סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

זכויות יוצרים

שקלים י ע"א

 
"כיצד הוא עושה? נוטל מעות מן השולחני, ונותן לקוצרין ולשומרין עד שלא יקרב העומר, מביא מעות מתרומת הלשכה ומחללן עליו. וטבו כן?! רבי אחא בשם רבי בא: כל מה שיתן הן הן דמיו משעה הראשונה.
תני: אף בפתחי אבנים כן. כיצד הוא עושה? נוטל מעות משולחני ונותן (לחוצבין) [לקצבים] ולסתתין עד שלא תינתן על גבי הדימוס, אחר כך מביא מעות מתרומת הלשכה ומחללן עליה. וטבא היא כן?! רבי יוסה בירבי בון בשם שמואל: כל מה שיתן הן הן דמיה משעה הראשונה
".

במה עדיף התשלום לשולחני מאשר לפועלים עצמם?
אלא שאף אם נחשוש שאומן קונה בשבח כלי, או שקונה בהבטה, ושמא לא ימסרם לצבור יפה יפה והקרבן יהיה אז של יחיד; כיון שקבל את שכרו בודאי שכבר הסתלק מכל בעלות שעבוד ודרישה. ואילו השולחני לא זכה בגוף ההקדש, ואינו אלא כמלוה בעלמא.

מעתה קשה, הכיצד הותר לשלם מתרומת הלשכה לשולחני? הלא בזמן התשלום אין ההקדש זוכה בשום דבר שהמעות יתחללו עליו! בשלמא תשלום שכר פועל שניתן עבור מלאכתו להקדש. אבל לשולחני אין תביעה אלא כלפי הפועל שלוה ממנו. וכיצד הותר לשלם לו חוב זה מהקודש?
מספר פירושים ניתנו לתמיהת הירושלמי: "וטבא היא כן?!", ואפשר שגם שאלה זו בכלל תמיהת זו. ועונה הירושלמי: "כל מה שיתן – הן דמיו משעה הראשונה". פירוש, שסוף כל סוף התשלום לשולחני אינו אלא אמצעי לכך שהפועל יקבל את שכרו משלם. בין אם משום שעבודא דרבי נתן, ובין לחולקים על רבי נתן. לכן אין כאן שום חשש של הוצאת דמי הקדש לחולין בכדי.

יש שסברו שלא קיימת זכות יוצרים למי שחיבר מידע ויצר תוכנה ומוזיקה המקודדים באופן דיגיטלי, משום שאין קנין בדבר שאינו חומר הנראה בעין.
אבל נוסף על איסור גזל חפץ, קיים גם איסור עושק שכר שכיר. ולו גם אם אין ליוצר שום בעלות על התווך הנושא את עמלו, דורש הוא שכר עבור ההנאה ממלאכתו. וכיון שדרך לקחת שכר על מלאכה זו, וגם הוא עבד לשם שכר, אין בזה משום זה נהנה וזה לא חסר (מסכת בבא קמא דף כ ע"א; ודף צז ע"א). וכשם שציבור שהזמינו מלאכה מראש ונתחייבו שכל אחד ישלם סכום מסויים חייבים הם לשלמו; כך ניתן לדרוש מכל הבא להנות מהמלאכה גם לאחר שנשלמה שישלם את שכרו.
וכך הם דברי הירושלמי, שהרי אסור שתהיה ליחיד בעלות על גוף החפץ המוקדש, ואף על פי כן נצרך ההקדש לשלם אף בדיעבד עבור החוב הנוצר מחמת מלאכת הפועל. ולמרות שתשלום הלשכה נעשה לאחר גמר המלאכה – "כל מה שיתן הן הן דמיו משעה הראשונה" – כאילו משלם ישירות לפועל עבור המלאכה שהזמינו לעשות לו.

עוד על זכויות יוצרים בקישור זה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר