המבטא המדוייק
עירובין נג ע"ב
"בני יהודה דייקי לישנא... בני גליל דלא דייקי לישנא מאי היא? ... ההיא אתתא דאתיא לקמיה דדיינא, אמרה ליה: מרי כירי {רש"י: ורוצה לומר קירי והוא אדון ואמרה כירי והוא עבד}, תפלא הוית לי {רש"י: רוצה לומר טבלא הות לי, ואמרה תפלא והיא קורה}".
משמעות הגמרא שקיים הבדל במבטא בין כ' לבין ק', ובין ת' לבין ט', כשם שקיים הבדל בין א' לבין ע'. וכמבטא עדות המזרח. להלן תיאור המבטא המדוייק.
מבטא העיצורים:
גרוניות:
א' - שלא יבלע: בָּרוּכַתָּה = ברוך אתה.
מבטא אְ בשוא נח דומה למבטא א' בתחילת ההברה.
כלומר, כמו שבהברה אַ מבטא העיצור א' פותח את מעבר האויר בגרון ומתחיל באופן פתאומי את השמעת הפתח, כך בסוף הברה, (כגון בהברה יַאְ - וְיַאְדִּיר, ישעיהו מב, כא) מבטא העיצור אְ' מסיים באופן פתאומי וחד את הפתח. משום כך זו הברה סגורה, המנוקדת (כשאינה מוטעמת) בתנועה קצרה (= קצורה = חתוכה).
ה' - צריך להקפיד שלא ישמע כמו א', ושלא יבלע: מֶלֶכָעוֹלָם = מלך העולם.
ח' - ידוע.
ע' - ידוע.
נחציות: (Emphatic)
ט' - כמו ת' בתוספת קמיצה בחיך העמוק. כמנהג עדות המזרח, וכמו בערבית.
צ' - כמו ס' בתוספת קמיצה בחיך העמוק. כמנהג עדות המזרח, וכמו בערבית.
ק' - כמו כ' בתוספת קמיצה בחיך העמוק. כמנהג עדות המזרח (חוץ מתמנים צנענים), וכמו בערבית.
בגד - כפת:
ב' רפויה - האויר מתחכך בשפתיים בלבד, בלי שיניים.
ג' דגושה - רגיל (לא כתמנים הצנענים).
ג' רפויה - כמו ר' 'ישראלית'. כמנהג עדות המזרח (וכמנהג בעלי תוספות חכמי אנגליה).
ד' רפויה - Th במילה This.
פ' רפויה - האויר מתחכך בשפתיים בלבד, בלי שיניים. ראה עוד.
ת' רפויה - Th במילה Think. ראה עוד.
ו' - W. ראה עוד.
ר' - מתגלגלת, והלשון מכה בשיניים. ראה עוד.
מבטא התנועות:
פתח - A.
קמץ גדול - A סגור, כמו בפיהוק. ראה עוד.
קמץ קטן - O.
חולם - Ow. ראה עוד.
סגול - E.
צירה - Ey.
חיריק - I.
שורוק - U.
פתח גנובה - קיימת לא רק באות ח' - מזבחַ, אלא גם באות ע' - למשל רקיעַ, וכן באות ה' - למשל גבוהַּ. צריך לבטא את הפתח לפני העיצור הגרוני.
שוא נע וחטפים - בחטיפה ובמהירות, אלא אם כן מסומנת געיא עם החטף.
