טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אין מגדלין חזירין בכל מקום – חזיר הבית
"מתניתין. אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל. אין מגדלין תרנגולין בירושלים מפני הקדשים, ולא כהנים בארץ ישראל מפני הטהרות. אין מגדלין חזירין בכל מקום. לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין נישובים ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלושים ריס" (בבא קמא, עט ע"ב).
פירוש: משנה אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה (עזים וכבשים) בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל במקום ישוב, לפי שהן מזיקות את צמחיית השדות של אחרים, אֲבָל מְגַדְּלִין בהמה דקה בְּסוּרְיָא, ואף שיש דברים בה שדינה כארץ ישראל, וכן מגדלים בַּמִּדְבָּרוֹת שאינם מקומות של ישוב שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִין בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי בשר הַקֳּדָשִׁים, שיש לחשוש שהתרנגולים יביאו דבר טמא מן האשפה ויטמאו על ידו דברים אחרים, וְכן לֹא מגדלים כּהֲנִים תרנגולים בְּכל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת, כלומר, דברים הנאכלים בטהרה, כגון תרומה, שמא יטמאום התרנגולים. אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִין בְּכָל מָקוֹם. וכן לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת באופן שלא יזיק. אֵין פּוֹרְסִין נִישׁוֹבִים (מלכודות) לַיּוֹנִים אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַיִּשּׁוּב שְׁלשִׁים רִיס (ארבעה מילים) כדי שלא יצודו יונים השייכות לבני היישוב, אלא יוני בר בלבד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: חזיר הבית שם באנגלית: Pig שם מדעי: Sus domestica
שם נרדף במקורות: "דבר אחר" שמות בשפות אחרות: ערבית – ח'נזיר (خنزير)
הנושא המרכזי: טעם איסור גידול חזירים
לריכוז המאמרים שנכתבו על חזיר הבית וקישוריות הקש\י כאן.
טעם איסור גידול חזירים מופיע בהמשך הסוגייה (פב ע"ב):
"אין מגדלין חזירים בכל מקום. תנו רבנן: כשצרו בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ. ובכל יום היו משלשים להם בקופה דינרין, והיו מעלים להם תמידין. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, אמר להם: כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרים בידכם. למחר שילשלו דינרין בקופה, והעלו להם חזיר. כיון שהגיע לחצי החומה נעץ צפרניו בחומה, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. באותה שעה אמרו: ארור האיש שיגדל חזירים, וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית".
על פי ספור זה האיסור לגדל חזירים נובע מגזירה מיוחדת למרות שקיים אסור כללי לעסוק בבעלי חיים טמאים. התוס' מסייג את האיסור לסחור או לגדל חיה טמאה רק לבעלי חיים המיועדים למאכל אך לא לכאלה המיועדים למלאכה.
"לא יגדל אדם חזירין – ואם תאמר תיפוק לי דאסור לעשות סחורה בכל דברים טמאים, כדתנן במסכת שביעית (פ"ז מ"ג): אין עושין סחורה בנבילות וטריפות. ובפרק כל שעה (פסחים דף כג. ושם) נמי אומר ציידי חיה ועוף שנזדמנו להם מינים טמאים, דוקא נזדמנו אבל לכתחילה לא, כדדריש התם יהיו בהוייתן יהא. ובתורת כהנים נמי דרשינן: שקץ הוא לכם שלא לעשות סחורה בהן. ותירץ ר"ת: דהיינו דוקא בדבר העומד לאכילה, אבל אם מגדלן למשוח עורות בשומנן או למוכרן לישראל שימשח בהן שרי. וכל חלב מותר למכור היכא דלא קאי לאכילה. ובירושלמי נמי מפרש בהאי פירקא דסוסים וחמורים שרי לעשות בהן סחורה משום דסתמן למלאכה".
