![]() |
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
כמין תפוחי הכרתיים – ערער
"... וגביעין למה הן דומין? כמין כוסות אלכסנדריים, כפתורים למה הן דומין? כמין תפוחי הכרתיים, פרחים למה הן דומין? כמין פרחי העמודין. ונמצאו, גביעין עשרים ושנים, כפתורים אחד עשר, פרחים תשעה. גביעים מעכבין זה את זה, כפתורים מעכבין זה את זה, פרחים מעכבין זה את זה, גביעים כפתורים ופרחים - מעכבין זה את זה" (מנחות כח ע"ב).
על זיהוי הברתים הארכתי במאמר "קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים". לקריאתו לחץ כאן.
תפוחי הברתים
דרך לקבוע את זהות הצמח שעליו גדלו "תפוחי הברתים" היא בעזרת השוואה בין "תפוחי הברתים" ו"בלוטי היוונים". מדברי הגמרא משתמע שצורתם דומה ולשניהם מבנה שאיננו כדורי שהרי על המרחשת נאמר: "ודומה כמין כלבוס עמוק, וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים, וכמין בלוטי היוונים". לגבי בלוטי היוונים הדבר מובן היטב שהרי לבלוט יש מבנה סגלגל דמוי ביצה מאורכת (על בלוטי היוונים ראה במאמר "וכמין בלוטי היוונים"). לגבי תפוחי הברתים כותב הרמב"ם (בית הבחירה, פ"ג הלכה ט'): "... והכפתורים כמין תפוחים כרותיים שהן ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין וכו'". אמנם הוא גורס כרותיים אך מדבריו נוכל להסיק לפחות לגבי צורת הבצק. תאור המבנה הביצתי של כפתורי המנורה על פי הרמב"ם אמנם מתאים לזיהוי בלוטי היוונים כבלוטי האלון, אך הוא מעורר קושי רב אם נזהה את "תפוחי הברתים" (הדומים לבלוטי יוונים) עם מיני הערער או עם הברוש. בניגוד לבלוטים המאורכים הרי שאצטרובלי הערער והברוש כדוריים, כמעט לחלוטין, ואי אפשר לייחס להם מבנה ביצתי (תמונות 5-6). מנקודת ראות זו דווקא לחלופת אורן ירושלים יש יתרון משום שלאצטרובל הצעיר יש מבנה מאורך (אם כי חרוטי ולא ביצתי) (תמונה 7). גם תאורו של הערוך (ערך תפוח) לתפוחי הברתים אינו מתאים לפרי כדורי משום שלדעתו רוחב תפוחים עולה על עובים. לשונו של רבינו גרשום (מנחות, סג ע"א) מורכבת ועדיין לא הצלחתי לפענחה: "דכלי היה במקדש ומרחשת שמו ודומה מצד אחד כמין כלבוס כמו פגום כעין זה (כאן מופיע שרטוט של מלבן שבסיסו הוא המימד הרחב) ועמוק היה הכלי כמין תפוחי הברתיים עגול כולו חוץ ממקום הכינוס ונמוך שאינו עבה הרבה".
תפוחי הכרתים
בכת"י מופיעות גרסאות אחרות ובמקום תפוחי הברתים נכתב "תפוחי הכרתים" (או כרותים). רש"י (מנחות כח ע"ב) זיהה את ה"כרתיים" כשם של מקום. בעקבות גרסה זאת יצא א. הראובני לכרתים על מנת לחפש צמח ייחודי לאי הנושא תפוחים (3). הוא גילה את המין מרווה כרתית הנושא עפצים בגודל דובדבן או אגוז שצורתם כתפוחים. עפצים אלו נאכלים בעודם צעירים. השם המדעי של הצמח הוא Salvia pommifera ומשמעותו "נושאת התפוחים". לדעת א. הראובני ארץ ישראל ובבל היו קשורים לכרתים ולכן גם תושבי מקומות אלו הכירו את "תפוחים" אלו והשתמשו בהם על מנת לתאר מבנה של חפצים. אחד מחפצים אלו היו כפתורי המנורה כדברי שמואל בשם "זקן אחד": "... כפתורים למה הן דומין? כמין תפוחי הכרתיים" (מנחות כח ע"ב). העפצים חובקים את הגבעול כמקשה אחת והוא ממשיך לצמוח מעליהם ולגדל עלים. העלעלים שעל ראש תפוחי הכרתיים הם כעין הפרח שעל הכפתורים במנורה. א. הראובני מעלה את ההשערה שייתכן ושמו של האי כפתור המקראי נגזר ממבנה העפצים דמוי הכפתורים. מין קרוב למרווה הכרתית הנמצא בארץ הוא המרווה המשולשת (Salvia fruticosa) שגם לה עפצים דמויי תפוחים הנאכלים בעודם ירוקים. הם טעימים, עסיסיים וריחניים וגם בהם צורת כפתור ופרח העשויים מקשה אחת עם הגבעול. גם שמה הלטיני של המרווה המשולשת נגזר מכך שהיא נושאת פירות. לדעת נ. הראובני סביר כי כפתורי המנורה שיקפו את תפוחי המרווה המשולשת אך כאשר נזקקו אמוראי בבל לתארם הם השתמשו בדוגמת "תפוחי הכרתיים" שהיו מפורסמים יותר בבבל כמעדן שיובא מהאי כרתים.
(1) Simchoni, O. and Kislev, M. E., 'Relict Plant Remains in the 'Caves of the Spear', Israel Exploration Journal, Vol. 59, No. 1 (2009), pp. 47-62.
(2) תודה לפרופ' מ. א. כסלו על ההפניה למקורות חשובים. מקורות עיקריים:
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 159-161). לעיון נוסף:
ש' לב-ידון, נ' ליפשיץ וי' ויזל, "כרונולוגיית טבעות של קורות עצי ארז הלבנון מגג מסגד אל-אקצה", ארץ-ישראל, י"ז (תשמ"ד), עמ' 96-92.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|