טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא – כלב הבית

"אמר רב יהודה אמר שמואל: כשמשמרות רואות זו את זו. אי אפשר דלא ניימא פורתא! אמר רבי לוי: כגון דמהדר לה למתא שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא" (כתובות, כז ע"א).

פירוש: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מדובר פה כְּשֶׁמִּשְׁמָרוֹת רוֹאוֹת זוֹ אֶת זוֹ ואין מניחים לחיילים לשלול ולבוז את העיר. ומקשים: גם כך הלא אִי אֶפְשָׁר שלא נָיְימָא פּוּרְתָּא [ינמנמו קצת] השומרים, ואחדים מהחיילים ייכנסו לעיר! אָמַר ר' לֵוִי: מדובר שעשו שמירה מיוחדת לעיר, כְּגוֹן דְּמַהֲדַר לָהּ לְמָתָא שׁוֹשִׁילְתָּא וְכַלְבָּא וְגַוְוזָא וְאַוְוזָא [שמסבבים את העיר בשלשלאות וכלבים וענפים ואווזים למכשול, לשמירה] ובגלל כך אין אדם יכול להכנס בלי רשות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: כלב הבית   שם באנגלית: Dog   שם מדעי: Canis lupus familiaris

שם נרדף במקורות: נבחן, למס, גורייתא, קיטנייתא


נושא מרכזי:  מעמדו של הכלב כ"שומר"

לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על כלב הבית הקש\י כאן.

האמורא לוי מתאר אמצעים שבעזרתם ניתן היה להבטיח שחיילים מצבא כובש לא יחדרו לעיר מבלי שניתן יהיה לזהות את כניסתם(1)  ברשימת האמצעים מופיעים שני מיני בעלי חיים והם כלבים ואווזים שעל פי רש"י נועדו להתריע על התקרבות זרים: "דמהדר למתא כו' - שמו סביבות העיר שלשלות ברזל שישמיעו קול בהכשל איש רץ עליהם, וכלבים ואווזים זועקין. וגווזא - מקלות וקיסמין להכשל בהן". על השימוש באווזים כ"כלבי שמירה" ראו במאמר "שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא" ובשורות הבאות אתייחס לחלקו של הכלב במלאכת השמירה. תרומתו העיקרית של הכלב להגנה מפני פולשים היא בכך שהוא משמש כ"צופר" במערכת אזעקה. אמנם קיימים זני כלבים המסוגלים לתקוף פולשים ובכך להבריחם אך התגובה הקולנית משותפת לכלל הכלבים בלי תלות בכוחם או תוקפנותם. השיטה אותה הציע לוי מוכרת לכל מי שניסה להתקרב בלילה למאהל בדואי או כפר ערבי. מתחקיר מבצע אמריקאי לחילוץ בני ערובה בתימן עולה שהוא נכשל בגלל פתיחה מוקדמת באש לאחר שכלב התחיל לנבוח עם התקרבות הלוחמים ליעד (ראו כאן). 

העדות הראשונה במקורות לתפקיד זה של הכלבים אנו מוצאים בתיאור התנהגותם בעת יציאת מצרים: "וּלְכל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה וכו'" (שמות, יא ז'). בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב, שמות, בא פרק יא) אנו לומדים: "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב. כמו לא יצרח כלב, שלא ינבח: למאיש ועד בהמה. כלומר אפילו בהמתם של ישראל שהיו מנהגין את בהמתם לצאת לדרך לא יחרץ להם כלב את לשונו". בני ישראל יצאו מבתיהם וחלפו עם בהמותיהם ליד בתי מצרים דבר שבדרך כלל גורם לנביחות כלבים. חשיבות הכלבים להגנה איננה רק במצבים קיצוניים כמו מלחמה ותרומתם היא גם בעת שיגרה. מסיבה זו אמר רב לרב אסי: "לא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא ולא נבח בה כלבא וכו'"(2).  (פסחים, קיג ע"א). מפרש רש"י: "סוסיא - משום דהוא נטירותא בקרתא מאויבים ומגנבים". מדבריו משתמע שגם לצניפת הסוס יש חשיבות כאמצעי התראה. ייתכן והרשב"ם התקשה בנקודה זו וסבר שרק הכלב משמש להתראה ואילו הסוס חשוב לצורך רדיפה אחר הגנבים: "ולא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא - כלומר שאין בה סוס משום דהוי נטירותא דקרתא מגנבי לרדוף אחריהן ולתופשן".

מעמדו של הכלב כשומר בחצרות בתים מהווה רקע לסוגיה העוסקת בנזקיו: "... דתניא: פועל שנכנס לתבוע שכרו מבעה"ב, ונגחו שורו של בעה"ב או נשכו כלבו - פטור, אף על פי שנכנס ברשות; אמאי פטור? אלא לאו דקרי אבבא ואמר ליה אין, ושמע מינה: אין - קום אדוכתך משמע"(3) (בבא קמא, לג ע"א). בגלל פרשנות שגויה של כוונת בעל הבית נכנס הפועל לחצר ללא קבלת רשות מפורשת וננשך על ידי כלב. בעל הבית פטור משום שהכלב התנהג באופן המצופה ממנו ולשם כך הוחזק בחצר. רעיון דומה מופיע גם בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים, פיסקא ג – זכור ט'): "בדרך בצאתכם ממצרים. א"ר לוי מן הדרך בא עליכם כליסטים. למלך שהיה לו כרם והיקיפו גדר והושיב בו המלך כלב נושכן. אמר המלך כל מי שיבוא ויפרוץ את הגדר ישכנו הכלב, ובא בנו של מלך ופרץ את הגדר ונשכו הכלב, וכל זמן שהיה המלך מבקש להזכיר חטיא של בנו מה שעשה בתוך הכרם הוא אומר לו זכור את שנשכך הכלב וכו'".
 

תמונה 1.  כלב בית - גזע טמסקן שטופח בכיוון דמיון לזאב צילם: Kirsten Dieks		תמונה 2.   זאב צילמה בחי בר: Koala Girl פורום טבע פראי וחיות בר - פורטל תפוז

(1)  לשיטת תוס' במקום האמצעים מבטיחים שאף אשה לא נמלטה מהעיר מבלי שהדבר הורגש.
(2) פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו] רַב לְרַב אַסִי: לֹא תָּדוּר בְּמָתָא דְּלֹא צָנִיף בָּהּ סוּסְיָא וְלֹא נָבַח בָּהּ כַּלְבָּא [אל תגור בעיר שלא צוהל בה סוס ולא נובח בה כלב], ששניהם חשובים לצורך שמירה והגנה.
(3) פירוש: ... תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר "אִין" "קוּם אַדּוּכְתָּךְ" מַשְׁמַע [שנויה ברייתא כדעת מי שאומר ש"כן" "עמוד על מקומך" משמעו], דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא]: פּוֹעֵל שֶׁנִּכְנַס לִתְבּוֹעַ את שְׂכָרוֹ מִבַּעַל הַבַּיִת וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ נְשָׁכוֹ כַּלְבּוֹ פָּטוּר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת. ויש לתהות: אַמַּאי [מדוע] פָּטוּר אם נכנס ברשות? אֶלָּא לָאו [האם לא] מדובר כאן דְּקָרֵי אַבָּבָא [שקרא על השער] וְאָמַר לֵיהּ [לו] בעל הבית "אִין" ["כן"], וּשְׁמַע מִינָּהּ [ולמד מכאן]: "אִין" ["כן"] "קוּם אַדּוּכְתָּךְ" מַשְׁמַע ["עמוד על מקומך" משמעו]. 

 

לעיון נוסף:

הרב עדין שטיינזלץ, היחס לכלבים במסורת ישראל, טבע וארץ י"ג (6) 1971 עמ' 319-321.
אלישי בן יצחק, גידול כלבים והביטיו המשפטיים
יחיעם שורק, היחס לכלבים בימי בית שני, אתר אנונימוס
בפורטל הדף היומי: על ההשוואה בין כלב לעורב ראה "פרנסני ככלב ועורב" 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.