בפימ"ש לרמב"ם (בבא קמא, פ"ז מ"ז) אנו מוצאים הסבר מדוע נקטה המשנה דווקא את החזיר כדוגמה לאיסור לגדל בעל חיים טמא: לא יגדל חזירים, וכן שאר כל האסורין באכילה, ודבר בחזירים בהוה לפי שהם אשר אפשר לגדלם כצאן ובקר". התוס' (פסחים, כג ע"א) הציגו גישה שונה לפשר האיסור על גידול חזיר:
"אמר קרא יהיו בהוייתן יהו ... ואם תאמר דאמרינן במרובה (ב"ק פב: ושם) אסור לישראל לגדל חזירים תיפוק ליה דמדאורייתא אסור? ויש לומר דנפקא מינה למיקם בארור, אי נמי הא דאסור מדאורייתא הינו להשתכר ולמכור לנכרי לאכול אבל להשתכר בשומנן או בעורן לא, או שמגדל שלא למכור אלא למשוח ולהדליק, אפילו הכי בחזירים אסור. אי נמי בנזדמנו לו כגון שנפלו בירושה אין לגדלן
התוס' מציין שלוש סיבות מדוע היה צורך לגזור "גזירת ארור" על מגדלי חזירים למרות שהדבר אסור מדאורייתא: א. מגדל חזירים "זוכה" גם לקללת "ארור" בנוסף לאיסור עצמו. ב. בחזיר האיסור כולל לא רק גידול לצורך אכילת נוכרי אלא אפילו לצורך שימוש בעור או בשומן. ג. אסור לגדל חזיר גם אם הוא הגיע לידיו באקראי או בירושה.
לענ"ד לאיסור לגדל חזיר יש רובד נוסף מעבר להיותו בעל חיים טמא. החזיר איננו רק בעל חיים טמא אלא מהווה גם סמל לטומאה. לא בכדי הציע הזקן להעלות לנצורים דווקא חזיר שהרי ניתן היה להעלות כל בעל חיים טמא אחר. אורח חיי החזיר מאוס והוא ידוע כלוקה במחלות רבות אותן הוא עלול להעביר לאדם (ראו במאמר "לא, שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי"). במשלי (יא כ"ב) נאמר: "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם". מפרש מדרש משלי (בובר, פרשה י"א): "נזם זהב באף חזיר. אם אתה נותן כל כסף באף חזיר, הוא הולך ומלכלכו בטיט ובצואה, ואם אינו מדיחו סורח, כך אם הולך תלמיד חכם אצל זונה ועושה צרכיו עמה, מקלקל תורתו וכו'". החזיר מוזכר יחד עם הכלב כבעל חיים בזוי: "שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן וכו'" (ישעיהו, סו ג'). אוכלי בשר חזיר דומים לאוכלי שקצים: "הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אחד אַחַת בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם ה' (ישעיהו, סו י"ז). חז"ל השתמשו בחזיר כסמל לטומאה ותיעוב. במסכת ברכות (כה ע"א) אנו מוצאים: "אמר רב פפא פי חזיר כצואה עוברת דמי. פשיטא! לא צריכא, אף על גב דסליק מנהרא". אפילו לאחר מעבר בנהר כלומר רחצה עדיין החזיר נשאר מאוס.
האיסור לגדל בעלי חיים טמאים מאיר באור נוסף את דברי רבי ישמעאל בברייתא (בבא קמא, פ ע"א): "כשם שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, כך אמרו אין מגדלין חיה דקה; ר' ישמעאל אומר: מגדלין כלבים כופרין, וחתולים, וקופין, וחולדות סנאים, מפני שעשויים לנקר את הבית". ייתכן ודבריו של רבי ישמעאל המדגיש את התועלת בגידול בעלי חיים אלו, שכולם טמאים, נועדו להסביר מדוע מותר לגדלם. "ניקור הבית", אם כן, איננו נימוק שנועד לנטרל רק את הטענה שאין לגדלם בגלל נזקם (ראו במאמר "כשם שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, כך אמרו אין מגדלין חיה דקה") אלא גם את האיסור לגדלם בגלל היותם טמאים.
מקורות עיקריים:
הרב ירון בן-דוד, "מדוע אסור לגדל חזירים"?
לעיון נוסף:
דף על הדף בבא קמא דף עט עמוד ב (עמוד 262). ראו כאן.
ב"פורטל הדף היומי":
על הקשר בין דמיון מערכת העיכול לאדם והעברת מחלת הדבר - "לא, שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי" (תענית, כא ע"ב).
החזירים כנושאי מחלות - "תשעה נטלו חזירים ואחד כל העולם כולו" (קידושין, מט ע"ב).
מדוע החזיר משמש כמודל לנזק "צרורות"? - "וחזיר שהיה נובר באשפה והזיק משלם נזק שלם" (בבא קמא, יז ע"ב).
מבנה עור החזיר - "אלו שעורותיהן כבשרן: עור האדם, ועור חזיר של ישוב" (חולין, קכב ע"א).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
