סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח – סלק

 

"אמר "רבי יהודה הוה יתיב קמיה דר' טרפון, אמר ליה רבי טרפון: היום פניך צהובין? אמר ליה: אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח, ואם אכלנום במלח כל שכן שהיו פנינו צהובין" (נדרים, מט ע"ב).

פירוש: מסופר: ר' יְהוּדָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ [היה יושב לפני] ר' טַרְפוֹן. אָמַר לֵיהּ [לו] ר' טַרְפוֹן: הַיּוֹם פָּנֶיךָ צְהוּבִּין (אדומים וטובים). אָמַר לֵיהּ [לו]: אֶמֶשׁ יָצְאוּ עֲבָדֶיךָ כלומר, אנו, התלמידים, לַשָּׂדֶה, וְהֵבִיאוּ לָנוּ תְּרָדִין, וַאֲכַלְנוּם בְּלֹא מֶלַח ומשום כך פנינו צהובים, וְאִם אָכַלְנוּם בְּמֶלַח כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ פָּנֵינוּ צְהוּבִּין. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: סלק מצוי   שם באנגלית: Chard, Garden Beet   שם מדעי: Beta vulgaris

שם נרדף במקורות: סילקא, סילקי, תרדין, תוא?   שמות בשפות אחרות: ערבית – סלק, צוטלה


נושא מרכזי: מהם התרדין ומה חשיבותם הרפואית?
 

ראו עוד על זיהוי התרדין/סלקא – "תרדין שסחטן ונתנן במקוה פוסלין את המקוה בשינוי מראה" (שבת, קמד ע"ב).  

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הסלק לחץ כאן.


בניגוד למיני צמחים רבים המוזכרים בספרות חז"ל שזיהויים נתון למחלוקות רבות הרי שמתוך מחקרו של ח. צ. אלבוים עולה שקיימת הסכמה כמעט מוחלטת לזהות את התרדין והסלק כשמות נרדפים המתייחסים למין שנקרא גם בימינו סלק. השם תרדין מופיע בעיקר במשנה ואילו הסלק כלל לא מופיע. בתלמודים מובאים הסלק והתרדין כשמות נרדפים. הצמח הנקרא בפינו תרד (Spinacia oleracea) איננו התרד בספרות חז"ל והגיע לאזורנו רק עם כיבושי האיסלם. מוצא התרד הוא כנראה בפרס העתיקה (אירן של ימינו ומדינות שכנות). סוחרים ערבים העבירו את התרד להודו ומשם הועבר הצמח לסין שם היה מוכר בשם "ירק פרסי". בשנת 827 לספירה הגיע התרד לסיציליה והעדויות הכתובות הראשונות לנוכחותו באזורנו הן מהמאה ה – 10 לספירה.

בצד הקביעה שהתרדין הם הסלק עדיין פתוחה השאלה מהו הסלק שגידלו אבותינו משום שלסלק יש כיווני טיפוח רבים בעלי מראה ושימושים שונים. בין הזנים הבולטים אנו מוצאים את סלק עלים (Mangold) וסלק הגינה בעל האשרוש האדום שגם בו ניתן למצוא מופעים שונים. סלק העלים אינו מפתח אשרוש ומגדלים אותו לשם עליו הגדולים והבשרניים בעלי הפטוטרת (1) הרחבה והעבה. עלים אלו משמשים לבישול בדומה לעלי התרד (Spinach). לדעת י. פליקס זן זה הוא התרדין או הסילקא המוזכר בספרות חז"ל. זנים נוספים שפותחו מאוחר יותר לא שימשו לבישול והם סלק הסוכר ממנו מפיקים היום כ – 40% מתצרוכת הסוכר העולמית וסלק לבהמות. מועד הביות לא ברור ומשערים שהיה כמה מאות לפני הספירה אך אי אפשר לשלול את האפשרות שאבותינו גידלו גם את מין הבר או מין דומה לו משום שעד היום מקובל השימוש בו כצמח מאכל ורפואה בעדות ישראל וערביי ארץ ישראל. 
 

חשיבותו הרפואית של הסלק

מקורות רבים בספרות חז"ל מתייחסים לצמח כצמח מאכל וכצמח רפואה. בסוגייתנו אנו לומדים על כך שאכילת תרדין (סלק) גורמת ל"הצהבת" הפנים. אמנם בימינו פנים צהובות אינן מעידות על בריאות טובה אך בלשון חז"ל הכוונה אולי לפנים מבריקות או שמחות. מקור הביטוי הוא בעובדה שכשאדם שמח פניו "מאירות" ומכאן אולי לקוח הביטוי "לזרוח מאושר". בסוגייתנו מומלצת תערובת של חלקו הפנימי של הקרא (דלעת הבקבוק) עם סילקא: "דאמר רב יהודה: לוליבא דקרא בסילקא". מפרש רש"י: "לוליבא דקרא בסלקא - תוכו של דלעת יפה לאכול עם התרדין ... ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ - משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו, ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא". אכילת תרדין ושתיית שכר מונעים את מחלת הראתן וצרעת: "אמר ר' חנינא: מפני מה אין בעלי ראתן בבבל? מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר של היזמי. אמר רבי יוחנן: מפני מה אין מצורעין בבבל? מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר, ורוחצין במי פרת" (כתובות, עז ע"ב).

הסלק מומלץ כתרופה לחום והצטננות: "חמה לחמה וסילקא לצינא וחילופא סכנתא" (עבודה זרה כח ע"ב). מפרש רש"י: "חמה לחמה - צנון יפה לחולי חמה. וסילקא – תרדין. לזיקא - לשחפת צוננת. וחילופא סכנתא - לפי שהצנון מוסיף עליו קור והתרדין מחממין". שיקוי העשוי מתערובת מי סלק ושמן שימש כתרופה לכאב גרון: "... אלא: דקא שתי ליה על ידי אניגרון; דאמר רבה בר שמואל: אניגרון מיא דסלקא, אנסיגרון מיא דכולהו שלקי" (ברכות, לה ע"ב). "דתניא: החושש בגרונו לא יערענו בשמן תחלה בשבת, אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע" (ברכות, לו ע"א).

בגמרא בעירובין (כח ע"ב) התמונה מורכבת יותר: "אמר רב המנונא: מערבין בתרדין חיין, איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא? ההוא בבשיל ולא בשיל. איכא דאמרי אמר רב המנונא: אין מערבין בתרדין חיין, דאמר רב חסדא: סילקא חייא קטיל גברא חייא. והא קא חזינן דקא אכלי ולא מייתי? התם בבשיל ולא בשיל. אמר רב חסדא: תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים וכל שכן לבני מעיים. אמר אביי: והוא דיתיב אבי תפי, ועביד תוך תוך" (2). מפרש רש"י: אבי תפי - בכירה, מקום שפיתת הקדירה. ועביד תוך תוך - שמבושל יפה ונצטמק כולו עד שנימוח, וכשהוא רותח דומה כמשמיע קול זה, תוך תוך". 

אין ספק לגבי מעלותיו הרפואיות של הסלק משום שגם היום הוא מומלץ למחלות שונות. הסלק מקובל מאוד גם ברפואה העממית בעיקר לטיפול במחלות דרכי העיכול, בעצירות קשה, בדימום בקיבה ולריכוך המעיים. כמו-כן הוא יעיל מאוד לחולי אנמיה, לחולשה ולחולים במחלות כבד. הוא משמש גם בקוסמטיקה הטבעונית לטיפול בנשירת שערות, למניעת קשקשים וכן לטיפול בעור מתקלף בפנים ובידיים. על חשיבותו בטיפול בעצירות ראו במאמר "אוכלין תרדין ושותין שכר". הרמב"ם (הלכות דעות, פ"ד הל' י"ג) ממליץ על התרדין כאמצעי "להרפות את המעיים": "עולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו ויהיה קרוב לשלשול מעט, וזה כלל גדול ברפואה כל זמן שהרעי נמנע או יוצא בקושי חלאים רעים באים, ובמה ירפה אדם מעיו אם יתאמצו מעט ... או ישתה מי שלק של תרדין או כרוב בשמן זית ומורייס ומלח וכו'".

על פי אתר גמאנון מכיל הסלק את המרכיבים הבאים שיש בהם תועלת רפואית: במיץ סלק יש זרחן, סידן, גופרית, יוד ברזל, נחושת, פחמימות, חלבון, שומן, ויטמינים מקבוצת B ו – C , חומצה פולית ובטאין. הבטאין בעל פעילות דומה לפעילות הכבד ומועיל בריפוי אנמיה וטיהור הדם. הצבענים (פיגמנטים) המצויים בכל חלקי הצמח הם קרטנואידים, אנתוציאנידים ואנטי אוקסידנטים בעלי יכולת הגנה מפני מחלות סרטן ומחלות כרוניות. לאנתוציאנידים בסלק יש תכונות אנטי-דלקתיות, הם מסייעים בחידוש רקמות חיבור, משפרים את זרימת הדם ומקטינים את רמת הכולסטרול בדם. הפעילות התרופתית קיימת הן באשרוש והן בעלים. במחקר שפורסם לאחרונה מתואר אשרוש הסלק כיעיל מאד בהורדת לחץ דם(3).

ממקורות אחרים ניתן ללמוד שהסלק הוא הירק העשיר ביותר בתרכובות פנוליות בעלות פעילות אנטי אוקסידנטית חזקה יותר מאשר בויטמינים. הסלק עשיר בסיבים תזונתיים המתפרקים במעיים על ידי חיידקי המעיים ויוצרים חומצה בוטירית המונעת חלוקת תאים סרטניים. הסלק האדום מכיל פיגמנט צבע בשם בטנין (betanine) מגדיל את ניצול החמצן בתוך התאים ומגביר את יכולת השיקום שלהם. מבנה הבטנין דומה ללציטין המצוי בתאי השריר ומעודד יצור מרכיבים חשובים בכבד, בכליות, בטחול ובלבלב. חשוב להדגיש שהמדד הגליקמי (מדד גליקמי או אינדקס גליקמי הוא מערכת דרוג לפחמימות המבטאת את השפעתן על רמת הגלוקוז בדם) של הסלק גבוה ולכן חולי סכרת המעונינים להשתמש בו חייבים לאכול במקביל מזונות בעלי מדד גליקמי נמוך בלבד. 
  

      

סלק מצוי          
צילם: דרור מלמד - צמח השדה

 

סלק מצוי - תפרחת        
צילם: דרור מלמד - צמח השדה

  

     
     


 

 


(1) החלק הצר של העלה המחבר את גוף העלה לענף של הצמח או לגבעול הראשי.
(2) פירוש: אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין מְעָרְבִין בִּתְרָדִין חַיִּין, שכן אֲמַר רַב חִסְדָּא: סִילְקָא חַיָּיא קָטֵיל גַּבְרָא חַיָּיא [תרד חי הרג אדם חי]. ושואלים: וְהָא קָא חָזֵינַן דְּקָא אָכְלִי וְלָא מָיְיתִי [והרי רואים אנו אנשים האוכלים ואינם מתים]? עונים: הָתָם [שם] מדובר בִּבְשִׁיל וְלָא בְּשִׁיל [במבושל ואינו מבושל] שהוא מסוכן. אֲמַר רַב חִסְדָּא: תַּבְשִיל שֶׁל תְּרָדִין יָפֶה לַלֵּב וְטוֹב לָעֵינַיִים, וְכָל שֶׁכֵּן שטוב לִבְנֵי מֵעַיִים. אֲמַר אַבַּיֵי: וְהוּא דֵּיתִיב אַבֵּי תְּפֵי [שהיה התבשיל מונח על הכירה] וְעָבֵיד [ועושה] תּוּךְ תּוּך, כלומר נתבשל יפה עד שמשמיע קול רתיחה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

(3) Hobbs, D.A, 'Blood pressure-lowering effects of beetroot juice and novel beetroot-enriched bread products in normotensive male subjects', British Journal of Nutrition, 108 (11) 2012, pp 2066-2074.

 

 

מקורות עיקריים:

תוספתא כפשוטה, חלק א' (458-459).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 57-58).
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 174-175).
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 289-290).
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 289-290).
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 172.
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה.
נ. קריספיל, "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל".


לעיון נוסף:

א. שמאלי, 'סלק ותרד', טבע וארץ כרך ו חוברת ד טבת תשכד עמ' 172-175.
"סלק מצוי" באתר צמח השדה.
 

בפורטל "הדף היומי":

מהו אניגרון? – "אניגרון מיא דסילקי" (ברכות, לו ע"א).

מהו תרד בלשון חז"ל ומהם חלקיו? – "כתרדין עלי אדמה" (עירובין, נג ע"ב).

מהם חלפי תרדין? – "וחביות סתומות, וחלפי תרדין" (יבמות, פא ע"ב).

השפעת התרדין על מערכת העיכול – "אוכלין תרדין ושותין שכר" (סנהדרין, סד ע"א)



 




א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר