גנבא גנובי למה לך
בבא בתרא קלג ע"א
"אמר רב הונא: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר, רואין, אם ראוי ליורשו - נוטלן משום ירושה, ואם לאו - נוטלן משום מתנה.
אמר ליה רב נחמן: גנבא גנובי למה לך?".
תוכחה כזו שהוכיח רב נחמן את רב הונא מצינו גם במסכת יבמות דף צא ע"א: "נשאת שלא ברשות וכו'. אמר רב הונא אמר רב: הכי הלכתא. אמר ליה רב נחמן: גנבא גנובי למה לך? אי סבירא לך כרבי שמעון, אימא: הלכה כרבי שמעון, דשמעתיך כרבי שמעון קאזלה!".
וגם במסכת כתובות דף יט ע"א: "אמר רב הונא אמר רב: מודה בשטר שכתבו - אין צריך לקיימו. אמר ליה רב נחמן: גנובא גנובי למה לך? אי סבירא לך כרבי מאיר, אימא: הלכה כרבי מאיר!".
במקום נוסף מצינו שהוכיחו את רב הונא על שכביכול "גונב" למרות שלא מדובר בגניבה ממש, במסכת ברכות דף ה ע"ב:
"רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא,
על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן, ואמרי לה: רב אדא בר אהבה ורבנן,
ואמרו ליה: לעיין מר במיליה.
אמר להו: ומי חשידנא בעינייכו?
אמרו ליה: מי חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא?
אמר להו: אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא - לימא.
אמרו ליה: הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה.
אמר להו: מי קא שביק לי מידי מיניה? הא קא גניב ליה כוליה!
אמרו ליה: היינו דאמרי אינשי: בתר גנבא גנוב, וטעמא טעים.
אמר להו: קבילנא עלי דיהיבנא ליה.
איכא דאמרי: הדר חלא והוה חמרא; ואיכא דאמרי: אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא".
תוכחותיו של רב נחמן לרב הונא דומות לביקורתם של תלמידיו עליו, שגם במקום המותר טוב להמנע מגניבת דעת הבריות.
ואולי ניתן לצרף לתוכחות רב נחמן הזדמנות נוספת בה טען רב נחמן כלפי רב הונא שמעשהו אינו משקף את המציאות. במסכת ברכות דף מב ע"א: "רב הונא אכל תליסר ריפתי בני תלתא תלתא בקבא ולא בריך. אמר ליה רב נחמן: עדי כפנא! [רי"ף: עדיין מר כפין הוא?!] אלא: כל שאחרים קובעים עליו סעודה צריך לברך".
