טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

בנות מלכים בשמן המור – מור

"אמר רב יהודה: בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו לשנים, עניות טופלות אותן בסיד, עשירות טופלות אותן בסולת, בנות מלכים בשמן המור, שנאמר ששה חדשים בשמן המר. מאי שמן המור? רב הונא בר חייא אמר: סטכת. רב ירמיה בר אמי אמר: שמן זית שלא הביא שליש" (מועד קטן, ט ע"ב).

פירוש: אמר ר' יהודה: בנות ישראל שהגיעו לפירקן, כלומר, שהן מתבגרות ושערן צומח הרבה, ולא הגיעו עדיין לשנים הראויות לשיער, ומתביישות בכך, עניות שבהן טופלות (מורחות) אותן את שערותיהן בסיד כדי שישיר את השיער, עשירות טופלות אותן בסולת לשם מטרה זו, ובנות מלכים טופלות בשמן המור, והוא שנאמר בנשים שבאו אל המלך אחשורוש: "ששה חדשים בשמן המר". ושאלו: מאי [מה הוא] "שמן המור"? רב הונא בר חייא אמר: הוא שמן הבושם הקרוי סטכת, רב ירמיה בר אמי אמר: שמן זית שלא הביא שליש, שעוצרים מזיתים שלא הבשילו, שהוא חריף, ויפה למטרה זו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: מור         שם באנגלית: Myrrh         שם מדעי: Commiphora Myrrha

שם נרדף במקורות: סטכת, אסטקטון  
 

לזיהוי המור ראו ביומא (ט ע"ב) "שהיו מביאות מור ואפרסמון". לקריאה לחצו כאן. 

הנושא המרכזי: השימוש בשמן המור למטרות קוסמטיות


מוצרים המופקים מעץ המור משמשים כבר אלפי שנים להכנת קטורת, בשמים, תרופות וכתכשירים קוסמטיים. במצרים העתיקה היה להם חלק בתהליך החניטה. עדויות הסטוריות מצביעות על השימוש בשמן מור לצרכים קוסמטיים על ידי נשות מצרים העתיקה ובעיקר לטיפולי פנים. הוא משמש כמחליק קמטי עור ומונע הזדקנות עור. גם בימינו תופס המור מעמד חשוב בתעשיית הקוסמטיקה כמרכיב בבשמים, דאודורנטים, סבונים, דטרגנטים, מטהרי אוויר ותכשירים לטיפולי שיער.

בדברי רב יהודה אנו מוצאים שיטות שונות לטיפול קוסמטי שנועד לחפות על גידול שיער בנערות צעירות. שני הטיפולים הראשונים (משיחת סיד וסולת) נועדו לגרום לנשירת שיער ולכאורה מתבקש מכאן שגם סיכת הגוף בשמן המור נועדה לאותה מטרה. העובדה שהמור משמש כמרכיב בתכשירים שונים שנועדו לטיפוח שיער רומזת על כך שהשימוש בו נועד למטרה שונה. לשמן המור יש הסטוריה ארוכה של שימוש למטרות קוסמטיות. הרעיה סכה את ידיה במור: "קַמְתִּי אֲנִי לִפְתּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעתַי מוֹר עבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל" (שיר השירים, ה ה'). המועמדות לרשת את ושתי עבור טיפול בשמן המור: "וּבְהַגִּיעַ תּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים" (אסתר, ב י"ב). העובדה שהטיפול בשמן המור היה נוהל קבוע בבית אחשוורוש רומזת על כך שאין מדובר בבעיה ספציפית הקשורה לפער בין הופעת השיער וגיל הנערה כמתואר בסוגייתנו. ייתכן והטיפול בשמן המור מחליק את העור ומעניק לו מראה יפה יותר המפצה או מסתיר את התפתחות השיער. העובדה שהרעיה בשיר השירים מתהדרת במור הנוטף מידיה מעידה אף היא על כך שאין מדובר בתכשיר שנועד להסיר פגמים אסטטיים.

המור תופס מקום חשוב ברפואה הסינית המסורתית והרפואה האוירידית. ברפואה המערבית המור משמש כחומר מחטא בתמיסות מי פה וגרגור, משחות שיניים, מניעה וטיפול בדלקות חניכיים. משתמשים בו במשחות שנועדו לטיפול בשריטות ופגעי עור קלים. המור מומלץ כמשכך כאבי שיניים ומהווה מרכיב במשחות שנועדו לטיפול בחבלות, כאבים ונקעים. שרף המור מסייע לבעיות עיכול, כיב קיבה, הצטננות, שיעול, אסטמה, בצקת ריאות, כאבי דלקת פרקים, שגרון וסרטן. במחקר שנועד למצוא תרופות צמחיות לסרטן מצאו החוקרים, בתנאי מעבדה, שמיצוי של המור (Commiphora myrrha) קוטל תאים סרטניים, שהיו עמידים לתרופות אחרות. בניסויים שנעשו בבני אדם ובחולדות אלבינו התברר שהמור מפחית את רמת הכולסטרול מהסוג LDL (הכולסטרול ה"רע") ומעלה את רמת הכולסטרול מהסוג HDL (הכולסטרול ה"טוב"). הוכח שהמור מפחית את רמת הסוכר בדמן של חולדות נורמליות וסוכרתיות. נמצאה השפעה מרגיעה ועמידות לכאבים בעכברים. אחד המרכיבים הפעילים במור הוא תרכובת המשפיעה על קולטנים הרגישים לכאב במוח העכברים באופן דומה להשפעת אופיום. תופעה זו מסבירה את השפעתו המרגיעה של ריח המור בקטורת.
 

תמונה 1.  עץ המור         צילם: Franz Eugen Köhler		תמונה 2.  שמן אתרי שהופק מהמור       צילם: Itineranttrader

תמונה 3.  מורינגה רותמית		תמונה 4.  מורינגה רותמית - פריחה

רשימת מקורות:

ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 138-139).
ז. עמר, 'ספר הקטורת', תל-אביב תשס"ב, עמ' 95-104.
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (89-97).

לעיון נוסף:

 ערך מור בויקפדיה 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.