|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
התם משום ביעתותא דגמלים – גמל
"תניא דבי רבי ישמעאל: לעולם יספר אדם בלשון נקיה, שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב ואומר: ותבחר לשון ערומים ואומר: ודעת שפתי ברור מללו. מאי ואומר? וכי תימא: הני מילי בדאורייתא, אבל בדרבנן לא תא שמע: ואומר ותבחר לשון ערומים. וכי תימא: הני מילי בדרבנן, אבל במילי דעלמא לא, ואומר ודעת שפתי ברור מללו. ובאשה לא כתיב בה מרכב? והכתיב ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים? התם משום ביעתותא דגמלים אורחא היא" (פסחים, ג ע"א).
פירוש: תַּנְיָא דְּבֵי ר' יִשְׁמָעֵאל [שנויה ברייתא מבית מדרשו של ר' ישמעאל]: לְעוֹלָם יְסַפֵּר אָדָם בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה ככל האפשר. שֶׁהֲרֵי כאשר דבר הכתוב בְּטומאת זָב קְרָאוֹ "מֶרְכָּב", ("וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב") וּכשדיבר בְּטומאת אִשָּׁה הזבה, אף שמדובר באותו דבר קְרָאוֹ "מוֹשָׁב" ("וכל הנוגע... אשר תשב עליו"), כי לשון רכיבה יש בה שמץ גנאי לגבי אשה, כיון שיש בכך פיסוק רגלים שאינו דרך צניעות, ולכן לא נזכרה רכיבה באשה. וְאוֹמֵר "וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים", משמעו שיש צורך לדבר בלשון מחוכמת, כדי לא לומר דברים מגונים. וְאוֹמֵר: "יושר לבי אמרי וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ". ושואלים: מַאי "וְאוֹמֵר"? כלומר, מדוע מוסיפים עוד ראיות מן הפסוקים, והרי לכאורה הענין ברור לנו כבר! ומשיבים: וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי [ואם תאמר: דברים אלה] נאמרו דווקא בִּדְאוֹרַיְיתָא [בדברי תורה], אֲבָל בִּדְרַבָּנַן [בדברי חכמים] לֹא נאמרו. לכן תָּא שְׁמַע [בוא ושמע] וְאוֹמֵר "וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים" משמעו בכל דבר ודבר. וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי [ואם תאמר: דברים אלה] אמורים בִּדְרַבָּנַן [בדברי חכמים] אֲבָל בְּמִילֵּי דְּעָלְמָא [בדברים סתם שמדברים אנשים] לֹא. על כן וְאוֹמֵר "וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ" בכל מקרה. ושואלים: על דברי התנא מבית מדרשו של ר' ישמעאל וְכי בְּאִשָּׁה לֹא כְּתִיב [נאמר] בָּהּ במקרא לשון "מֶרְכָּב"?! וְהָכְתִיב [והרי נאמר] "וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים"! ומשיבים: הָתָם [שם], מִשּׁוּם בִּיעֲתוּתָא דִּגְמַלִּים, אוֹרְחָא [פחד הגמלים, דרך] הוּא. מפני שהגמלים גבוהים וגם אשה אינה יכולה לשבת עליהם (כשרגליה לצד אחד) אלא לרכב, ולכן אין גנאי בסיפור דבר זה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
מאמר זה עודכן ומופיע במסכת יבמות (מה ע"א) "גמלא במדי אקבא רקדא". לקריאה לחץ כאן.
|
