סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ודילמא דאכליה על ידי אניגרון – סלק

 

" ... דאמר ריש לקיש: מנין לשתיה שהיא בכלל אכילה? שנאמר: ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירשך ויצהרך, תירוש חמרא הוא וקרי ליה ואכלת. ממאי? ודילמא דאכליה על ידי אניגרון? דאמר רבה בר שמואל: אניגרון מיא דסילקא, אכסיגרון מיא דכולהו שלקי! אלא אמר רב אחא בר יעקב: מהכא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר, שכר שתיה הוא, וקרייה רחמנא ואכלת" (יומא, עו ע"א).

פירוש: ... שאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מִנַּיִן לִשְׁתִיָּה שֶׁהִיא בִּכְלַל אֲכִילָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יד, כג), והלוא תִּירוֹשׁ חַמְרָא [יין] הוּא וְקָרֵי לֵיהּ [וקורא לו] הכתוב בלשון "וְאָכַלְתָּ", משמע שלשון אכילה מתייחסת גם לשתיה. ודוחים: מִמַּאי [ממה] מסיק אתה דבר זה? וְדִילְמָא דְּאָכְלֵיהּ [ושמא שאוכל] את היין ממש, עַל יְדֵי אָנִיגְרוֹן (סוג מאכל שמעורב בו יין)! שאָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: אָנִיגְרוֹן הוא מַיָּא דְּסִילְקָא [מי סלק] ויין מעורבים כאחד, ואָכְּסִיגְרוֹן הוא מַיָּא דְּכוּלְּהוּ שִׁלְקֵי [מים שבאים מכל מיני דברים שלוקים], שמערבים בהם יין ואוכלים. ואם כן אין הוכחה מכאן ששתיה בכלל אכילה. אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקב: מֵהָכָא [מכאן] יש ראיה: נאמר: "וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר ובכל אשר תשאלך נפשך וְאָכַלְתָּ", והלא שֵׁכָר שְׁתִיָּה הוּא, וְקַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא [וקראה לו התורה] "וְאָכַלְתָּ" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: סלק מצוי   שם באנגלית: Chard, Garden Beet   שם מדעי: Beta vulgaris

שם נרדף במקורות: סילקא, סילקי, תרדין   שמות בשפות אחרות: ערבית – סלק, צוטלה


נושא מרכזי: מהו אניגרון? 

 

ראו במאמר "אניגרון מיא דסילקי" (ברכות, לה ע"ב)

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הסלק לחץ כאן.

 

 

      

סלק מצוי         צילם: דרור מלמד - צמח השדה

 

סלק מצוי - תפרחת          צילם: דרור מלמד - צמח השדה

 

           
     

 

 

מקורות עיקריים:

תוספתא כפשוטה, חלק א' (458-459).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 57-58).
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 174-175).
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 289-290).
נ. קריספיל, "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"

לעיון נוסף:

סלק מצוי באתר צמח השדה

בפורטל "הדף היומי":

מהו תרד בלשון חז"ל ומהם חלקיו? – "כתרדין עלי אדמה" (עירובין, נג ע"ב).

מה החשיבות הרפואית של סלקא/תרדין?- "אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח" (נדרים, מט ע"ב).

מהם חלפי תרדין? – "וחביות סתומות, וחלפי תרדין" (יבמות, פא ע"ב).

השפעת התרדין על מערכת העיכול – "אוכלין תרדין ושותין שכר" (סנהדרין, סד ע"א)



א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר