תשובה גנובה
מעילה ז ע"ב
"אמר ריש לקיש (משום רב אושעיא): תשובה גנובה השיבו רבי עקיבא לאותו תלמיד".
כתב התוספות בעמוד א': "תשובה גנובה – פירוש: עלומה ומכוסה, כי יש להשיב עליה".
כלומר, שניתן היה להבין מדברי רש"י: "תשובה גנובה השיבו - כלומר לא היתה מעלייתא", שפירוש גנובה – לא טובה. ומבאר התוספות שמשמעות המילה גנובה היא – דבר מוסתר, שלדברי ריש לקיש, רבי עקיבא החביא והעלים את הקושי שבדבריו.
עוד על משמעות זו של שורש גנב, בקישור כאן.
דומה לזה הוכיח רב נחמן את רב הונא בשלש מקומות, כגון במסכת כתובות : "גנובא גנובי למה לך? אי סבירא לך כרבי מאיר, אימא: הלכה כרבי מאיר!". גם פה טענת רב נחמן היא כנגד ההטעיה הקיימת. עוד על כך בקישור פה.
ריש לקיש מכנה את רבי שמעון בר יוחאי בעת צעירותו "אותו תלמיד". בכינוי זה הוא מכונה גם במסכת ברכות דף כח ע"א: "ואותו תלמיד - רבי שמעון בן יוחאי הוה".
ויש אומרים שהוא הוא אותו התלמיד שבמסכת נדרים דף מ ע"א:
"מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה, לא נכנסו חכמים לבקרו, ונכנס ר' עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו חיה, א"ל: רבי, החייתני!".
ואותו יום ל"ג בעומר היה. ולא נכנסו התלמידים לבקרו "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" כמתואר במסכת יבמות דף סב ע"ב. ובאותו יום שהראה להם רבי עקיבא את הדרך אשר ילכו בה, פסקה מיתתם.
