טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

טמנה שבע שנין בדובשא – דבורה

"כי חזת ההיא ינוקתא דקא בעי למינסבה, סליקא לאיגרא ורמא קלא, אמרה: כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא - עבדא הוא, דלא אישתיירא מינייהו אלא ההיא ינוקתא, וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא. טמנה שבע שנין בדובשא" (בבא בתרא, ג ע"ב).

פירוש: כִּי חֲזַת הַהִיא יְנוּקְתָא דְּקָא בָּעֵי לְמִינְסְבָהּ [כאשר ראתה אותה ילדה שהוא רוצה לשאת אותה לאשה], סְלִיקָא לְאִיגְרָא וּרְמָא קָלָא [עלתה לגג והרימה קולה], אָמְרָה: כָּל מַאן דְּאָתֵי וְאָמַר [מי שיבוא ויאמר] מִבֵּית חַשְׁמוֹנַאי קָאָתִינָא [בא אני] עַבְדָּא [עבד] הוּא, שלֹא אִישְׁתַּיְּירָא מִינַּיְיהוּ [נשארה מהם] אֶלָּא הַהִיא יְנוּקְתָא [אותה ילדה], וְהַהִיא יְנוּקְתָא נָפְלָה מֵאִיגְרָא לְאַרְעָא [ואותה ילדה נפלה מהגג לארץ] ומתה. ומסופר כי הורדוס טְמָנָהּ שֶׁבַע שְׁנִין בְּדוּבְשָׁא [שנים בדבש] לשמר את גופה שלא יירקב (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: דבורת הדבש   שם באנגלית: Honeybee   שם מדעי: Apis mellifera

שמות נרדפים במקורות: צרעה, זיבורתא


נושא מרכזי: הדבש כחומר משמר.

לנושאים נוספים העוסקים בדבורת הדבש - הקש/י כאן.

תרבויות עתיקות רבות השקיעו מאמצים לשמר את גופות המתים כחלק מאמונה בתחיית המתים. השיטה הפשוטה ביותר היתה לחשוף את הגופה לשמש עד ייבושה המלא ובכך למנוע את רקבונה. במצרים העתיקה עד השושלת הראשונה המתים נקברו בארון עשוי קנה ונקברו בחול. החול הלוהט יבש את גופות המתים ומנע את ריקבונן. מאוחר יותר המצרים, הבבלים, הפרסים והאשורים השתמשו בדבש ושעווה לחנוט אישים בולטים. הרודוטוס דיווח על חניטה בדבש בקרב הבבלים והשומרים. לדבריו השומרים נהגו לעטוף את הגופה בשעווה לפני הכנסתה לדבש. מלכי ספרטה נחנטו בדבש כמו גם יוסטיניאנוס הראשון קיסר האימפריה הביזנטית ואלכסנדר הגדול. סטראבו תיאר את הנחתו של אלכסנדר הגדול בארון מתים מזהב "המלא בדבש לבן". גופתו נשמרה בדבש לצורך קבורתו במולדתו מוקדון. רשימת האישים שנחנטו בדבש ארוכה ולא נאריך בה אך יש להעיר שקיימות עדויות היסטוריות על חניטה בדבש של אישים בתקופתו של הורדוס ובהם אשתו מרים החשמונאית. למסופר בסוגייתנו יש הד בתיאורים היסטוריים הידועים מתוך כתבי יוסף בן מתתיהו. שימוש נפוץ בדבש היה כאמצעי לשימור בשר ופירות.

עלינו לזכור שהשם "דבש" במקורות מתייחס הן לדבש דבורים והן לדבש תמרים (ולמיני פירות נוספים) אך קרוב לודאי שבספור על הורדוס הכוונה לדבש דבורים שאורך "חיי המדף" שלו עולה בהרבה על דבש תמרים. העובדה שדבש (משני הסוגים) אינו מתקלקל מייד נובעת מכך שריכוז סוכר גבוה מונע התפתחות חיידקי ריקבון והחמצה. הסוכרים הם תרכובות היגרוסקופיות כלומר סופחות מים דבר הגורם לסביבת החיידקים בדבש להיות נטולת לחות החיונית לחילוף החומרים שלהם. בדבש דבורים קיימים גורמים נוספים המונעים פעילות של מיקרואורגניזמים. רמת החומציות הטבעית הגבוהה של דבש דבורים (בסביבות p.H 4) אינה ידידותית לחיידקים, המשגשגים בסביבה נייטרלית, והם אינם שורדים בה. החומציות הגבוהה היא תוצאה של נוכחות כמה חומצות שהן חומצה פורמית, חומצה ציטרית והעיקרית חומצה גלוקונית. בתהליך ייצור הדבש הדבורים מפרישות לתוך הצוף שהן אוספות את האנזים glucose oxidase המפרק את הסוכר בצוף לחומצה גלוקונית (gluconic acid) ומי חמצן הרעילים לחיידקים. ריכוז חלבונים נמוך וריכוז חמצן נמוך הנובע מצמיגות הדבש מגבילים את פעילות החיידקים. גורם חשוב נוסף המאריך את חיי המדף של דבש דבורים הוא נוכחות תרכובות אנטי-בקטריאליות (ליזוזים, חומצה פנולית, פינוקמברין ועוד).

לאור עמידותו הרבה של הדבש לקלקול עולה השאלה כיצד אכן תופעה זו עלולה להתרחש. התשובה נעוצה באופי ההיגרוסקופי של הסוכרים בדבש. חשיפה של הדבש לאוויר או ללחות גורמת לספיחה של מים ועליית רכוז המים בדבש מעל 18% שהוא הגבול שמעליו הדבש אינו נשמר לאורך זמן. בנוסף לכך החשיפה לאוויר גורמת לפירוק מי החמצן ובתנאים אלו עלולים להתעורר לפעילות המיקרואורגניזמים שבדבש. תתכן פעילות של חיידקי לקטובצילוס המפרישים חומצות שונות ו/או של שמרים המנצלים את הסוכר בדבש לביצוע תסיסה שבמהלכה הם מפרישים כוהל. כאשר התהליך מבוקר ניתן לייצר מדבש משקה אלכוהולי הנקרא תמד. הדבורים עצמן מונעות את קלקול הדבש על ידי אטימת תאי חלת הדבש בעזרת דונג (תמונה 2) המונע ספיחת מים ואת פירוק מי החמצן.

קילקול דבש מתבטא בהיפרדות הדבש לשתי שכבות אחת מיימית והשנייה מגובשת או בתסיסה. יש לזכור שתופעת התגבשות הסוכר בדבש (בשכבה אחת) איננה קלקול. הדבר קורה למשל בעת אחסון הדבש בטמפרטורות נמוכות. חימום הדבש מחזיר אותו למצבו הנוזלי. 
 

תמונה 1.   דבש         צילם: בני מובשוביץ		תמונה 2. הסרת כיסוי הדונג מחלת הדבש   צילם:   Luc Viatour

לעיון נוסף

מצגת על יערת הדבש מאת חנוך פלסר משדה אליהו.

ב"פורטל הדף היומי":

הגורמים לקילקול דבש: "שמן והבאיש, דבש והדביש הרי זה לא יגע בהן". 
מהו "דבש" במקורות וערכו הרפואי של דבש דבורים? "דבש כדי ליתן על הכתית".

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.