סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


מבטא קמץ רחב

שבועות לה ע"ב

 

"כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש, חוץ מזה שהוא חול, שנאמר: (בראשית יח, ג) וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי! אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ.
חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי אמרו: אף זה קדש.
כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה, כמאן? כאותו הזוג".


פירש רבינו בחיי שם:
"על דרך הפשט קרא את כולם אדונים, ואמר לגדול שבהם אם נא מצאתי חן בעיניך, וכל הענין. וזה הפירוש לדעת האומר כי הוא חול.
אבל מפני שמצאנוהו קמוץ בכל הספרים, יש לנו לומר שהוא קדש וקראם בשם רבים.
...ואף על פי שנראה שהקמ"ץ והפת"ח הכל דבר אחד ותנועה אחת, אין הדבר כן, אלא שיש הפרש ביניהן במבטא, שהרי תנועת הקמ"ץ גבוהה ועליונה, ותנועת הפת"ח למטה ממנה".

כלומר, ניקוד הקמץ בשם האדנות מסייע לדעה שהשם קודש. כי שם חול מנוקד בפתח, כמו אצל לוט: (בראשית יט, ב) וַיֹּאמֶר: הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם. אלא אם כן הוא מוטעם באתנחתא או סוף פסוק, ולפעמים גם בזקף. ואילו כאן הטעם הוא רביעי.
ממשיך רבינו בחיי (לפני למעלה משבע מאות שנה) שהפתח והקמץ קרובים. אך יש הבדל ביניהן במבטא. הקמץ גבוה יותר, כלומר עמוק וסגור יותר. לכן שמו קמץ.
וכך מבטאים יהודי פרס ובוכרה.

עם זאת כנ"ל, הקמץ הרחב אינו אלא פתח קמוץ מעט, ואינו דומה לקמץ קטן ולחולם.
לכן אין הרבה חילופי משמעויות בין מילים המנוקדות באופן שווה אלא שזו בפתח וזו בקמץ. שלרוב הפתח והקמץ הן אותה תנועה, אלא שזו בהברה סגורה וזו בהברה פתוחה. ולפעמים זו אותה תנועה אלא שנתארכה באתנחתא או סוף פסוק.
לכן רש"י מכנה את הקמץ בשם פתח בברכות דף יג ע"ב, ודף מז ע"א.
וכן הוא באחת מגירסות התנחומא בפרשת נשא סימן י': "אָמוֹר מלא ונקוד פת"ח לומר שצריך אדם ליתן שלום לחברו בפה מלא".
וכן הוא בכוזרי מאמר ד אות ג.
ובמסכת נדרים דף י ע"ב: "מתני'. האומר לחולין שאוכל לך".
ושם בדף יא ע"א: "מאי לַחולין? לָא לחולין".
משמעות הגמרא שהפתח והקמץ מתחלפים בביטוי ובמשמעות.

וכתב בשו"ת רב פעלים חלק ב - או"ח סימן כה
ומה ששאלתם אם יש הפרש בין קמ"ץ ופת"ח, הנה בודאי יש הפרש בין כל אחד ואחד! אך בעוה"ר גם דבר זה נתקלקל בדורות האחרונים ויש מקומות שעושים שינוי אך חלוקים זה מזה...
ופה עירינו בג'דאד בעוה"ר אין להם ידיעה מכל זה, ואין מלומדים להפריש בין שו"א וציר"י וסגו"ל, ובין פת"ח וקמץ הן הילדים לומדי המקרא, הן בעלי בתים והמון העם, הן החזנים בקריאת ס"ת, והשי"ת ברחמיו יעזרינו על דבר כבוד שמו ותחזור עטרה ליושנה והוא יתברך יאיר עינינו באור תורתו, אמן כן יהי רצון.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר