זכויות יוצרים
בבא בתרא קמח ע"א
"אמר רבי שמעון בן לקיש: המוכר בית לחבירו, ואמר לו על מנת שדיוטא העליונה שלי - דיוטא העליונה שלו...
אמר רבא אמר רב נחמן... חוץ מדיוטא הוי שיור, ואליבא דרב זביד, דאמר: שאם רצה להוציא בה זיזין - מוציא; אלמא, כיון דשייר דיוטא - מקום זיזין נמי שייר".
דברים אלו נפסקו בשו"ע חו"מ סימן ריב:
סעיף א: "אין אדם מקנה, לא במכר ולא במתנה, אלא דבר שיש בו ממש. אבל דבר שאין בו ממש, אינו נקנה".
סעיף ב: "וכן המוכר לחבירו אויר חורבתו ואויר חצירו, אינו כלום".
סעיף ג: "אבל אם מכר לאחר בית ואילן וחורבה וחצר, ושייר לעצמו דירת הבית ואכילת הפירות ואויר החורבה ואויר החצר, מהני, דהוו כאילו פירש ששייר לעצמו מקום. ואפילו לא הזכיר שיור בחצר כלל, אלא מכר לו בית ואמר לו: על מנת שדיוטא העליונה שלי, אמרינן ששייר לו מקום בחצר להוציא זיזין מהדיוטא לחצר".
מכאן תשובה לסוברים שזכויות יוצרים מותרים בגזל משום שאין בהם ממש ולכן אין בהם בעלות.
הלא אדרבה, מבואר בסוגיה שיש ויש בעלות בדבר שאין בו ממש. וכל הקושי הוא דוקא בהקנאת דבר שאין בו ממש לאדם אחר, אם הדבר עומד לבדו בפני עצמו. והוא דוקא נותר אז בבעלות הבעלים הראשונים.
עוד עולה, שניתן למכור את החלק שיש בו ממש, ולשייר לעצמו את החלק שאין בו ממש לבדו.
עוד על זכויות יוצרים בקישור זה.
