמעות בולטת אף יותר: "אִם אֶשְׂמַח בְּפִיד מְשַׂנְאִי וְהִתְערַרְתִּי כִּי מְצָאוֹ רָע". מתרגם יונתן: "אין אחדי בצערא דסנאי ויבבי תארום ארעיה ביש". בפירושו מתורגמת המילה "פיד" ל"צערא" המקבילה ל"שבר" ו"אסון". גם בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים, פיסקא טז - נחמו ז') מתפרש "פיד" כאסון או צרה: "... א"ר אבהו אין הקדוש ברוך הוא מכה אומה ומושיבה צדו, אלא מביא פיד לזו ומשעשעה בזו, מביא פיד לזו ומשעשעה בזו. הביא פיד לאשור ושיעשעה במצרים, התיטבי מנא אמון (נחום ג' ח). הביא פיד למצרים ושעשעה באשור וכו'".

השימוש ב"פיד" במשמעות צרה או אסון התקבע בשירה העברית הקדומה. רבי א. הקליר כתב בקינה "אהלי" הנאמרת בתשעה באב: "עַל מָה מִכָּל אוֹם שָׁת עָלַי כַּפּוֹ. זאת בַּעֲלִיל כִּי פִּיד חָקוּק בְּכַפּוֹ. רְפוּאָתִי בְּטוּחָה כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ" (ראו עוד דוגמאות במילון בן יהודה). הביטוי "פיד חקוק בכפו" מצא דרכו לשו"ת "שואל ומשיב" (מהדורה קמא ח"ג סי' קמ"ז) בשאלה שעסקה בתלונות אנשים שביקשו לסלק שוחט (ר' משה) ממשרתו: "... ובפעם אחת שנתאחר מלבא והתנצל שיש לו רחוב (סא) בפ"ע אמר לו (ר' אלעזר בהרב) דרך הלצה שוטה וגס ועם כל זה שחט אצלו והוא אכל מהכפרות ואם אולי יתנצל לומר שלא אכל למה שחט אצלו אין זה כי אם נראה בעליל שפיד חקוק בכפם והם מבקשים תואנות ויביטו אחרי משה ולא נשאר כי אם בדבר הטאקסע וכו'".
 

  


(1) ב"אוצר לעזי רש"י".
(2) "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה".



א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר