סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  


וטור כרתת ארזים – ארז הלבנון

 

"ואיבעית אימא: מנלן דאחמיץ דכתיב נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא מן בית מלכא תתיהב, למה ליה דעבד הכי? סבר: אי מרדו בי יהודאי איקלייה בנורא. אטו שלמה לא עבד הכי? והכתיב שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים! שלמה עבד מלמעלה, ואיהו עבד מלמטה. שלמה שקעיה בבנינא, איהו לא שקעיה בבנינא. שלמה סדייה בסידא, איהו לא סדייה בסידא" (ראש השנה, ד ע"א). 

פירוש: ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: מנלן דאחמיץ [מניין לנו שהחמיץ, שהתקלקל] דכתיב [שנאמר] בבנין המקדש, שצוה לעשות "נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא מן בית מלכא תתיהב" [נדבכים של אבן שלושה, ונדבך של עץ חדש, וההוצאה מבית המלך תנתן] (עזרא ו, ד), ויש להבין למה ליה [לו] דעבד הכי [שעשה כך] עצים ואבנים יחד? אלא ודאי סבר [חשב]: אי מרדו בי יהודאי [אם ימרדו בי היהודים] איקלייה בנורא [אשרוף אותו, את בנין בית המקדש באש], שאם יהיו העצים חלק מן הבנין ייקל למוטטו בשריפה. ותוהים: אטו [האם] שלמה המלך כשבנה את בית המקדש הראשון לא עבד הכי [עשה כך]?והכתיב [והרי נאמר]:"ויבן את החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים" (מלכים א' ו, לו)! ומשיבים: שלמה עבד [עשה, בנה] את העצים מלמעלה שאף בשריפתם עדיין ישאר מסד האבן, ואיהו עבד [והוא, דריוש עשה] אותם מלמטה, שבשריפתם יתמוטט כל הבנין. ועוד: שלמה שקעיה בבנינא [שיקע אותם, את העצים, בתוך הבנין], ובכך מנע מגע אש אפשרית בעצים, ואילו איהו [הוא דריוש], לא שקעיה בבנינא [שיקע אותם בתוך הבנין]. וכן: שלמה סדייה בסידא [סייד אותם את העצים בסיד], דבר העשוי לעכב את הבעירה, ואילו איהו [הוא], דריוש לא סדייה בסידא [סד אותם בסיד] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: ארז הלבנון   שם באנגלית: Cedar of Lebanon   שם מדעי: Cedrus libani


נושא מרכזי: מהן כרתת ארזים?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הארז הקש/י כאן.



על תפקידם של הארזים בבניין בכלל ובבית המקדש בפרט ראו במאמר "קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים". בשורות הבאות אציג תפקידים מוגדרים נוספים שאותם מלאו הארזים, או מדויק יותר "כרתות ארזים", בבניה צבורית.
 

בבית המקדש

את "כרתות הארזים" אנו פוגשים בבניין חומות החצר הפנימית של בית המקדש: "ויִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתת אֲרָזִים" (מלכים א', ו ל"ו). מפרש הרד"ק: "כרותות - קורות ארזים כרותות וחטובות היטב לשומם בכותל. והיו שלשה הטורים מאבן גזית והאחד מקורות ארזים וכת"י כרותות מריש ובדברי רז"ל על מריש הגזול שבנאו בבירה". ב"דעת מקרא" (שם) מובא הסבר אחר למקור השם "כרתות" ופירושן קורות ארזים שלא עובדו וכפי שיצאו מתחת יד הכורת. לאור העובדה שלמבנה לא היה גג המחבר בין החומות היה צורך לייצב אותן בעזרת נדבך עץ שהשתלב בנדבכי האבן (בימינו משתמשים למטרה זו במוטות ברזל ארוכים). באופן דומה נבנה גם הבית השני: "והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא" (והוא נבנה אבן גלל ועץ מושם בכתלים).

על פי סוגייתנו שיטת הבנייה בבית ראשון הייתה שונה מזו של בית שני בכך שבבית שנבנה על ידי דריוש כרתות הארז שולבו בכתלים מלמטה, על מנת שניתן יהיה לשרוף אותו בקלות, ואילו בבית שבנה שלמה הן שולבו למעלה. הבדל זה לא בא לידי ביטוי בפסוקי המקרא ואכן עמד על כך התוס' במקום: "שלמה עבד מלמעלה ואיהו עבד מלמטה - לאו מקרא דריש אלא קבלה היתה בפיהם".
 

בבית יער הלבנון

לכרתות הארזים היה בימי שלמה תפקיד נוסף אותו ניתן ללמוד מפסוק בספר מלכים (א', ז ב'): וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים". הפסוק מתאר מבנה בעל ארבעה טורים של עמודי ארזים שעליהם "כרתות ארזים". במפרשים אנו מוצאים כמה הסברים למונח זה:

בתרגום יונתן נאמר: "... עַל אַרְבְּעָה סִדְרֵי עַמוּדֵי אַרְזַיָא וְקַרְנַתְהוֹן דְאַרְזַיָא עַל עַמוּדַיָא". כרתות ארזים הן, אם כן, קרנות ארזים. הכוונה אולי לכותרות שהיו מונחות על ראשי הארזים. רש"י פירש: "וכרותות ארזים - קורות ארזים לאורך הבית היה טור עמודים בקרקע והכרותות מעמוד לעמוד". באופן דומה פירש המלבי"ם: "וכרותות ארזים - מן עמוד לעמוד לרוחב הבית לחבר העמודים זה לזה ולהניח עליהם התקרה". על פי פירושים אלו הכרתות הן קורות שחיברו את ראשי העמודים(1).

הרד"ק פירש: "בית יער הלבנון - ת"י בית מקרת מלכיא נראה כי מנהג המלכים היה בזמן ההוא לבנות בית ביער להתקרר שם בימי הקיץ ושלמה בנה ביער שהיה ידוע בארץ ישראל נקרא לבנון. ובנה הבית הזה מעצים כותליו וקירויו. ובנה אותו על ארבע טורי עמודי ארזים על ארבע פנות הבית ומעמוד לעמוד כרותות ארזים שהם קירות גדולות הנקראים מרישי' בדברי רז"ל וי"ת כרותות קרנתהון". כרתות הארזים הם קירות גדולים שנמשכו מעמוד לעמוד. הגר"א פירש: "בנסרים של ארז חפה את העמודים מהקרקע עד הראש שיהיה כסדר". על פי פירוש זה שימשו הארזים כציפוי לעמודים בלבד ואם כן בית יער הלבנון היה בנוי כמין סככה פתוחה.

על פי שנים מפרטי המבנה המתוארים בפסוק נוכל להסיק שאורך קורות ארז עשוי היה להגיע ל – 30 אמות לפחות. הדבר נאמר במפורש לגבי העמודים שהרי גובה בית יער הלבנון היה 30 אמות. על פי חישובו של הגר"א גם אורך כרתות הארזים היה 30 אמות. הוא סבר, בעקבות רש"י, שארבעת טורי העמודים סודרו לרוחב הבית ואם כן על מנת להגיע לאורך 100 אמות יש צורך שהריווח בין כל טור יהיה 30 אמה. שלשת החללים בין הטורים עולים ל – 90 אמות ובתוספת 10 אמות המתקבלות מעובי העמודים (כל עמוד 2.5 אמות) נגיע ל – 100 אמות. אכן עצי הארז הם העצים הגבוהים ביותר באזורנו. עצי ארז מבוגרים עשויים להגיע לגבהים של 40-50 מ' וקוטר של 2.5 מ'.
 

   
ארז הלבנון - צולם באלון שבות   ארז הלבנון

 


(1) רבי יום טוב ליפמן הלר כתב ב"צורת הבית" (שם) תאור מפורט של האופן בו שולבו "כרתות הארזים":

"והטור השני למול טור הראשון ברוחב הבית וכן ארבעה הטורים, וסכך הנסרים לרצפת הבית מטור לטור על הכרותות, והעמודים הללו עשוים פתחים פתחים כעין אכסדרה והיו הכרותות כמו משקוף שעל המזוזות והיו גם כן אלו הכרותות כדי להעמיד עליהם המחיצות שהם הצלעות הנזכרים בכתוב, ושאמר הצלעות אשר על העמודים ולא אמר על הכרותות לפי שהעמודים הם העיקר שהבית נכון עליהם, והכרותות אינם אלא להחזיק ולחבר עמוד אל עמוד להיות האהל אחד ומונחים על צדן ולא היו זקופין ובאמרו על העמודים ר"ל על הכרותות שעל העמודים ולא נקרא בשם בפני עצמן לגבייהו, ואפשר נמי שהכרותו' אינם עולים למעלה מן העמודים דאינם שוכבים למעלה אלא הם נתונים בראשי העמודים ובשווין למעלה ולא כעין משקוף השוקף על המזוזות אלא כמו יתד ארוך המחבר שני עמודים ומ"ש וכרותות על העמודים פירושו בצד העליון של העמודים, נמצא מה שעל הכרותות הוא על העמודים".

 
 

רשימת מקורות:

"דעת מקרא", מלכים א', ז ב'.

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר