טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות – חמור
"אמר רב פפא: שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות, ואפילו צנא בעלמא, הנאה המביאה לידי מאכל הוא. בעי רב פפא: סוס לרכוב עליו, וטבעת ליראות בה, מהו? מיפסק ומיזל בארעיה, מאי?" (נדרים, לג ע"א).
פירוש: אָמַר רַב פַּפָּא: לקחת מן המודר שַׂק לְהָבִיא פֵּירוֹת, או חֲמוֹר לְהָבִיא עָלָיו פֵּירוֹת, וַאֲפִילּוּ צַנָּא בְּעָלְמָא [סל בלבד], מכל מקום הֲנָאָה הַמְבִיאָה לִידֵי מַאֲכָל הוּא ואסורה. בָּעֵי [שאל] רַב פַּפָּא: אם רוצה הנודר הנאת מאכל לשאול מהמודר ממנו סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְטַבַּעַת לֵירָאוֹת בָּהּ כאשר הוא הולך למשתה, כדי שייראה כעשיר, מַהוּ? האם נאמר שאסור, משום שעל ידי כך גורם בעקיפין שיתנו לו אוכל קודם לאחרים, או מאכלים טובים יותר, והרי זו הנאה המביאה לידי מאכל? וכן מִיפְסַק וּמֵיזַל בְּאַרְעֵיהּ [לחתוך, לקצר דרכו וללכת דרך הקרקע שלו] ועל ידי כך ממהר לחזור לביתו לאכול, מַאי [מהו]? (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: חמור הבית - אתון (נקבה) שם באנגלית: Donkey, Domestic ass שם מדעי: Equus asinus
שמות נרדפים במקורות: חמרא, תרתק
נושא מרכזי: הגדרת השימוש בבהמות לצורכי האדם?
לנושאים נוספים העוסקים בחמור הבית - הקש/י כאן.
בחברה המודרנית נדחקו בהמות העבודה, המשא והרכיבה לשולים או אף נעלמו לחלוטין מהנוף. השימוש המועט הקיים היום בבעלי חיים אלו איננו משקף את תפקידם המדוייק בעת העתיקה. את ההסטוריה של בהמות העבודה, המשא והרכיבה ניתן ללמוד מתוך ספרות תקופה זו והשימוש הנעשה בהן בחברות מסורתיות בנות זמננו. אנו נסתפק בעדויות מתוך המקרא וספרות חז"ל. במאמר "החמרים אחת בשבת, הגמלים אחת לשלשים יום" ערכתי השוואה בין תפקידי החמור והגמל ובמאמר "כשור לעול, וכחמור למשאוי" בין החמור לשור. במאמר "מכר את הקרון לא מכר את הפרדות" תיארתי את השימוש בפרד ובמאמר "בייש סוסתו של חבירו" דנתי במעמדו של הסוס.
סוגייתנו מתייחסת לשימוש בחמור באופן המקביל לתמונה הכללית המתקבלת לגביו מהמקורות. על פי תמונה זו החמור שימש להובלת משאות לטווחים קצרים כלומר בכפרים, בערים וסביבתם הקרובה. מסקנה זו עולה מדברי רב פפא הרואה בשאילת חמור לצורך הבאת פירות "הנאה המביאה לידי מאכל". אין מדובר כאן בשימוש מסחרי אלא אישי ולצורך מיידי.
סוגייתנו מתייחסת לשימוש בחמור באופן המקביל לתמונה הכללית המתקבלת לגביו מהמקורות. על פי תמונה זו החמור שימש להובלת משאות לטווחים קצרים כלומר בכפרים, בערים וסביבתם הקרובה ובמטען בכמות מצומצמת. מסקנה זו עולה מדברי רב פפא הרואה בשאילת חמור לצורך הבאת פירות "הנאה המביאה לידי מאכל". אין מדובר כאן בשימוש מסחרי אלא אישי ולצורך מיידי. דוגמה נוספת לשימוש אישי מובאת בגמרא במסכת ברכות (יח, ע"א): "תנו רבנן: המוליך עצמות ממקום למקום הרי זה לא יתנם בדסקיא ויתנם על גבי חמור וירכב עליהם, מפני שנוהג בהם מנהג בזיון וכו'".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
