סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אי לאו דדלאי לך חספא, לא משכחת מרגניתא תותה – צדפת הפנינים


"אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: ולא משנתינו היא זו? הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה! אמר ליה: אי לאו דדלאי לך חספא, לא משכחת מרגניתא תותה" (בבא מציעא, יז ע"ב).

פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו] ר' חִיָּיא בַּר אַבָּא לְר' יוֹחָנָן: וְכי לֹא מִשְׁנָתֵינוּ הִיא זוֹ? הלא דבר זה אפשר ללמדו מן המשנה ששנינו בה: אם הוֹצִיאָה אשה גֵּט וְאֵין עִמּוֹ כְּתוּבָּה משום שהכתובה אבדה הריהי גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ. ובודאי הטעם הוא משום שהחובה לשלם את הכתובה היא תנאי בית דין, ואין הבעל יכול להכחישה. אָמַר לֵיהּ [לו] ר' יוחנן: אכן, ראיה יפה היא זו ואולם אִי לָאו דִּדְלַאי [אם לא שהייתי מרים] לְךָ חַסְפָּא [חרס] לֹא מַשְׁכַּחַתְּ מַרְגָּנִיתָא תּוּתָהּ [הייתי מוצא מרגלית תחתיו], כלומר, רק לאחר שאמרתי לך את ההלכה הזו הצלחת אתה למצוא את הדבר מרומז במשנה, ולולא זה לא היית מעלה זאת על דעתך (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: פנינה           שם באנגלית: Pearl           שם נרדף במקורות: מרגלית, מרגניתא


נושא מרכזי: מה הקשר בין המרגלית והחרס?


בעיון ראשוני נראה שהקשר בין החרס והמרגלית הוא קשר מקרי כלומר מרגלית הייתה מוסתרת מתחת לחרס ובעקבות הרמתו היא התגלתה. החרס שאין לו שום חשיבות עשוי לנוח זמן רב על גבי הקרקע ללא חפץ והרמה מקרית שלו גילתה את המרגלית. באותה מידה, לכאורה, המרגלית היתה עשויה להסתתר מתחת לכל חפץ אחר. בראשונים אנו מוצאים גישה שונה לחלוטין ולדעתם המשל של רבי יוחנן מבטא מציאות קיימת שבה מרגליות מסתתרות תחת חרסים הנמצאים בקרקעית הים:

"אי לאו דדלאי לך חספא כו' - וא"ת וכי דרך למצא מרגליות תחת חרסים? ומפרש ר"ת דבקרקעית הים אבנים רחבות ונראות כחרסים ותחתיהן נמצאים המרגליות. ובהחובל (ב"ק דף צא.) נמי אמרינן צללת במים אדירים והעלית בידך חרס" (תוספות, בבא מציעא, יז ע"ב).

תוספות הרא"ש (שם) מרחיב:

"אי לאו דדלאי לך חספא כו' - בקרקעית הים יש אבנים רחבות חדודות ודקות כחרס ותחתיהן אבנים טובות ומעלים אותן משם, והיינו דאמרינן בעלמא צללת במים אדירים והעלית בידך חרס, והיינו דכתיב בלויתן: תחתיו חדודי חרס ירפד חרוץ עלי טיט. כלומר עורו קשה ושוכב על אבנים מחודדות בקרקעית הים ואינו ניזוק, ירפד לשון רפידתו זהב, חרוץ כמו למורג חרוץ, וכפל מלה הוא".

ב"עיונים" בתלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ מובאת הצעה להסבר הריאליה שבדברי רבי יוחנן לאור פירוש הראשונים. על פי הצעה זו החרס מקביל לקשוות צדפת הפנינים (תמונות 2,3,6) ורק הרמתה של הצדפה או הוצאתה מהים מאפשרות להוציא את המרגלית. הקשוות הן המעטה הקשיח של הצדפה המגן על חלקיה הפנימיים הרכים. לכל צדפה יש 2 קשוות בניגוד לחלזונות שלהם קונכיה הבנויה מחטיבה אחת. לקשוות יש מרקם המזכיר מאד חרסים ובמיוחד כאשר הם נקיים מאצות ובעלי חיים (ראו בתמונה 2). כוונת רבי יונן בדבריו לרבי חייא בר אבא הייתה שאלמלא הוציא עבורו את צדפת הפנינים (החרס) מהים לא היה מוצא את הפנינה.

קיים קושי מסויים בפירוש זה משום שהפנינים נוצרות בתוך חלל הגלימה של הצדפה ואין די בהרמתה כדי למצוא את הצדפה. רקמת הגלימה (תמונות 3,5,6) מפרישה כלפי חוץ את הקונכיה ומסוגלת לעטוף גרגירי חול החודרים לתוך החלל הפנימי בחומר הנקרא דר וכך נוצרת הפנינה. על מנת לחשוף את הפנינה יש להפריד את הקשוות זו מזו ולהרחיק את החלקים הרכים הנחשפים ורק אז ניתן להגיע לפנינה. קושי זה מוביל אותי למחשבה שאין מדובר בתאור ריאלי מדוייק והשימוש במונח "חרס" במשל מקפל בתוכו סמל מסויים.

במשל זה מוצג ערכו של החרס כניגוד לערכה של המרגלית משום ששני חפצים אלו מייצגים שני קצוות של סקאלת ערכים. החרס מייצג עצמים חסרי ערך כפי שאנו מוצאים למשל במגילת איכה (ד ב'): "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר". בפסיקתא זוטרתא (שם) אנו מוצאים: "נחשבו לנבלי חרש. כלומר אותם הגופים הנאים איכה נחשבו לנבלי חרש שכיון שנשבר אין לו תקנה, כך היו מושלכין באשפתות". בפיוט הידוע "ונתנה תוקף" אנו אומרים: אדם יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו משול כחרס הנשבר וכו'". בניגוד לחרס הרי שהמרגלית או בשמה הנרדף פנינה מסמלת חפץ יקר ביותר. על התורה אומר הפסוק במשלי (ג ט"ו): "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לא יִשְׁווּ בָהּ". על פי פסוק זה ניתן להבין את דברי רבי יהושע לרבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר בן חסמא לאחר שלא מיהרו לספר מה ששמעו בבית המדרש: "אמר להם: מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני" (חגיגה, ג ע"א). על הניגוד בין החרס והמרגלית אנו לומדים גם בדברי רב: "אמר רב יהודה אמר רב: הוה ליה לרבי אלעזר למדרש ביה מרגניתא, ודרש ביה חספא" (יבמות, צד ע"א).

השוואה זו בין החרס למרגלית מעניקה משמעות נוספת לאמירה "אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה". הקשר בין החרס והמרגנית איננו רק קשר ביולוגי אלא גם קשר סמלי וכוונת המשל לרמוז בדומה למשנה באבות (פ"ד מ"ג): "... אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום". פעולה שנראית לכאורה פחותת ערך יש בכוחה להביא לתוצאה משמעותית מאד. ייתכן ורבי יוחנן רומז שאמנם הדברים שאמר נראים כחרס אך בזכותם יכול היה רבי חייא בר אבא להגיע לחידוש בדברי המשנה. 
  

               
תמונה 1.  שרשרת פנינים - צולמה במצפה התת ימי באילת
צילמה: תהילה רענן
  תמונה 2.  צדפת הפנינים  - צולמה במצפה התת ימי באילת  
צילמה: תהילה רענן

  

               
תמונה 3.  צדפת הפנינים         הפנינה לאחר הסרת הקשווה העליונה והסרת האיברים הפנימיים. כאן היא נראית צמודה לגלימה.   תמונה 4.  פנינה          צילם: Bruno.Menetrier 

 

               

תמונה 5.  שרטוט סכמתי של חתך אורך בצדפת הפנינים
מקור:  Kim Lindgren

  תמונה 6.  שרטוט סכמתי של חתך רוחב בצדפה.

מקראה: 1. שריר סוגר קדמי. 2. שריר סוגר אחורי. 3. זוג זימים חיצוני. 4. זוג זימים פנימי. 5. סיפון מוציא (מזרים מים החוצה). 6. סיפון מכניס. 7. רגל. 8. מנעול (הקשוות). 9. ציר הקשוות. 10. גלימה. 11. טבור.

 
 

לעיון נוסף:

פורטל הדף היומי:
מאן לימא לן דלא שחקי ליה מרגניתא 
זבין לה ביניתא קרעה אשכח בה מרגליתא
 

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר