סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  


קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים – ארז הלבנון

 

"ניקנור נעשו נסים לדלתותיו. תנו רבנן: מה נסים נעשו לדלתותיו? אמרו: כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים, בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו. נטלו אחת מהן והטילוה לים, ועדיין לא נח הים מזעפו. בקשו להטיל את חברתה, עמד הוא וכרכה, אמר להם: הטילוני עמה! מיד נח הים מזעפו. והיה מצטער על חברתה. כיון שהגיע לנמלה של עכו - היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה. ויש אומרים: בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה ועליה אמר שלמה: קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים וכו'" (יומא, לח ע"א).
 


שם עברי: ארז הלבנון   שם באנגלית: Cedar of Lebanon   שם מדעי: Cedrus libani


נושא מרכזי: מהו ארז ולמה הוא שימש?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הארז הקש/י כאן.
 

הארז או בשמו המלא ארז הלבנון הוא עץ מחט ירוק עד השייך למשפחת האורניים וגדל בעיקר בהרים גבוהים (1050 - 1925 מ') בלבנון, דרום טורקיה וסוריה המערבית. עצי ארז מבוגרים עשויים להגיע לגבהים של 40-50 מ' וקוטר של 2.5 מ'. הארז הוא אחד מהעצים המפורסמים בספרות של העת העתיקה הן בעם ישראל והן של העמים סביבותיו. פרסומו נבע בעיקר מהיותו גבוה ומרשים ביחס לעצי בר אחרים והתועלת הרבה שהוא העניק לאדם בעת העתיקה, כעץ בנייה המתאים למבנים גדולים כמו ארמונות, מקדשים ואניות. כנראה שתפקידם העיקרי היה לשמש כקורות לגג וכפי שנאמר בפסוק: "קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים" (שיר השירים, א י"ז).


לארז הלבנון מסורת זיהוי רציפה הודות להשתמרות השם בשפות השמיות עד ימינו ולכן ניתן לכלול אותו בשמות הצמחים המזוהים בוודאות. בנוסף למשמעות השם ארז כשם של מין ספציפי הוא שימש כשם קיבוצי לכלל עצי הסרק ובעיקר לעצים מחטניים ירוקי עד. בספרות חז"ל הובאו רשימות שכללו "ארבעה מיני ארזים", "עשרה מיני ארזים" ואף "עשרים וארבעה מיני ארזים" (ראש השנה, כג ע"א, בבא בתרא, פ ע"ב). במקביל למסורת הזיהוי קיימות עדויות וממצאים ארכיאולוגיים רבים מהם עולה שהארז היה עץ בנייה חשוב בעולם העתיק. שרידים רבים, בעיקר של קורות, נמצאו במצרים העתיקה ובאתרים רבים בארץ ישראל החל מתקופת הברונזה, הבית הראשון והשני, ימי הביניים ועד המאה ה – 19.

במקרא מוזכר הארז מעל 73 פעם, יותר מכל עץ אחר, בעיקר סביב שני נושאים: א. סמל לגובה, עוצמה והדר (ראו במאמר "אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר").  ב. תפקידו כעץ לבניין. 

 

תפקיד הארז כעץ לבנין

הארז הובא מלבנון לארץ ישראל לבנייה ממלכתית: "וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד" (שמואל, ב' ה' י"א). על בית זה אמר דוד לנתן הנביא (שמואל ב', ז ב'): "וַיאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים ישֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה". מאוחר יותר נרקמה עסקה גדולה בין שלמה וחירם: " וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכל אֲשֶׁר תּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ ידֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדנִים" (מלכים, א' ה' כ'). "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִועַ עַל כָּל הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים" (מלכים א' ט-י). הארזים שימשו גם לבנין הבית השני: "וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדנִים וְלַצּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם" (עזרא, ג' ז'). 

הארזים קבלו את עיקר פרסומם בעם ישראל כאשר שימשו לבניין בית המקדש הראשון והשני הן כחלק מהמבנה עצמו והן כחומר חיפוי. במחקר שהתבצע על קורות שהוצאו מתקרת מסגד אל אקצה בעת שיפוץ שהתנהל במקום התברר בעזרת פחמן 14 שהן מתקופות שונות וממיני עצים שונים. בין הקורות נמצאו עצי ארז ששימשו לבניייה ביניהם קורה שתוארכה לגבול שבין התקופה הביזנטית והתקופה הערבית ולכן קשה לקבוע בבטחון באיזה מהמבנים שהוקמו על הר הבית היא שובצה (1). מחקרים רבים נוספים מלמדים על השימוש בארז לבנייה בארץ ישראל גם בתקופות מאוחרות יותר. 

בחירתו של הארז כעץ מועדף לבנייה ונגרות נבעה כתוצאה מכמה מתכונותיו. גזע הארז ארוך, ישר וזקוף מהקרקע עד הצמרת דבר שאיפשר להפיק ממנו קורות ארוכות וישרות המתאימות לקירוי מבנים גדולים. הקוטר הרחב של הגזע והעצה הקשה איפשרו בנייה מסיבית חזקה די הצורך כדי לשאת משקל כבד. העצה רוויה בשרף המקנה לה ריח נעים ומגן עליה באופן מוחלט ממזיקים כמו חרקים נוברי עץ ורקבון. 

הארז שימש לא רק לבניין בית המקדש עצמו אלא לתפקידים נוספים בעבודתו. בעזרת גשר מקורות ארזים העבירו את הפרה האדומה למקום השריפה: "... ר"א אומר לא היה שם כבש אלא עמודים של שיש היו וכלונסאות של ארז על גביהן והפרה לא היתה צריכה לצאת בכבש (תוספתא, פרה פ"ג מ"ה). בעזרת קורות ארז השיאו את המשואות להודיע על קידוש החודש: "כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלונסאות של ארז ארוכין, וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי" (ראש השנה, כ"ב ע"ב). 

ברוב האיזכורים של הארז הכוונה לארז הלבנון שהיה נפוץ מאד בלבנון אך כבר במקרא נראה שלארז הייתה משמעות נוספת כשם כולל למינים אחרים של עצי סרק גדולים. "עץ פרי וכל ארזים" (תהילים, קמ"ח ט') או בתיאור כוחו של הקב"ה: "קול ה' שבר ארזים וישבר ה' את ארזי הלבנון" (תהילים, כ"ט ה'). בפסוק הראשון הארזים עומדים בניגוד לעצי פרי ובפסוק השני בניגוד לארזי הלבנון. את הרחבה זו של השם ארז אנחנו מוצאים מאוחר יותר בדברי הגמרא. על המשנה בראש השנה שהבאנו לעיל אומרת הגמ': "אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן, ארז קתרום עץ שמן וברוש קתרום. ... ופליגא דרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי רב, עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו וכו'" (ראש השנה, כ"ג ע"א, בבא בתרא פ' ע"ב). בירושלמי המספר אף גדול יותר: "ארבעה ועשרים מיני ארזים הן ומכולן לא פירש הכתוב אלא שבע בלבד הדא הוא דכתיב (ישעיה מא) אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו" (כתובות מ"ז ע"א).
 

   
ארז הלבנון - צולם באלון שבות   ארז הלבנון

 

הרחבה


ביולוגיה

ארז הלבנון נכלל בסוג ארז הכולל שני מינים נוספים: ארז אטלנטי הגדל בהרי האטלס בצפון אפריקה והארז ההימלאי הגדל בצד המערבי של הרי ההימלאיה. הסוג שייך למשפחת האורניים (Pinaceae) הנכללת בסדרת המחטניים. בסדרה זו נמצאים כמה מהעצים הגדולים בעולם כמו הסקוויה המגיע לגובה של כ – 100 מ' וקוטר של 10 מ'. מין זה מגיע לגיל של כ - 2,500 שנה. מעמדו הסיסטמי של המין ארז הלבנון לא הוכרע עדיין וקיים ויכוח האם מדובר במין אחד בעל מספר מופעים או אולי בכמה תת מינים. ויכוח זה מקרין על קביעת תפוצת המין משום שהוא נמצא במקומות נוספים מעבר לתחום התפוצה המקובל באופן מסורתי כלומר לבנון וסביבתה הקרובה (סוריה ודרום טורקיה). קיימים יערות ארז בסיציליה, קפריסין ומרוקו אך הטענה היא שאכן מדובר במופעים או תת מינים שונים מהמופע הלבנוני. היום מגדלים ארזי הלבנון מיובאים על פני שטחים גדולים בכמה ארצות כמו אנגליה וצרפת והם הפכו להיות חלק משוק העצים המקומי. בארץ אין הארז גדל באופן טבעי אך פרטים מעטים ניטעו פה ושם כמו למשל בהר הרצל בירושלים.

בעבר כיסה הארז שטחים נרחבים בלבנון אך בעקבות אלפי שנות כריתה השטחים הצטמצמו למספר שמורות והיום הארז הוא צמח מוגן בלבנון. למרות היותו מוגן נמצא העץ בסכנת הכחדה בגלל שינויי אקלים. כדור הארץ המתחמם והירידה בכמויות השלג עלולים לגרום לפגיעה במין זה המותאם לטמפרטורות נמוכות. הפגיעה לא חייבת לנבוע מנזק ישיר אלא עקיף. השינויים האקלימיים עלולים להביא להתפתחות חרקים ומזיקים אחרים שיפגעו ביערות הארז. ממשלת לבנון נערכת לאפשרות זו על ידי נטיעה של עשרות אלפי עצים מתוך מחשבה שעצים בוגרים יהיו עמידים יותר.

העצים הצעירים הם בעלי צורה חרוטית וענפים כמעט מאוזנים דבר המעניק לעץ את צורתו הייחודית. במשך הזמן העץ מאבד את צורתו הסימטרית. המחטים נוקשות באורך 20-30 מ"מ ומאורגנות בצברים צפופים על ענפים קצרים. הפרחים הם חד מיניים (קיימים איצטרובלים זכריים ונקביים נפרדים). האצטרובלים הזכריים מתפתחים בקודקדי הצמיחה (קצוות הענפים) ואילו האיצטרובלים הנקביים מתפתחים על גבי הענפים. האצטרובל הנקבי המכיל את הזרעים מבשיל לאחר 3 שנים. הוא ניכר בקשקשיו הדקים מאלו של קשקשי אצטרובל האורן. שורשי הארז כמו מינים אחרים השייכים לחשופי הזרע חייבים בסימביוזה עם פטרייה הנקראת מיקוריזה. תרומת הפטרייה לעץ היא בכך שהיא מסייעת לצמח לקלוט מים ומינרלים מהקרקע ואילו הפטרייה מנצלת את החומרים האורגניים המסונתזים על ידי העץ. חיי שיתוף אלו מאפשרים לארז כמו לקרובו האורן להתפתח היטב גם בקרקעות המתפתחות על קירטון.

כאמור העץ משמש לבנייה מסוגים שונים אך בדרום טורקיה הוא משמש גם למטרות לא שגרתיות. בין המלאכות המסורתיות באיזור מקובלת גם הפקת זפת מהארז. החומר המופק משמש לציפוי מבני עץ נגד חרקים, פטריות וחרקים. לריפוי פצעים ומחלות שונות באדם ובעלי חיים במשקו הן בטיפול פנימי והן חיצוני. 
 


(1) תודה לידידי זאב ארליך ויהודה עציון על המידע שסיפקו לי בנושא זה.

 
 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 149-150).
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 83-84).י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 76-78).
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (153-158).

לעיון נוסף:

לריכוז המאמרים העוסקים במיני ה"ארזים" הקש/י כאן.

ע. אלון, שיחות במקרא, נביאים ראשונים ודברי הימים העורך בנימין צביאלי 1974 על יבוא הארזים לארץ בעת העתיקה.
הרב ע. אריאל, "הארז – זיהויו", המעין, גליון תשרי תשע"ז.
ש. לב-ידון, נ' ליפשיץ וי' ויזל, "כרונולוגיית טבעות של קורות עצי ארז הלבנון מגג מסגד אל-אקצה", ארץ-ישראל, י"ז (תשמ"ד), עמ' 96-92.
ע. פז, 'מן הארז אשר בלבנון', 'שבילי ארץ התנ"ך', (עמ' 130-137).
ארז הלבנון בויקיפדיה  - על ממצאים אריכאולוגיים המעידים על השימוש בארזים לבנייה.

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר