כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > ארז הלבנון - "בעלי קומה כארזים" (סנהדרין קה ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

לא יהיו להם מלכים בעלי קומה כארזים עלי מים – ארז הלבנון

"אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות מה טבו אהליך יעקב, לא תשרה שכינה עליהם ומשכנתיך ישראל, לא תהא מלכותן נמשכת כנחלים נטיו, לא יהא להם זיתים וכרמים כגנת עלי נהר, לא יהא ריחן נודף כאהלים נטע ה', לא יהיו להם מלכים בעלי קומה כארזים עלי מים וכו'" (סנהדרין, קה ע"ב).

שם עברי: ארז הלבנון שם באנגלית: Cedar of Lebanon שם מדעי: Cedrus libani

נושא מרכזי: מהו הארז ומשמעותו הסמלית?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הארז הקש/י כאן.

הארז או בשמו המלא ארז הלבנון הוא עץ מחט ירוק עד השייך למשפחת האורניים וגדל בעיקר בהרים גבוהים (1050 - 1925 מ') בלבנון, דרום טורקיה וסוריה המערבית. עצי ארז מבוגרים עשויים להגיע לגבהים של 40-50 מ' וקוטר של 2.5 מ'. הארז הוא אחד מהעצים המפורסמים בספרות של העת העתיקה הן בעם ישראל והן בעמים סביבו. פרסומו נבע בעיקר מהיותו גבוה ומרשים ביחס לעצי בר אחרים והתועלת הרבה שהוא העניק לאדם בעת העתיקה, כעץ בנייה המתאים למבנים גדולים כמו ארמונות, מקדשים ואניות. כנראה שתפקידם העיקרי היה לשמש כקורות לגג וכפי שנאמר בפסוק: "קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים" (שיר השירים, א י"ז).

לארז הלבנון מסורת זיהוי רציפה הודות להשתמרות השם בשפות השמיות עד ימינו ולכן ניתן לכלול אותו בשמות הצמחים המזוהים בוודאות. בנוסף למשמעות השם ארז כשם של מין ספציפי הוא שימש כשם קיבוצי לכלל עצי הסרק ובעיקר לעצים מחטניים ירוקי עד. בספרות חז"ל הובאו רשימות שכללו "ארבעה מיני ארזים", "עשרה מיני ארזים" ואף "עשרים וארבעה מיני ארזים" (ראש השנה, כג ע"א, בבא בתרא, פ ע"ב). במקביל למסורת הזיהוי קיימות עדויות וממצאים ארכיאולוגיים רבים מהם עולה שהארז היה עץ בנייה חשוב בעולם העתיק. שרידים רבים, בעיקר של קורות, נמצאו במצרים העתיקה ובאתרים רבים בארץ ישראל החל מתקופת הברונזה, הבית הראשון והשני, ימי הביניים ועד המאה ה – 19. הארז מוזכר במקרא מעל 73 פעם, יותר מכל עץ אחר, בעיקר סביב שני נושאים: א. סמל לגובה, עוצמה והדר. ב. תפקידו כעץ לבניין (ראו במאמר "קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים").

סמל לגובה, עוצמה והדר

מדרשתו של רבי יוחנן נוכל להסיק שהארז שימש כסמל לעץ גבוה: "לא יהיו להם מלכים בעלי קומה כארזים עלי מים וכו'". הדגש הוא על כך שהארז לא רק עץ גבוה במיוחד אלא גם מהווה סמל לגובה רב. רעיון דומה אנו מוצאים בהספד של בר קיפוק (מועד קטן, כה ע"ב): "אמר ליה רב אשי לבר קיפוק: ההוא יומא מאי אמרת? אמר ליה, אמינא: אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר, לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק, בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים"(1) (מועד קטן, כה ע"ב). דימויים אלו מבוססים על פסוקי מקרא רבים. תיאור נרחב ומרשים של הארז מופיע בספר יחזקאל (ל"א ג-ז) בנבואה אל פרעה מלך מצרים: "הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רמְמָתְהוּ אֶת נַהֲרתֶיה הלֵךְ סְבִיבוֹת מַטָּעָהּ וְאֶת תְּעָלתֶיהָ שִׁלְחָה אֶל כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה. עַל כֵּן גָּבְהָא קמָתוֹ מִכל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פארתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ. עמוס מתאר את עצמתו של האמורי בעזרת השוואה לארז: "וְאָנכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת" (עמוס, ב' ט').

בתאור חכמת שלמה (מלכים א',ה י"ג) מודגש גובהו של הארז בהשוואה לאזוב: "וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים". רעיון דומה מובע בדברי יהואש במשל ששלח לאמציהו: ... הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לְבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמס אֶת הַחוֹחַ" (מלכים ב' י"ד ט'). אמנם כאן ממיר החוח את האזוב אך גם הוא צמח פחות ערך.

העובדה שהארז סימל גובה ועוצמה ולעומתו האזוב היווה סמל לשפלות הביאה לכך שהם נטלו חלק בתהליך טהרת המצורע: "וְצִוָּה הַכּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב" (ויקרא, יד ד'). על פי המדרשים טעם הבאת הארז והאזוב הוא בגלל הניגוד ביניהם: "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו. במה בשתי צפרים חיות טהורות, מה נשתנה קרבנו מכל הקרבנות, אלא הוא סיפר לשון הרע, לפיכך אמר הכתוב צפרים, שהן מוליכות קולן, שנאמר כי עוף השמים יוליך את הקול (קהלת י כ). ועץ ארז. הארז הזה אין עץ גבוה ממנו, ולפי שהגביה את עצמו כארז, באתה עליו את הצרעת, דאמר ר' שמעון בן אלעזר על גסות הרוח הצרעת באה ... ובאזוב, אין באילנות [נמוך] כאזוב, לפי שהשפיל עצמו, לפיכך מתרפא על ידי אזוב וכו'" (תנחומא, בובר, מצורע סימן ח'). בפירוש רש"י אנו מוצאים: "ועץ ארז - לפי שהנגעים באין על גסות הרוח. ושני תולעת ואזב - מה תקנתו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאותו, כתולעת וכאזוב". פירוש האבן עזרא נאמר: "ועץ ארז ואזוב הוא הגדול וקטן במיני הצמחים. והעד מדברי חכמת שלמה, ואין צורך לחפש על האזוב כי הוא ידוע בקבלה וכו'".

הארז, האזוב ותולעת השני היו גם המרכיבים של אפר פרה אדומה: "וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה" (במדבר, יט ו'). במדרש אגדה (בובר, במדבר, חוקת פרק י"ט) אנו מוצאים שנית רעיון דומה לנאמר לגבי מצורע: "ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת. כמו שנפלו על ידי העגל שלשת אלפים, כך יפלו בה שלשה מינים, והם עץ ארז, לפי שהיו משולים בארז, כמו שנאמר כארז בלבנון ישגה (תהלים צב יג), ועל שהגביה עצמו כארז, יהיו נכנעים ונדכאים כאזוב, ולמה בשני, כנגד כחוט השני שפתותיך (שה"ש ד ג). ולמה בתולעת, לכפר על עם שנקראו תולעת, שנאמר אל תיראי תולעת יעקב (ישעי' מא יד): דבר אחר למה בארז ואזוב, מלמד שכל המתגאה עצמו כארז סופו נשפל כאזוב ויחשב כתולעת, שנאמר ואנכי תולעת ולא איש (תהלים כב ז) וכו'".

הניגוד בין הארז והאזוב העולה מהפסוקים והמדרשים היווה רקע להספד שנשא בר קיפוק על רבינא. הוא מנה זוגות של ניגודים שסימלו את גדולתו של רבינא ביחס לציבור ונועדו להדגיש ולהעצים את תחושת היתמות. הלויתן הגדול ביצורי הים עומד בניגוד לדגי הרקק הקטנים וכך גם נחל שוטף בהשוואה למי גב המתייבשים בסמוך להתמלאותו. גם הארז מייצג תופעת קיצון בהשוואה לאזוב הקטן. ניתן להוכיח מתוך ההשוואה שאכן הארז הוא העץ הגדול או החשוב ביותר שהכירו הקדמונים. כאמור, "זכויות היוצרים" על ההשוואה בין הארז לאזוב איננה של בר קיפוק ומקורה בפסוקי מקרא.


ארז הלבנון - צולם באלון שבות		ארז הלבנון

הרחבה

ביולוגיה

ארז הלבנון נכלל בסוג ארז הכולל שני מינים נוספים: ארז אטלנטי הגדל בהרי האטלס בצפון אפריקה והארז ההימלאי הגדל בצד המערבי של הרי ההימלאיה. הסוג שייך למשפחת האורניים (Pinaceae) הנכללת בסדרת המחטניים. בסדרה זו נמצאים כמה מהעצים הגדולים בעולם כמו הסקוויה המגיע לגובה של כ – 100 מ' וקוטר של 10 מ'. מין זה מגיע לגיל של כ - 2,500 שנה. מעמדו הסיסטמי של המין ארז הלבנון לא הוכרע עדיין וקיים ויכוח האם מדובר במין אחד בעל מספר מופעים או אולי בכמה תת מינים. ויכוח זה מקרין על קביעת תפוצת המין משום שהוא נמצא במקומות נוספים מעבר לתחום התפוצה המקובל באופן מסורתי כלומר לבנון וסביבתה הקרובה (סוריה ודרום טורקיה). קיימים יערות ארז בסיציליה, קפריסין ומרוקו אך הטענה היא שאכן מדובר במופעים או תת מינים שונים מהמופע הלבנוני. היום מגדלים ארזי הלבנון מיובאים על פני שטחים גדולים בכמה ארצות כמו אנגליה וצרפת והם הפכו להיות חלק משוק העצים המקומי. בארץ אין הארז גדל באופן טבעי אך פרטים מעטים ניטעו פה ושם כמו למשל בהר הרצל בירושלים.

בעבר כיסה הארז שטחים נרחבים בלבנון אך בעקבות אלפי שנות כריתה השטחים הצטמצמו למספר שמורות והיום הארז הוא צמח מוגן בלבנון. למרות היותו מוגן נמצא העץ בסכנת הכחדה בגלל שינויי אקלים. כדור הארץ המתחמם והירידה בכמויות השלג עלולים לגרום לפגיעה במין זה המותאם לטמפרטורות נמוכות. הפגיעה לא חייבת לנבוע מנזק ישיר אלא עקיף. השינויים האקלימיים עלולים להביא להתפתחות חרקים ומזיקים אחרים שיפגעו ביערות הארז. ממשלת לבנון נערכת לאפשרות זו על ידי נטיעה של עשרות אלפי עצים מתוך מחשבה שעצים בוגרים יהיו עמידים יותר.

העצים הצעירים הם בעלי צורה חרוטית וענפים כמעט מאוזנים דבר המעניק לעץ את צורתו הייחודית. במשך הזמן העץ מאבד את צורתו הסימטרית. המחטים נוקשות באורך 20-30 מ"מ ומאורגנות בצברים צפופים על ענפים קצרים. הפרחים הם חד מיניים (קיימים איצטרובלים זכריים ונקביים נפרדים). האצטרובלים הזכריים מתפתחים בקודקדי הצמיחה (קצוות הענפים) ואילו האיצטרובלים הנקביים מתפתחים על גבי הענפים. האצטרובל הנקבי המכיל את הזרעים מבשיל לאחר 3 שנים. הוא ניכר בקשקשיו הדקים מאלו של קשקשי אצטרובל האורן. שורשי הארז כמו מינים אחרים השייכים לחשופי הזרע חייבים בסימביוזה עם פטרייה הנקראת מיקוריזה. תרומת הפטרייה לעץ היא בכך שהיא מסייעת לצמח לקלוט מים ומינרלים מהקרקע ואילו הפטרייה מנצלת את החומרים האורגניים המסונתזים על ידי העץ. חיי שיתוף אלו מאפשרים לארז כמו לקרובו האורן להתפתח היטב גם בקרקעות המתפתחות על קירטון.

כאמור העץ משמש לבנייה מסוגים שונים אך בדרום טורקיה הוא משמש גם למטרות לא שגרתיות. בין המלאכות המסורתיות באיזור מקובלת גם הפקת זפת מהארז. החומר המופק משמש לציפוי מבני עץ נגד חרקים, פטריות וחרקים. לריפוי פצעים ומחלות שונות באדם ובעלי חיים במשקו הן בטיפול פנימי והן חיצוני.

(1) פירוש: אמר ליה [לו] רב אשי לבר קיפוק שהיה ספדן מפורסם: ההוא יומא מאי אמרת [באותו יום שמת רבינא מה תאמר]? אמר ליה [לו]: אמינא [אומר] ואפתח אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר? לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק? בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים (שלוליות)?

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 149-150).
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 83-84).י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 76-78).
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (153-158).

לעיון נוסף:

ע. אלון, שיחות במקרא, נביאים ראשונים ודברי הימים העורך בנימין צביאלי 1974 על יבוא הארזים לארץ בעת העתיקה.
ש. לב-ידון, נ' ליפשיץ וי' ויזל, "כרונולוגיית טבעות של קורות עצי ארז הלבנון מגג מסגד אל-אקצה", ארץ-ישראל, י"ז (תשמ"ד), עמ' 96-92.
ע. פז, 'מן הארז אשר בלבנון', 'שבילי ארץ התנ"ך', (עמ' 130-137).
ארז הלבנון בויקיפדיה - על ממצאים אריכאולוגיים המעידים על השימוש בארזים לבנייה.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים