טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

ביצים גמורות מותרות – תרנגול הבית

"גופא, השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב. רבי יעקב אומר: אם היו מעורות בגידין אסורות. מאן תנא להא, דתנו רבנן: האוכל מנבלת עוף טהור, מן השלל של ביצים, מן העצמות, ומן הגידין, ומן הבשר שנתלש מן החי טהור. מן האשכול של ביצים, מן הקורקבן ובני מעיין, או שהמחה את החלב וגמעו טמא. מאן תנא מן השלל של ביצים טהור? אמר רב יוסף: דלא כרבי יעקב. דאי כרבי יעקב האמר: אם היו מעורות בגידין אסורות! וכו'" (ביצה, ז ע"א).

פירוש: גופא [לגופה], כיון שהוזכרה שאלת ההלכה לגבי ביצים הנמצאות בתוך תרנגולת שחוטה, דנים בה לגופה. השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות הביצים לאכלן בחלב. ר' יעקב אומר: אם היו הביצים מעורות (מחוברות) עדיין בגידין אסורות לאוכלן בחלב, לפי שהן נחשבות כבשר. ושואלים: מאן תנא להא דתנו רבנן [מי שנה את ההלכה הזו ששנו חכמים בברייתא]: האוכל מנבלת עוף טהור, מן השלל של ביצים מהביצים שעודן קשורות בגידי התרנגולת, מן העצמות, או מן הגידין, או מן הבשר שנתלש מן החי הרי זה טהור. כי כל אלה אינם נחשבים כחלק מבשר העוף, ואין בהם טומאת נבילות. אבל אם אכל מן האשכול של ביצים אשר הביצים שבו עדיין קטנות מאוד ואין להן כל תכונות ביצים, או לקח חתיכה מן הקורקבן או בני מעיין, או שהמחה (המיס) את החלב של העוף המת וגמעו הרי זה טמא בטומאת נבלת העוף. מאן תנא [מיהו תנא זה ששנה] שמן השלל של ביצים טהור, כלומר, שביצים הקשורות עדיין בגידי התרנגולת שוב אינן נחשבות כחלק מבשר העוף? אמר רב יוסף: הלכה זו שלא כשיטת ר' יעקב. דאי [שאם תאמר] שהוא כשיטת ר' יעקב האמר [הרי אמר]: אם היו מעורות בגידין אסורות לאוכלן בחלב, הרי שהוא סובר כי ביצים כאלה עדיין נחשבות כחלק מן התרנגולת! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: תרנגול הבית    שם באנגלית:  Chicken  שם מדעי: Gallus gallus domesticus

שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא


נושא מרכזי: מהו שלל של ביצים ומהו אשכול של ביצים?
 

כמבוא לשורות הבאות רצוי לקרוא את המאמר "כל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה".

תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.

כנראה שקיימת אבחנה בין שלבי ההתפתחות של השחלה בתרנגולת. בשלב הראשון מרקם פני השטח מגורגר באופן אחיד. שלב זה קודם להבשלת הביציות והוא נקרא "אשכול של ביצים". בהמשך מתחילות הביציות לגדול ולהבשיל ופני השטח אינם אחידים אלא זרועים בביציות בגדלים שונים. שלב זה נקרא בלשון הגמרא "שלל של ביצים". לאבחנה זו יש משמעות הלכתית משום ש"אשכול של ביצים" נחשב לחלק אינטגרלי של התרנגולת בניגוד ל"שלל של ביצים". "גופא, השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב. רבי יעקב אומר: אם היו מעורות בגידין אסורות. מאן תנא להא, דתנו רבנן: האוכל מנבלת עוף טהור, מן השלל של ביצים, מן העצמות, ומן הגידין, ומן הבשר שנתלש מן החי טהור. מן האשכול של ביצים, מן הקורקבן ובני מעיין, או שהמחה את החלב וגמעו טמא וכו'" (שם, ז ע"א). מפרש רש"י: "מן השלל של ביצים - כשהן כבושין ושלולין וקבועין בשדרה, כלומר, האוכל אותם ביצים בעודן מעורין בגידין ... שלל - בשט"א (צרור, חבילה), כמו שלל של כובסין (שבת מח, ב) ... מן האשכול - מבשר השדרה שהביצים אדוקים שם. 
 

תמונה 1. מערכת הרבייה בתרנגולת                                             החיצים הכחולים מציינים בלוטות.
מקור: Jacquie Jacob, University of Kentucky                         מקור:
  

 תמונה 2. שחלת תרנגולת - "שלל של ביצים"

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.